דברי גאונים שמט

עוד טוען השותף הנגזל שקנה החזקה מאותו כפר ובנה כמה בנינים שיחזיר לו הגזלן דמי החזקה והבנינים. ועוד תובעים השותפים. מהגזלן שיחזיר להם השחדים שנתנו בעד השכירות ומשיב שהחזיר לאחד מהשותפים. והם משיבים הלא לאותו השותף לא היה ממון כלל בהשותפות. עיין בשו"ת נאות דשא סימן מ"ו מ"ז מ"ח מ"ט נ' שהאריך והעלה הרבה ענינים לדינא:

עב שותפים שחלקו ביניהם כל הסחורות וכל עסק השותפות בדבור בעלמא ולא היה שים קנין ביניהם ולא קנין מטלטלים אם יכולים לחזור בהם מהחלוקה. הוא תלוי בפלוגתת גדולי האחרונים דהנה בשו"ת נאמן שמואל סימן ק"א דף קל"ג ע"ב ודף קל"ה ע"ב וע"ג דפוס שאלנוקי דעתו דבדבור בעלמא לא מהני כיון שנשתתפו בהמעות או בשאר קנין הרי מעות השותפות ברשות כולם הוא וזכה כל אחד בחלק חבירו להרויח בו. ודאי מה שנתרצו לבטל השותפות אינו מתבטל בלא קנין המועיל עיין בריב"ש סימן תק"י עכת"ד. ועיין בבני חיי סימן קע"ו בהגה"ט אות ל"ט שהביא בשם מהרשד"ם חו"מ סימן קס"ט שכתב נראה שאע"פ שהסכימו לחלוק כל זמן שנשאר ביניהם כל שהוא שלא חלקו השותפות קיים וחייבים לקיים תנאם ככל מה שהתנו ומה גם אם יש ביניהם שבועה. ובספר לחם רב סי' ק' חולק להדיא ע"ז. ולענין הלכה נראה שאם היה רואה הרב לח"ר דברי מהרשד"ם רבו אפשר שלא היה חולק על רבו ולפחות היה לו להזכירו. ועיין במהרי"ט חו"מ סי' קי"ח שיש ללמוד משם קצת לדין זה. את"ד הבני חיי שם. וע"ש באות נ"ב שיצא לחלק היכא שנכתב בשטר ששעבדו עצמם זה לזה בקנין לזמן קצוב. דאז לא מהני מה שהסכימו אח"כ לחלוק ביניהם בתוך הזמן ומחלו זה לזה השעבוד דכיון דגופו נשתעבד לחבירו בקנין צריך קנין אחר לבטלו כמ"ש הב"י רס"י קע"ו מחודש ג' את"ד שם. ויש שם שבוש לשון כנראה למעיין ועיין בש"ך סימן ק"א סק"ג וסימן קע"ו ס"ק ל"א ועיין בנתה"מ בביאורים סימן קע"ו ס"ק נ"ה וס"ק ל"ב ועיין ברדב"ז ח"א סי' ש"ן וסי' שכ"ו שנשאל בנשתתפו בקנין לזמן לעסוק במו"מ. ובתוך הזמן אמר אחד לחברו שהוא מוחל לו השותפות. ונתרצה חברו ולא היה ביניהם על המחילה שום קנין. ואח"כ חזר בו הראשון מהמחילה ורוצה להחזיק בשותפות על כלות הזמן. ופסק דמחילת השותפות א"צ קנין ובדבור בעלמא כשנתרצו לחלוק נמחל השותפות ואינם יכולים לחזור. אמנם בשותפות האומנים שנשתעבדו זה לזה בקנין לעסוק במלאכה הרי יש להם דין שכיר ופועל ולא נמחל שעבודם באמירה לבד כיון דגופו קנוי לו כמו בע"ע אלא א"כ קנו מידם על המחילה ואף דקיי"ל דפועל חוזר בחצי היום. הנ"מ בלא קנין אבל אם קנו מידו א"י לחזור עכת"ד. והנה הרדב"ז קאי בשיטת הריטב"א ממילא להפוסקים דפועל אף בקנין יכול לחזור בו יעוין בש"ך סי' של"ג ס"ק י"ד דכן עיקר לדינא. א"כ שותפות האומנים שוה לשאר שותפים דבדבור בעלמא נתקיים החלוקה. ועיין בשו"ת הב"ח בישינות סימן כ"א שנשאל בראובן ושמעון שותפים בשורים וזמן מכירתם יהיה בחודש אב ונפל ריב ביניהם. ועמדו פשרנים ופשרו אותם והסכימו שני השותפים לחלוק השורים מיד. ולאחר יום ויומים נתחרט שמעון ואומר שאינו רוצה לחלוק קודם זמן מכירת השורים לאשר לא היה ביניהם שום קנין על החלוקה. והשיב דהא דפסק בחו"מ סימן קנ"ז סעיף ב' דאפילו נתרצו שניהם לחלוק יכול לחזור בו. הוא דוקא בקרקע. אבל במטלטלים שכל אחד משועבד לחבירו בשמירה ותיקון העסק. א"כ מיד שהסכימו לחלוק סחורתם הוי מחילת השעבוד ומחילת השעבוד א"צ קנין ובדבור בעלמא סגי. וממילא כיון שנסתלקו משעבודם מחויבים לחלוק הסחורה דכל אחד יכול לומר איני סומך בסחורתי על שום אדם לשמור ולעשות בשלי. תבנא לדינא דשמעון אינו יכול לחזור בו ומחויב לחלוק השורים עד כאן תורף דבריו. ועי' בס' משפט שלום למחו' הגאון אבדק"ק בערזאן נ"י בסימן קע"ו סעיף ט"ו שהאריך בזה והביא כמה תשו' בענין זה. ועי' בתשו' שואל ומשיב מהד"ד ח"ג סי' נ"ט שהוכיח שא"צ קנין:

ועי' בתשו' מהרי"א הלוי אבד"ק לבוב סימן ע"ד בשותפים בשכירות רחיים ואח"כ טוען אחד שאחד מהשותפים מחל לו חלקו ופסק דמהני המחילה אף שיש ביניהם שטר שותפות והוא ספיקא דדינא אם מועיל מחילה בתפוס שטרא כמבואר בסימן רמ"א ובסמ"ע סימן י"ב ס"ק כ"א. הרי החלק"מ והב"ש באהע"ז סי' ק"ה סעיף ה' הכריעו שמועיל מחילה אף בתפוס שטרא. ועוד חידש עפ"י מ"ש הש"ך בסימן י"ב ס"ק י"ז בטעם הר"י דלא מהני מחילה משום דקיי"ל כב"ש דשטר העומד לגבות כגבוי דמי וע"ש בקצוה"ח ומה שתמה שם הש"ך דלא קיי"ל הכי כבר תירץ בכנסה"ג סימן פ"ב. ומבואר בגיטין דף ל"ז דמודי ב"ש בשטר שאין בו אחריות נכסים דלאו כגבוי דמי. א"כ לפי"מ דקיי"ל בסי' קע"ו סעיף וא"ו דשותף אינו משתעבד לשלם היזק מביתו רק ממעות שנתן להשותפות א"כ הוי כשטר שאין בו אחריות נכסים וגם לב"ש לא הוי כגבו ושוב מהני מחילה לכ"ע. (עוד כתב טעם משום שהיה ביניהם האנדשלאג על המחילה ונקנה מצד קנין סטימתא ובמחכ"ת בזה לא כוון יפה כי בכל תשובת גדולי האחרונים מבואר שמנהג הסטימתא במדינות הללו הוא כסף וגם ת"כ) ע"כ מסיק לדינא שהשותף ישבע שחברו מחל לו השותפות ויסתלק חבירו מהשותפות ועיין בע"ת סימן קע"ו ס"ק י"ב בדין מחילת השותפות בדבור בעלמא ואם יש שטר. ועיין בתשו' מנחת שי סימן ט"ו בשותפים שהיו חייבים לאיש אחר על עיסקא וקודם זמן הפרעון הסכימו לחלוק ביניהם ועתה אחד מהם חוזר שאינו