דברי גאונים שלח

לשותפות ונתן טראטא זו אזי נראה דההיזק עליו לבדו ועדיין צ"ע עכ"ל:

וע"ש במשפ"ש בסוד"ה הנ"ל בראובן ושמעון שקנו מאדון אחד מאה מדות תבואה באופן שכל עת שיגמור קצת מהתבואה יקח כל אחד חציו לעצמו ונגמר קודם ארבעים מדות ואמר ראובן לשמעון אם אתה צריך כעת התבואה קח אתה כל הארבעים מדות ואני אקח אח"כ וכן היה. ואח"ז לא נתן האדון יותר תבואה ותובע ראובן את שמעון שיחזיר לו מחצה מהתבואה שלקח. ושמעון טוען אני קבלתי לחלקי בהסכמתך ונסתפחה שדך ומזלך גרם. ולכאורה היה נראה דלפ"מ שכ' הבית אפרים (הובא בפ"ת שם אמצע ס"ק וא"ו) בראובן ושמעון שהניחו ביד החלפן מעות פרייסין שכשיצטרכו למעות באנקאנאטין יחליף להם כפי השער ולקח ראובן לצרכו אח"כ באנקאנאטען מהחלפן כפי השער בהסכמת שמעון ואח"כ נתייקר השער של המעות פרייסין וטוען שמעון שריוח זה שייך לו לבדו על מעות הפרייסין (שנשאר לו אצל החלפן) דאין זו חלוקה עדיין שכן דרך השותפים ומ"מ הוא על אחריות שניהם א"כ ה"נ בנ"ד אבל נראה דליתא משום דבנ"ד מתחלה קנו ע"ד לחלוק שיקח כל אחד חלקו לבדו וכיון שהרשה ראובן לשמעון שיקח עתה חלקו וכו' וכיון שנתבאר לעיל דאם קנו לחלק גוף הסחורה אין הריוח לאמצע א"כ הה"ד ההיזק ולכן אף שנשאר לשמעון עדיין יו"ד מדות תבואה אצל האדון הוי ההיזק לפי מעות ולא לאמצע עכ"ד:

לג ראובן נתן לשמעון אלף זהובים ששמעון ילך לקנות בהמות ושיהיה הריוח וההפסד לחצאין ובדרך נגזל ממנו כל המעות וטוען הנותן שנתן לו המעות בתורת עיסקא ושיקבל אח"כ שכר עמלו בעד התעסקו לבדו. וע"כ תובע חצי הפסד כדין עיסקא שהוא פלגא מלוה ועל חצי השני ישבע כשומר. והמקבל טוען שהי' רק שותפות שראובן יתן אלף זהובים והוא יתן מאה זהובים והוי שותפות כמבואר ביו"ד סימן קע"ז סעיף ג' ברמ"א ולא הותנה שיהיה הריוח והפסד למחצה א"כ אינו צריך להפסיד רק לפי ערך המאה זהובים שלו עיין בשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ק"א:

לד בדין המבואר בסימן קע"ו סעיף ו' דאין השותף משתעבד לשלם הפסד מביתו. עי' במבי"ט ח"א סימן ר"ב שפסק דהיינו דוקא אם נשתתפו בסתם זה במנה וזה במאתיים ולא התנו בפירוש מענין ההפסד כלל שאז הדין שההפסד הוא שוה בשוה עד שיכלה הקרן ולא לשלם עוד מביתו. אבל אם התנו שיהיה ההפסד שוה בשוה ודאי כ"ע מודו דמחויב לשלם מביתו חמשים. ורמזו הש"ך בקיצור שם ס"ק י"ג (ושם ט"ס במקום י"ב צ"ל סימן ר"ב) ובשו"ת נאמן שמואל סימן ק' הביא דבריו וחיזקו במסמורות בראיות נכוחות. וגם בשו"ת זרע יעקב סימן מ"ד פסק בנדון הנשאל שהתנו שיהיו חולקים בהפסד כמו בריוח דמשתעבד להשלים ההפסד מביתו וכן פסק דו"ז בקצוה"ח שם רס"ק ג':

ועי' בשו"ת סם חיי ססי' מ"ב שפסק דאף היכא שהשותף משתעבד לשלם הפסד מביתו כגון לדעת הרמב"ם המבואר בסי' צ"ב סעיף י"ג או שהיה תנאי ביניהם לשלם מביתו היינו דוקא לענין ההפסד שנפסד המעות לגמרי אבל אם חלקו השותפים ונשאר להם חוב בשותפות אף שכבר הגיע הז"פ והלוה אין לו כעת לשלם וכפי הנראה הלוה רוצה לשלם רק שהוא דחוק כעת למעות. ודאי דאין השותף מחויב ליתן מכיסו חלק בהחוב:

וע"ש שנשאל בנדון ששלשה שותפים הניחו קרן בשותפות בשוה כל אחד מנה והי' תנאי ביניהם שלוי יקח לבדו מחצית בריוח והפסד וראובן ושמעון יקחו מחצה. ואח"כ הפסידו כל הקרן ותובעים ראובן ושמעון שלוי ישלם להם חמשים זהובים מכיסו להשלים חצי ההפסד שהוא ק"ן. והביא דברי המבי"ט בטעמו דהיכא שהתנו שיהיו שוים לריוח ולהפסד שהתנאי הוא למותר כיון שאף בלא התנאי היינו דנים להם כפי הרמב"ם שחולקים בשוה לא לפי המעות א"כ התנאי היה כדי שיהיו משועבדים אף לשלם מביתם לפי"ז בנ"ד דבלא התנאי היה לוקח לוי רק שליש כמו ראובן ושמעון א"כ הוצרכו להתנאי שלוי יקח מחצה ואין מזה הוכחה שישלם מכיסו וא"כ יכול לוי לומר קי"ל כהרמ"ה דאין השותף משתעבד לשלם מביתו עכ"ד:

ועי' בשבות יעקב ח"ג סימן קס"ז שנשאל בראובן ושמעון שנשתתפו להתעסק יחד בסחורה והניח ראובן כל המעות. ומריוח והפסד איך יחלקו לא דברי כלום. ועתה הפסידו הרבה. ותובע ראובן ששמעון יתן לו חצי הפסד מכיסו. והביא דעת הרמ"ה הנ"ל ודעת הרמב"ם שבסי' צ"ג סעיף י"ג וכ' וז"ל ונ"ל דאף הרמ"ה לא קאמר אלא בנשתתפו תרווייהו במעות דאז יכולין לומר שלא יפסיד בעל המנה רק מה שהניח תוך השותפות. אבל אם לא הניח כלום רק בשביל שמתעסק נוטל חצי ריוח ודאי כן הוא ג"כ לענין הפחת. ואם יודע שמעון שנפסד כ"כ צריך לשלם החצי מביתו כנ"ל פשוט עכ"ל ואישתמיט לי' שהדבר מבואר ברדב"ז ח"א סימן קכ"ח וקכ"ט דלא אמר הרמ"ה לדיני' רק בהטילו כולם מעות להשותפות זה יותר וזה פחות דאז אמרינן דנכנס להשותפות אדעתא דסך מעות שהניח לא להשתעבד עוד לשלם מביתו אבל כשמתחלת השותפות לא הניח כלום ממילא מוכרח דהשותפות הוא לשלם ההפסד מביתו כפי חלקו וע"ש שסיים וז"ל ושמור עיקר זה לפי שנעלם מזולתינו עכ"ל. שוב ראיתי בשו"ת שואל ומשיב ח"ב סי' ק"ס שפסק כן מכח הרדב"ז הנ"ל וכ"פ בשו"ת פני יהושע ח"א סי' ג'. ועי' בתשובת מהרי"א הלוי ח"א סימן קנ"ד בנדון כזה ועיין במהר"ם שיק חיו"ד סימן שפ"ג שפסק כן מדינא דגמרא משום דהו"ל כמו עיסקא שהוא פלגא