דברי גאונים שסב

לשמעון ליכנס בו לאו כ"כ להשתמש בחלקו של שמעון בחנם בע"כ עכ"ל ע"ש שהביא עוד ראיה מתשו' הרשב"א שהביא הב"י והרמ"א בססי' שס"ג ע"ש ואלו ראה הגאון בית שלמה דברי הגאונים הנ"ל שהבאתי היה מסתייע מהם לדינו בק"ו הרי שכל הגאונים הנ"ל הוכיחו דינם מסיום דברי הרשב"א הנ"ל. וברמ"א שחסר סיום הנ"ל נראה שהעתיק דברי הרשב"א רק מן הב"י ולכן נציין ברמ"א בטעות מקור דברי הרשב"א כאשר יראה הרואה מקום הטעות בב"י ודו"ק. ועי' בתשובת מהרי"א הלוי אבד"ק לבוב בח"ב סי' ק"ב בירשו בית וחנות והשתמש אחד מהם שפלפל אי שייך בחנות סברת הרשב"א דיכול לומר בשלו היה משתמש ע"ש שהעלה דפטור מלשלם שכר דירה וגם מטעם דהבית והחנות הנ"ל מעולם לא נשכרו לאחרים ע"ש ואם כי לדינא בנדון דידי' יפה פסק עכ"ז נראה בכל התשובה שהשואל והגאון המשיב לא ראו במקור דברי הרשב"א רק בב"י וברמ"א הנ"ל כמובן למעיין שם בפלפולו. ועי' בשער משפט שהבאתי לעיל בדין בית לאכסניא ודו"ק:

ו ועי' בשו"ת פנמ"א ח"א סי' ס"ב בשנים שקנו בשותפות חורבה אחת ע"ד לתקן אותה לדור בו וכל אחד יתן חצי הוצאות התיקון. ולאשר לא היה בו כדי חלוקה שידורו שם שניהם התנו ביניהם שלאחר התיקון ידור בו כל אחד שלש שנים בזה אחר זה וכן תמיד והקדימה של שלשה שנים הראשונים יהיה להשותף המתעסק בתיקון החורבה לדור בו קודם. ואח"כ הוציא המתעסק כמה מאות זהובים לתיקון הבנין. והשני לא החזיר לו חצי הוצאותיו. ונכנס המתעסק בהבית ודר בו חמשה שנים. ועתה השותף השני תובע אותו שכר דירה מן השני שנים שדר במשך הזמן שלו. וזה אומר כל זמן שאין אתה מסלק לי חלקך הוצאות אני אדור בהבית בלי שום שכירות. והגאון המחבר דימה דין זה להא דקיי"ל בסי' קס"ד סעיף ה' בבית ועליה של שנים ונפלו ואין בעל הבית רוצה לבנות ביתו שבעל העליה בונה הבית ודר בו עד שיתן לו בעה"ב יציאותיו כיון דהבית משועבד להעלי'. וא"כ בנ"ד נמי כיון שאין בו כדי חלוקה שיבנה כל אחד חלקו. א"כ חלק חברו משועבד לו שיבנה ויכול חברו לבנות ולדור בו בחנם עד שישלם לו חברו יציאותיו. ועתה אם ישלם לו ידור בו רק שלשה שנים אף שחברו דר בו חמשה שנים כיון שכדין דר בו. ואח"כ יחזור חלילה:

וכן פסק בשו"ת ס' יהושע בנדון שנשאל שם באורך בשנים שהיה להם בית השורף. ונתפס אחד מהם לעבודת המלך. והבית הלוך וחסר עד כי נהרסו יסודותיו. ופסק שם בסי' קכ"ב דאם לא היה המקום היינו הקרקע ראוי לחלקו לשנים. הדין פשוט דיש רשות להשותף לבנות ולישב שמה עד שיסלק לו חברו יציאותיו כמו בבית ועלי' שנפלו ואף אם ההוצאה יתר על השבח כיון דא"א לו לבנות חלקו בלי חלק חבירו עכת"ד הבאתיו לקמן סי' י"ב באורך. ועי' בתשו' מהריא"ז ענזיל סי' ס"ג:

ועי' בתשו' מהרי"א הלוי אבדק"ק לבוב סימן פ"ט ח"א בדבר שנים שקנו בית ועלי' בשותפות זה ב' שנים והתנו ביניהם שאחד ישב בשטח התחתון ג' שנים והאחר בשטח העליון ואח"כ ישנו דירותיהם העליון ידור למטה והתחתון למעלה ג"כ ג' שנים וכן כסדר. והנה אותו שמגיע לו דירה העליונה אינה דר בעצמו רק השכירה לאיש אחר. ושם נימוס המס מהבתים שהבעה"ב בעצמו אף אם דר בכמה חדרים משלם מס מועט. אבל אם השכיר אף רק חדר אחד משלם מס הרבה מכל החדרים אף שדר בהם בעצמו. ועתה תובע השותף שדר בהתחתון שהעליון ישלם לבדו המס כי הוא הגורם במה שהשכיר לאיש אחר. והביא הדיעות שבחו"מ סוסי' קנ"ה ברמ"א בב' שכנים שדרים יחד ונפרץ ביתו של אחד ועי"ז באים גנבים לביתו של שני. שיש מחייבים לתקן היזקו ויש פוטרים וע"ש בש"ך בשם הב"ח. והגאון הנ"ל דחה ראייתם מלבד הטעם שחולק עליהם הנתיבות שם ומסיק דקשה להוציא ממון מיד המשכיר. ובדבר הסכסוך שהדירה העליונה נישום בפחות מהדירה התחתונה נראה נלפענ"ד שכל אחד ישלם לפ"ע מה שנישום חלקו בעת שהחזיק בו:

ועי' בשו"ת בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' מ"ח שכ' שנלפענ"ד ששותפים בבית ורוצה האחד לבטוח בשילום אסיקראציע מחשש שריפה וחבירו אינו רוצה כיון דהמנהג עכשיו לבטוח בסיקיראציע בתים גדולים ובפרט אם המנהג בעיר השותפים שרוב האנשים משלמים סיקיראציע חייב השותף לשלם חלקו להשותף ששילם האסיקיראציע. ודומה לדין המבואר ברסי' קס"ג דכופין בני העיר לסייע לשמירת העיר בחומה ודלתיים ועי' בנתיבות סימן קע"ח סק"ג וסי' רס"ד סק"ו ואם שותף אחד שילם הסיקיראציע על שמו והשני לא רצה ואח"כ נשרף הבית אם שייך כל המעות שמשלמין לו לבדו עי' בדיני מצ"ל חבירו. ועוד שם באם שותף אחד שילם הסיקיראציע רק בעד חלקו חצי הבית וטעה הסיקיראנט וכתב בפאליבע כל הבית ונשרף הבית ותובע שמעון שמגיע לו החצי מהתשלומי סיקיראציע ע"ש בדינים הנ"ל כלל ס"ב סי' ה':

ז ראובן ושמעון שיש להם חצר ובתים בתורת חזקה מעכו"ם בשותפות והטילו ביניהם גורל על שתי שנים. ועלה בגורלם לזה שני בתים הללו ולזה שני בתים כנגדם. והחזיק כל אחד בחלקו כמו ששה חדשים. ואח"כ בא העכו"ם בעל הקרקע וסתר אחת מהבתים של ראובן ומתעכב מלבנותה ועתה ראובן רוצה לבטל החלוקה ושמעון טוען מזלך גרם וחלוקתי קיימת עד כלות השני שנים. עיין בשו"ת זרע יעקב סי' כ"ז שכ' דפשוט שהדין עם שמעון ולראובן נסתחפה שדהו וכל זה הוא רק בנ"ד שהקרקע שייך לעכו"ם שאינם יכולים לכוף להעכו"ם לבנותה. אבל שותפים בחצר שלהם אם אירע שנפל הבית של א' מהם בתוך זמן החלוקה ודאי דנפל לאמצע