דברי גאונים שסד

לשמעון ולוי יעו"ש והבאתי הטעם בכלל פ"א סי' ט"ז ועי' בכלל צ"ח סי' ס"ד:

ח ראובן מכר לשמעון חדר אחד מחדריו ובו יש גזוזטרא. והתנה המוכר בתנאי שיהיה רשאי להשתמש בגזוזטרא הנ"ל כל ימות השנה ויהי כן אמנם אחר ימים נתרועעה הגזוזטרא קצת שלא היה יכול המוכר להשתמש בה מפני יספק סכנה וטוען המוכר על הקונה שיבנה עמו והקונה אינו רוצה באמרו דאזדא לי' חזקת המוכר כיון שנתרועעה והוא שלו לגמרי. עיין בדיני תנאי במכר כלל קי"ג סי' ל"ט:

ט בית ועליה של שנים ועשה בעל העליה הוצאות לבנות כותל הבית. ואם נפלו מי חייב לבנות התיקרא ואם נתקלקלו הכותלים התחתונים ואם נתקלקל הגג אם בעל הבית יכול לכוף את בעל העליה לתקן הגג. עיין בדיני נזקי שכנים כלל ס"ט סי' ט"ז:

וע"ש בשם השב"י בשלשה בנינים זה ע"ג זה שייכים לשלשה אנשים. ונפל שרפה גדולה בהעיר. וכראות העליון שגדלה האש מכל הצדדים שיבר הגג מהעליה שלו כדי שלא יאחז בו האש. ועי"ז ניצולו כל הבתים שתחתיו. ועתה העליון תובע מן התחתונים שגם הם יתנו לו לסיועת בנין הגג אף שעל העליון מוטל לתקן הגג. היינו שמתקלקל מחמת עצמו משא"כ עכשיו שקלקל בידים כדי להציל מהשרפה והצלתו היה הצלתם גם המה יתנו חלקם יעו"ש מ"ש בזה:

י ג' אחים ירשו מאביהם חצר ובתים וביהמ"ד להתפלל וללמוד שם. וגדול האחים שהיה איש קדוש ורבו הנוסעים אליו עד שהביהמ"ד קטן מהכיל. ע"כ קיבץ נדבות מן הנלוים אליו כדי להרחיב בנין הבהמ"ד. ואח"ז כשרצו לחלוק ביניהם תובע האח הגדול את יציאותיו על הביהמ"ד והם טוענים שהנדבות שניתן לו על הביהמ"ד הם לשותפות כמבואר בסי' קע"ז סעיף א' באחד מהאחים שירד לאומנות המלך וכן אם נתנו לו מתנה דהוא לאמצע. עי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ל"ב:

יא חצר של שני שותפים לאחד יש לו שני בתים גדולים ולאחד יש לו רק בית אחד קטן ועתה צריכים לבנות גדר לצד השוק. אם נותנים ההוצאה בשוה כיון שאין לאחד השתמשות יותר על חברו. עיין בשו"ת יכין ובועז להרשב"ץ סי' ע"ט שכתב שטוב הוא לעשות פשרה ביניהם ואם ממאנים בפשרה. נראה שנותנים לפי ערך הממון כיון שיש לאחד בתים גדולים מחברו צריך ליתן בשמירתו יותר מחברו:

יב אחד היה לו בית השורף ומכר מחציתו לאחר ואח"כ נתפס המוכר לעבודת המלך. והביה"ש היה הלוך וחסור עד כי נהרסו יסודותיו והקונה הוכרח לבנותו. ואחר כמה שנים עלה על לב הממונים על עבודת השטרא"ז לעשות דרך המלך על מקום ביהש"ו הנ"ל וביקש הקונה מן הממונים והוציא הוצאות ע"ז עד שנעתרו לבקשתו ולא הרסו מן ביה"ש רק זוית אחת כמו אמה על אמה. והממונים עשו לו טובה ונתנו לו אדעסטא"ט שהרסו כמו עשרה קלאפטור וקיבל הקונה עבור זה מהקאססא סך מסוים. ואח"ז נפטר המוכר הנתפס ונפל הכל לאחיו בירושה ועתה נשרף הגג מעל ביה"ש הנ"ל. וכעת תובע הקונה את היורש שיחזיר לו החצי הוצאות מבנין הראשון. ומה שלקח מהקאסס"א אינו רוצה לקבל בחשבון באמרו לעצמי זכיתי עוד תובע הוצאות שהוציא עתה לבנין הגג. עי' זה בשו"ת ס' יהושיע סי' קכ"ב דיצא לחדש דאף להפוסקים החולקים על הרמ"א בסי' קע"ו כמבואר שם בש"ך ס"ק כ"ז דאין להשותף חלק בזה. מודים היכא דהגניבה בא מעסק השותפות ע"י התעסקות השותף דמחויב ליתן חלק לשותף השני. דהוי כמו שותף שביקש מהמוכס שימחול לו דאמרינן שעסק לצורך השותפות לאמצע. יעו"ש עוד דינים המסתעפים בזה. ועי' בדיני שותפים במו"מ כלל צ"ח סי' ט"ז מ"ש בשם החת"ס דנראה דלא ירד לחלק בכך ויש לחלק קצת בין נ"ד לנדון דידי'. אמנם בשו"ת תועפת ראם חחו"מ סי' ט' נשאל ג"כ בנדון הנ"ל ממש ופסק דאין להיורש חלק במעות שלקח מהקאסס"א וטעמו דאף הרמ"א לא אמר לדיני' רק היכא שהם שותפים בעסקיהם. משא"כ הכא שלא היה שותפים רק בביה"ש. מה ענין הגניבה והגזלה לשותפות ולית דינא ודיינא שיהיה הגזל בשותפות (וכן חולק על הס' יהושע הנ"ל בספר משפט שלום להגאון מהרש"מ מבערזאן בסי' קע"ו סעיף י"ב בד"ה והנ"ה מ"ש בש"ס הקצוה"ח ומסיק לדינא דכל המעות שקיבל בהקאססע שייך להמקבל ואין להמוכר חלק רק בכמה שהיה אמה על אמה שהרסו זה שייך לשותפות. ועי' בתשו' מהריא"ז ענזיל סי' ס"ג). ואח"ז כתב בתועפת ראם וע"ד שתובע הקונה מיורש המוכר ההוצאות שהוציא ורוצה לשבע כמה הוציא רק שישליש היורש דמי התביעה והיורש השיב הלא הבית לפניך ותשבע ויוחלט בידך כל הקרקע והבית אף מחצה שלי. ופלפל שם בדברי מהרי"ט אם השותף יכול לומר טול בנינך וצא או עקור אילנך וטול. והגאון המחבר האריך בזה בביאור דברי הרמ"א והסמ"ע בסי' שע"ה ובסי' קע"ח. והוכיח לדינא מהש"ס וראשונים דשותף שבנה בבתים שדרך לבנותן נראה שהשותף יכול אף לכופו לבנותו. ועדיף מנוטע שדה העשוי' ליטע. א"כ נראה ברור דבשותף כ"ע מודים דאינו יכול לומר לו טול בנינך דשותף הוי כיורד ברשות לכל דבר רק לא שיטול ההוצאה היתירה על השבח וכדעת הרמ"א בסי' קע"ח בשם הגה"מ ודלא כדעת מהרי"ט הנ"ל:

אמנם כ"ז הוא לענין שלא יכול לומר לו טול בנינך אבל נגד לכפותו לסלק ההוצאה דוקא בממון מביתו לא מצאנו בשום מקום. וגבי הבית והעליה בסי' קס"ד אשכחן שבעל עלי' בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו כל יציאותיו אבל לכפותו לשלם לו מכיסו לא נזכר בשום מקום יעו"ש שהוכיח מן הראשונים דאין בזה שום חיוב תשלומין מביתו אלא דיכול לדור בבית שבנה עד שישלם