דברי גאונים שצ

ולא נתחייב מעולם בשכירות הבית רק שאתה בא לחייבו מצד גזלן ומזיק שסגר הבית ומנע אותו מלהשכיר וזה הוי רק גרמא ופטור אבל הכא שנכנס להבית בתורת שכירות. וכיון שנשאר בבית עוד חודש אחד בסתם. והמשכיר אינו יכול להשכירו עתה א"כ כיון שלא הודיעו בתחלת השנה שרוצה לישאר רק על חודש הוי כמו ששכר עוד על שנה וגם כיון דהמנהג הוא כן והוא טוען נגד המנהג עליו הראיה כמבואר בש"ך בדיני מגו אות ב'. וענ"ל דאף אם נאמין להשוכר שכוונתו היה רק לדור חודש אחד ולא כל השנה לא מהני דעתו בזה. דהא ידוע לנו דאם היה מודיע להמשכיר שלא ישאר רק חודש אחד ודאי לא היה מניחו להשאר שם כיון שיפסיד עי"ז מלהשכירו כל השנה. א"כ בחודש זה תלוי שיווי השכירות של כל השנה. כיון שהכל שוכרים רק בחודש זה א"כ חייב מדינא דגרמי. ואיך נוכל לחלק שיווי השכירות לשלם לו רק חודש זה לפי ערך שנה. הלא אנן ידעינן שחודש זה שוה השכירות של כל השנה ומה שאין השוכר דר בבית. גם זה אינו שוה להמשכיר כלל אדרבה הלא מבואר בש"ע דשאי' יוכת שער. ע"כ נלפענ"ד דהשוכר מחויב לשלם בעד כל השנה וכן משמע בסמ"ע סק"כ. והשער משפט עצמו סיים שם וכמדומה שהאידנא אין דנין כן:

וזה זמן קרוב נדפס ספר ערך שי על החו"מ וראיתי שם בסי' שי"ב סעיף י"ד שגם הוא חולק לדינא על השער משפט ולא מטעמים שלי כי לא הוטבו בעיניו וכתב טעם אחר כאשר אביא דבריו להלן. אמרתי אשימה עיני בספרי האחרונים. ומצאתי בנחלת צבי מבעל הפ"ת על החו"מ בקונטרס שבסוף ש"ע חו"מ בסי' שי"ב שנדפס זמן רב אחר הוצאתי לאור ספרי ד"ג. וגם הוא חולק על השער משפט הנ"ל. ותירץ ג"כ דברי הרא"ש שפסק ביש ר"ה קבוע לשכירות בתים שאם דר אח"כ חודש בסתם שחייב לשלם בעד כל השנה שלא יקשה על הרא"ש מדין המבואר בסימן ס"ג סעיף וא"ו דאם הוציא את הבעה"ב מביתו וסגר הדלת וגם הוא לא דר בו דפטור משום דהוי רק גרמא. ותירץ ב' התירוצים שכתבתי כאן. והביא דברי הרא"ש ר"פ האומנין ודברי התוסיו"ט שחילק מדין בעה"ב שחזר דאם הפועלים אינם מוצאים עוד להשתכר כיון שכבר שכרו כל הבעה"ב פועלים. מחייב לשלם להם שכרם כפ"ב משום דקיי"ל כר"מ דדאין דינא דגרמי. דלא דמי לדין חצר דקיימא לאגרא דפטור אפילו גירש את הבעה"ב מביתו. משום דבחצר אף דקיימא לאגרא דלמא לא אשכח מאן דמוגיר מיניה. כי הרבה עיכובים יש לשכור חצר. משא"כ פועל מי שצריך לפועל שוכר לכל פועל שימצא לשכור עכ"ל התוסיו"ט מבואר מזה דעיקר החילוק היכא דברי היזקא מקרי גרמי וחייב ובגירש את הבעה"ב מביתו וכו' מקרי גרמא ופטור. וא"כ בהאי דסעיף י"ד מקום שנוהגין שיש להם ר"ה קבוע לשכירות הבתים ואז שכרו כל השוכרים בתים כמ"ש הטור י"ל דדמי ממש לשכירות פועלים דאם אין מוצאים עוד להשתכר מחשב גרמי וכו' ויותר נראה לפענ"ד דגם בדין דסעיף זיי"ן (בלא הודיעו מקודם שלשים יום אף שאין ר"ה לשכירות הבתים) מחויב מדינא לשלם ומוציאין ממנו בב"ד ולא דמי כלל להא דסי' שס"ג בהוציא את הבעה"ב מביתו וסגר הדלת דפטור דשאני הכא שירד מתחלה בתורת שכירות וכמ"ש בנוב"י תניינא סי' נ"ו לחלק כה"ג מדין שבת בבהמה דפטור שוכר בהמה ועכבו הנהר בדרך כמה ימים דחייב לשלם השכירות גם בעד שבת הבהמה משום דבשכירות בא לידו עכ"ל הנחלת צבי בקיצור קצת הרי לך שני התירוצים כמו שכתבתי והוא חיזק הדברים מדברי הרא"ש והתוסיו"ט. שוב מצאתי בספר שבילי דוד על החו"מ בסי' הנ"ל אות ד' שגם הוא חולק על דין השער משפט הנ"ל ותירץ קושייתו וז"ל ולפענ"ד כיון שנשאר יותר מעל הזמן הקבוע וצריך להודיעו הוי כאומר להדיא דנשאר עוד על שנה תמימה עכ"ל הרי לך התירוץ הראשון שכתבתי בלשוני דכיון שלא הודיעו בתחלת השנה שרוצה לישאר רק על חודש אחד הו"י כמ"ו ששכ"ר עו"ד ע"ל שנ"ה. ועתה אבא על סדר דברי הע"ש ראשית הקשה על השער משפט שפסק דאם דר חידש אחד בסתם אחר ר"ה הקבוע ואח"כ יצא מן הבית ונשאר הבית פנוי דפטור מלשלם בעד כל השנה משום דהוי רק גרמא כמו בגזל בית חבירו וסגרו ולא דר בו דפטור כמבואר בסי' שס"ג סעיף וא"ו. דקשה לדידי' מסי' של"ג בשכר פועלים וחזר בו הבעה"ב דאם היו מוציאם קודם להשכיר עצמם ועכשיו אינם מוצאים דחייב הבעה"ב לשלם להם ואמאי חייב הא הוי רק גרמא ומבטל כיסו של חבירו עכ"ד. אי משום הא לא אורי' ולא קשה כלל דהא השער משפט חידש דינו לתרץ דברי הרא"ש שלא יסתור עצמו מדין השוכר בית ודר חודש לאחר זמנו לדין גזל דירת חבירו וסגרו דשני הדינים הם דברי הרא"ש. והרא"ש לשיטתו לא קשה כלל משכירות פועלים דזה לשון הרא"ש לב"מ דף ע"ו ע"ב דין ב' השוכר את הפועלים והטעה אותם אין להם אלא תרעומת וכו' בד"א כשלא הלכו אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה. פועלים ומצאו השדה שהיא לחה. נותן להם שכרם משלם וכו' והה"ד נמי אם לא הלכו וכבר שכרו כל הבעה"ב פועלים ואינם מוצאים עוד להשתכר נותן להם שכרם כפ"ב דקיי"ל כר"מ דדאין דינא דגרמי ועל ידו נתבטלו היום ההוא עכ"ל הרי שהרא"ש מחייב שם מדינא דגרמי ולדעת השער משפט בדר בבית סתם ויצא הוי רק גרמא כמו בגוזל בית ולא דר בו. וכ"כ התוס' שם בשם הר"י והובא כן בטור וב"י בסי' של"ג ובסמ"ע שם סק"ח דבשכירות פועלים חייב משום דינא דגרמי. ואף שכתב הנתיבות שם בסק"ג שדברי התוס' בשם הר"י בשכירות פועלים דחייב מדינא דגרמי אין כוונתם דדין גמור הוא דאין דין גרמי חייב בשבת אלא כוונתם