דברי גאונים שנא

עו ראובן ושמעון נשתתפו על שנה אחת. והי' ביניהם תנאי שיקח ראובן קדימה מן הריוח. ואח"כ נמשך השותפות ביניהם כמה שנים. ועתה בעת הפרדם מהשותפות. אינו רוצה שמעון ליתן הקדימה לראובן רק משנה הראשונה באמרו שאחר שנה הראשונה לא הותנה ביניהם התנאי הנ"ל מחדש. עי' בשו"ת זרע אברהם חחו"מ סימן כ' שפסק דלא מבעיא אם נמשכה השותפות בסתם אחר שנה הראשונה דודאי אמרינן דע"ד תנאים הראשונים נמשכה השותפות. אלא אפילו אם בסוף השנה חלקו השותפות ונתפרדו זה מזה ימים או עשור. ואח"כ חזרו ונשתתפו בסתם ג"כ אמרינן דע"ד תנאים הראשונים נשתתפו. וגדולה מזה כתב במהרשד"ם חו"מ סי' קע"ד בשנים שחלקו השותפות. ואחד מהם עלה לא"י. וחזר לח"ל ונשתתף עמו בסתם ופסק דע"ד תנאים הראשונים נשתתפו. ועי' בחו"מ סימן של"ג סעי' ח' ברמ"א ובב"ש סי' קי"ד סקט"ו ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' פ"ז:

עז שותפים שחלקו ונשאר להם חובות בשותפות ואח"כ חזרו ונשתתפו ושינו תנאי חלקם מכפי שהיה ביניהם בשותפות הראשון. ואח"כ נפסדו החובות הקודמים. עי' בספר זכור לאברהם חו"מ ח"ג ערך שותפות שהביא בשם הרב גינת ורדים חו"מ כלל פ' סי' ב' שפסק שמפסידים כל אחד לפי חלקו שהיה לו בשותפות הראשון והוא פשוט לפענ"ד:

עח עיין בשו"ת חכ"צ סס"י ד' שהביא בשם מהריב"ל ומהראנ"ח ומהרי"ט דאע"ג דאין אדם נאמן לטעון פרעתי תוך זמנו. מ"מ נאמן לטעון חלקנו השותפות תוך הזמן אף נגד שטר שותפות בעדים יעו"ש:

עט שני שותפים שקנו סחורה ביחד. ואח"כ יצאה מקצת הסחורה מתחת יד אחד מהם וטוען המוחזק כבר חלקנו מהשותפות וזו הסחורה נפלה לחלקי ואתה נטלת כנגדו. וחבירו טוען שעדיין הוא בשותפות. עיין בשער משפט סימן קע"ט ס"ק ב' שכתב דאם ידוע שקנו הסחורה ביחד וגם איכא עדי ראה דאין להמוחזק שום מיגו. אז אוקמינן הסחורה בחזקת השותפות לשניהם:

פ ראובן לקח ליווירינג על שמו אצל הקיר"ה ונשתתף עם שמעון. וראובן שכר מאגיזין וקנה כלים לצורך הליווירנג ובכלות הליווירנג טוען שהכלים הם שלו כי קנאם ממעותיו ושהוא הוי המוחזק כיון שהליווירינג ושכירות המאגאזאן הם על שמו והכלים מונחים במאגאזאן עי' בדיני חזקת מטלטלים כלל ל"ו סי' זיי"ן:

פא ראובן ושמעון שותפים בעסק מו"מ. ושמעון הוא לבדו המתעסק והרויח בעסק והנה בתשרי בא ראובן לתבוע קרנו וחלקו ריוח עד אותו יום. ושמעון משיבו כמדומה לי שבניסן העבר חלקנו מן השותפות ונתתי לך הקרן והריוח שלך עד אז ובא השאלה על הריוח שמניסן עד תשרי אם הוי כא"י אם נתחייבתי כיון דאם החזיר לו בניסן הקרן לא התחיל מאז ולהלאה שום חיוב ריוח. עיין בדיני א"י אם נתחייבתי כלל ט' סי' ז':

פב אם שותף רוצה להשביע את חברו שבועת השותפות וחברו טוען איני יודע אם כבר חלקנו מהשותפות ואפשר שכבר חלקנו ואני פטור משבועת השותפות כמבואר בסי' צ"ג דאין נותנים שבועה על שבועה. עי' בדיני עיסקא כלל ע"ט סי' ט"ו בשם הנוב"י דפטור משבועה:

פג אם השותף טוען שחברו פטר אותו משבועת השותפות בתחילת השותפות. וחבירו מכחישו שלא הותנה אם הוא פטור משום דהוי שבועה על שבועה. עי' בקצוה"ח סי' צ"ג ס"ק ד' שפטור. ובנתיבות חולק עליו. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' שס"ו שהסכים להנתיבות ואף להקצוה"ח מהני התנאי רק על שבועת השותפות שטוען עליו שמא. אבל טענת ברי לא נכלל בלשון שבועת השותפות. ועיי"ש באם הביא עד מסייע שהותנה שפוטר אותו מהני:

פד שותף שתובע משותפו אחר שחלקו השותפות בטענת ספק ורוצה להשביעו שבועת השותפות והשותף הודה במקצת התביעה או שנתברר מקצת בעדים. פסק בשער משפט סי' צ"ג ס"ק ז' דבכה"ג יכול להשביעו שבועת השותפות. כיון דהטעם דאחר שחלקו מהשותפות א"י להשביעו הוא משום דבשעת החלוקה מחל לו והאמין לו. וכאן איתרע נאמנותו:

פה אם השותף יכול להשביע אשת שותפו שבועת השותפות. עיין בנתיבות בחידושים סי' צ"ג ס"ק י"א שכתב דאם הוא נו"נ יכול להשביעה. ועי' בשער משפט שם סס"ק ג' שהוכיח מדינא ושכן נוהגין דמשביעה שבועת השותפות יעו"ש:

פו מי שנתן לחבירו מעות להתעסק לשותפות והתנה עמו בינו לבינו שאם לא יברר הפסד הקרן בעדים הוא מחויב לשלם ההפסד מכיסו. ועתה טוען זה המתעסק שהפסיד מהקרן אם הוא נאמן בשבועה. עי' בדיני עיסקא כלל ע"ט סי' ג':

פז שותפים שהתעסקו יחד בסחורה ובחובות ועתה אחד תובע לחבירו. והשני הודה לו במקצת התביעה מהחובות שחייבים לו. הוי הילך ופטור משבועת מב"מ עי' בדיני שבועה סי' מ"ט:

פח שותפים שטוענים לחלוק בגוד או אגוד. עיין בדיני גא"א כלל כ"ב דינים אלו. ועיין עוד מדיני שותפים בכלל הסמוך אח"ז:

פט שותפים שלוו או קנו סחורה בהקפה. או שלוה אחד מהם. עיין דינים אלו בדיני שנים שלוו כלל ק"א:

צ ראובן שכתב פטור לשותפו שמעון שפוטר אותו מכל שבועות שבעולם ופסל כל עדים שיעידו נגד שמעון. ואח"כ בא עד אחד ומעיד ששמעון גזלו סך ידוע במשך השותפות. ורוצה ראובן להשביע לשמעון נגד העד עי' בדיני שבועה כלל ק"ג סי' י"א: