דברי גאונים שלד

מהם עם אחר בממון עצמו בלא ידיעת השותף השני. והיה מתבטל כמה שעות ביום מחמת שעסק בעסק השותפות השני. ולימים כשנתוודע זאת לשותף חבירו ורצה להפרד ממנו תובע חלק מריוח שהרויח בעסק השותפות השנית. עי' בשו"ת בית יהודה במנהגי השותפים סימן ב' שפסק דהא דמבואר בחו"מ סימן קע"ו סעיף י"א דאם נשתתף בממון עצמו הריוח לעצמו מיירי שאינו מתבטל כלל מעסק השותפות הראשון כגון שנתן המעות בעיסקא אבל בנ"ד שנתבטל מעסק השותפות הראשון דינו שוה למשתתף עם אחר בממון השותפות ודמי לדין המבואר ביו"ד סי' קע"ז סעיף כ"ט במושיב חברו בחנות להתעסק. וכן פסק במהרשד"ם חחו"מ סימן קס"ח בשותף שהי' לפעמים מתעסק בסרסרות לעצמו דהריוח לאמצע כיון דבאותו זמן מפסיד מעסקו. ועיין בש"ך סימן קע"ו ס"ק כ"ב ובנתיבות בביאורים ס"ק כ' ועיין בשו"ת מטה יוסף חחו"מ סי' ט' ובתשו' מהרי"ט צהלון סי' קל"ב רמ"א:

כב ראובן ושמעון שנשתתפו בכל מיני סרסרות שיזמין להם השי"ת. ועתה תובע ראובן משמעון שיתן לו חלק בפאטיריאוש (בלשונינו שפילינוערייא) שעשה כל ימי השותפות. עי' בספר בני חיי חח"מ סי' קע"ו בהגהב"י אות זי"ן שמורו הרב בני אהרן סי' ק"ה פסק שהדין עם ראובן ונסתייע לזה מתשובת גדולי האחרונים יעו"ש. ובכנה"ג סי' הנ"ל בהגהב"י אות יו"ד חולק עליו שפאטירואו"ש אינו בכלל סרסרות וטעם הדבר דבסרסרות אין שום אחריות אבל בפאטורו"ס יש בהם אחריות דש"ש הם וחייבים בגניבה ואבידה כמבואר בתשובת האחרונים. עי"ל בדיני שומרים כלל צ"ו סימן כ"ה:

כג ראובן ושמעון שותפים. והלך ראובן ולקח גם את לוי לשותף בלא ידיעת שמעון. והניח לוי מעותיו לשותפות והרויחו. ועתה באו לחלוק. איך יטול לוי חלקו בריוח אם לפי מעותיו או חלק שליש. עי' זה בשער משפט סימן צ"ג ס"ק י"ב. ועי' בסימן קע"ו בסמ"ע ס"ק פ' ובנתיבות בחידושים ס"ק ע"ד:

כד שנים שקנו סחורה בשותפות והתנה האחד אימתי שירצה להסתלק מחויב חבירו לתת לו דמי חלקו. ואח"כ הוקרה הסחורה אם הלה צריך לשלם לו דמים כפי ששוה עכשיו בשער שבשוק. או אין לו אלא דמים שנתן והניח בשעה שנשתתפו בקנייתה. עי' בזה בט"ז חו"מ ססי' קע"ו. ועי' בשאילת יעב"ץ סי' ק"מ שחולק על הט"ז ומסיק דהוא ספיקא דדינא יעו"ש אם התנה השותף עם חבירו שכל זמן שירצה לחלוק עצמו מהשותפות אף בתוך זמנו הרשות בידו לחלוק ומחויב לקבל הסחורה של חלקו במקח שקנהו. ואח"כ נתייקרה הסחורה בתו"ז השותפות ורוצה לחלוק א"ע וליקח הסחורה במקח שקנו אותה. וחבירו טוען שיקח כפי השער של עכשיו ויחלקו בריוח עי' במהרי"ט ח"ב חחו"מ סי' ק"ץ שפסק שמחויב לשלם כפי השער של עכשיו יעו"ש טעמו והובא בספר משפט שלום סימן קע"ו סעיף ט"ו. וע"ש במהרי"ט סי' ק"ח בשותפים שהתנו שאין רשות לשום אחד מהם להפרד תו"ז ואם איזה מהם יחפוץ להפרד לא יהיה לו שום חלק בהריוח שהרויחו עד זמן ההוא. ואח"כ רצה אחד להפרד תו"ז ולהניח להשותפים כל הריוח שלו. והשותפים אינם רוצים שיפרד מהם. ופסק שאינו יכול להפרד דהקנס אינו פוטר הקנין ואף אם הוא מוחזק וע"ש בס' משפ"ש מ"ש ע"ז. שותפים שהתנו ביניהם שאם אחד מהם ירצה למכור או להשכיר חלקו לאחר אזי השותף קודם ליתן הדמים שנותן האחר. ועתה רוצה שותף אחד למכור חלקו לבנו ומוחה השותף האחר באמרו שהוא קודם כפי התנאי הנ"ל ובא השאלה אם בנו הוא בכלל אחר עי' בדיני שותפים בקרקע כלל ק' סימן ט"ז:

כה אחד מהשותפים שרוצה למכור חלקו לאחר והוא רוצה להתעסק בשותפות כבראשונה רק הריוח והיזק יחול על הלוקח. והשותפים מוחים בו. פסק בשו"ת צ"צ סימן צ"ט דהדין עם השותפים כיון שאינו מעלה ומוריד לו יהיה ריוח או הפסד חיישינן שיתרשל בהעסק. וכן פסק בשו"ת עבודת הגרשוני ססי' ע"ו. ועי' בשער משפט סי' קע"ו ס"ק ה' שכתב באם אחד מהשותפים רוצה למכור רק חצי מחלקו לאחר ולשאר באחריות ובהתעסקות על כל החלק כבראשונה צ"ע אם יכול השותף לעכב עליו. ואפשר גם בזה יכול לומר לו אם יהיה לך חלק גדול תתעסק יותר ותשמור יותר העסק. אמנם כ"ז הוא אם הוא נשאר בעסק כמקדם שהוא יעסוק בחלקו עבור הלוקח אבל אם ירצה למכור חצי מחלקו באופן שהוא וגם הלוקח יעסוק בשותפות נראה ברור דהשותפין יכולים למחות בידו ולומר אין רצונינו להיות הרבה דיעות בהעסק. ועי' עוד בדין מכירת חלקו לאחר בנתיבות בביאורים ס"ק נ"ג. ובפ"ת סי' קע"ו ס"ק כ"א:

כו ראובן היה לו שותפות עם שמעון בעסק אוראנדא שמנה שנים. ואחר שכבר חלקו מן השותפות תפס ראובן משמעון שני אלפים זהובים באמרו שמגיע לו ממנו קרן וריוח מעסק השותפות בברי ושמעון טוען הלא פרעת לי חוב אחר שחלקנו מן השותפות ואילו הייתי חייב לך למה פרעת לי חובי היה לך לעכב בעד מה שמגיע לך. עיין בשו"ת מאמר מרדכי סי' צ"ח שהביא דברי בעה"ת בדין המבואר בחו"מ סי' פ"ה סעיף א' שכתב בעה"ת שאף שזוכה בדין מצד האומדנא ע"מ מחויב לשבע היסת על טענתו ונעלם זאת מהרב נתה"מ שם ס"ק א' שכ' מדעת עצמו שא"צ לשבע (שו"ר שכ"כ גם בשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סימן ז' ותמה על הנתיבות וע"ש בבאה"ג שהביא בעה"ת הנ"ל) ושוב הביא בשם הרדב"ז שחלק על חכם המורה שפסק לזכות מצד אומדנא במלוה ע"פ יעו"ש וסוף דבר מסיק לדינא ששמעון מחויב לשבע היסת שאינו חייב לו קרן וריוח מהשותפות ואז מחויב ראובן לחזור לו מה שתפס ממנו: