דברי גאונים שד

יכול להפסיד להשליח ואינו מועיל תפיסתו עי' סי' כ"ח ס"א וע"ל דין פ' ועיין בזה בדיני שותפים כלל צ"ח סי' כ"ז:

ס ראובן נתן חפץ לשמעון למכרו ונתן שמעון החפץ ללוי ולוי היה לו תביעה על ראובן באופן שלא היה יכול להוציא ממנו מצד שטען ראובן קי"ל כהנך פוסקים שאני פטור ועתה לוי נעשה מוחזק בחפץ וטוען לוי קי"ל שאתה חייב. ותובע ראובן החפץ משמעון. עי' בשו"ת נאות דשא סימן נ"ז שהאריך ומסיק דמצי שמעון לומר האי קי"ל של לוי ואתה חייב ללוי וכדין נתתי לו יעו"ש:

סא שליח או שותף שקנה סחורה שהיתה בשקים ואמר לו המוכר שבכל שק ושק יש ד' מדות. ומדד השליח שלשה שקים וראה שאינו חסר כלום מד' מדות והאמין להמוכר על שאר השקים ולא מדדם ואח"כ נמצא חסר מהשקים ותובע המשלח מהשליח שפשע במה שלא מדד כל השקים עי' בדיני שותפים כלל צ"ט סי' י"ג:

סב מי ששלח שליח לקנות לו סחורה פלונית ושינה השליח וקנה סחורה אחרת באמרו שכוון לטובת המשלח שירויח יותר בסחורה זו ואח"כ נאנס הסחורה בדרך. או נגנבה והוא שליח בחנם. אם ההפסד על השליח מחמת ששינה הנה בש"ך סי' קפ"ג ס"ק ט' הביא בשם תשובת המבי"ט שהשליח פטור כיון דלא בא האונס מחמת השינוי וכתב עליו הש"ך שהוא פשוט ודו"ז בקצוה"ח ס"ק ה' תמה על הש"ך ופסק דשליח חייב וע"ש בנתיבות שיצא לחלק ותירץ שהש"ך מיירי באופן שכבר קיבל המשלח העסק על אופן אם יהיה ריוח שיטול ריוח ולכך השליח פטור יעו"ש ובאמת המעיין בדברי המבי"ט הנז' יראה שאין להעמיס זה בדבריו דהא מבואר שם בהשאלה דנאנס הסחורה בדרך קודם שבא הסחורה לעיר המשלח יעו"ש ובאמת המבי"ט לאו יחידאי בדבר זה כאשר אבאר ונפלאתי על הש"ך שכל שערי התשובות פתוחים לפניו איך כתב על דין זה ופשוט דבר שתלוי במחלוקת גדולי האחרונים בתשובותיהם כמבואר בבני חיי סי' הנ"ל בהגה"ט אות וא"ו ובכנה"ג סי' קע"ו בהגהב"י אות קי"ג בשם מהר"א גאליקו בשותף ששינה. ובשו"ת סמיכה לחיים סימן ט"ז י"ז. ומכל הנ"ל מבואר כי מהר"א גאביזו"ן במהרש"ך ח"ג סי' ס"ד. ומהר"א גאליקו דעתם בשותף ששינה כהמבי"ט דאם בא ההפסד שלא מחמת השינוי פטור השליח. ומהראנ"ח כאפוסי בשו"ת מהרי"ט צהלין סי' קכ"ט כתב שהמחייב את השליח הוי טעה בדבר משנה והדר דינא. אמנם המהרש"ך שם סי' ס"ד וס"ה וס"ו ומהר"א מונסין שם. ומהרי"ט צהלין סי' הנ"ל חייבו את השליח גם מר"ן הב"י בשו"ת אבקת רוכל סימן קצ"ב הרבה להשיב על המבי"ט הנ"ל ופסק דחייב השליח. ויותר יש להפליא על הש"ך שבס"ק ח' ציין למהרש"ך בסימנים הנ"ל. ותיכף בס"ק ט' כתב על המבי"ט ופשו"ט. ועי' בשו"ת לחם רב סי' קפ"ב שלמד מדין שליח ששינה לשותף ששינה דאפילו ההפסד בא שלא מחמת השינוי חייב. ועי' בשו"ת כרם שלמה חחו"מ סי' ע"ה:

ובמשל"מ בריש ה' שלוחין. ועי' בשו"ת מהר"י הלוי סי' ע"ו ובשו"ת סמיכה לחיים סימן י"ז שפסקו דהוא ספיקא דדינא והמוחזק יכול לומר קי"ל:

סג ראובן היה לו מעות בפקדון אצל שמעון וצוה אותו לקנות לו סחורה במעותיו ושמעון הניח מעות הפקדון וקנה לראובן סחורה במעות עצמו. ונאנס הסחורה. עיין בתשובת הרלב"ח שפסק בפשיטות דההפסד על שמעון כיון דמעות ראובן נשארי' מזלי' גרם. ובזה יש לישב דינא דמהרי"ל מהשגת הש"ך בסי' קכ"א סעיף ח' אמנם בשער משפט שם ס"ק ז' פקפק בפסק הרלב"ח משום דראובן לא היה מקפיד בדבר דמה לו אם קנה במעות אלו או אלו:

סד ראובן ושמעון עשו ביניהם מסחר על סחורה ידועה שיש לראובן במדינה אחרת ושלחו את לוי להביא הסחורה ואח"כ נאנסה הסחורה בדרך וטוען שמעון שכתב אגרת לראובן קודם שהלך לוי אחר הסחורה שאינו צריך עוד לסחורה ושלא יביא וראובן מודה ואומר שהראה את האגרת ללוי קודם שהלך ולא היה לו לילך בשליחותו. ולוי מכחישו. עיין זה באורך בשו"ת טור האבן סי' ל"ג:

סה ראובן שלח ע"י שליח בחנם. לשמעון הדר במדינה אחרת סך מנה. ואמר להשליח באופן אם אתה הולך בדרך הישר לעיר שמעון כי חושש אני פן תסיר מן הדרך לילך לעיר מושבך להציל ביתך ממדת הדין המתוחה שם הודיעני כי יש לי אנשים אחרים ההולכים מכאן לעיר שמעון בדרך הישר. והשיב לו השליח אני לא אטה ימין ושמאל מן הדרך הישר. ובכן מסר לו ראובן המנה ויהי בדרך שמע השליח איך שמדת הדין מתוחה בעירו והלך לביתו. ואח"כ יצא מעירו לנסוע לעיר שמעון ובלילה במקום שלן קרעו אמתחתו וגנבו ממנו המעות שלו וגם המעות המשלח ועתה המשלח טוען על השליח שפשע שלא הלך בדרך הישר לעיר שמעון פסק במהרשד"ם חו"מ סי' קמ"א שהדין עם המשלח ואפילו אם היה נאנס ממנו בלסטים מזוין והוא ש"ח חייב לשלם דכל שתחילתו בפשיעה וסופו באונס והאונס בא מחמת הפשיעה לכ"ע חייב. עיין בסי' קכ"א סס"א:

סו מלוה שתבע מעותיו מן הלוה. והשיב לו הלוה יש לי מעות אצל פלוני הילך חותמי טבעת זהב שתלך להראות לפלוני לסימן שיתן לך המעות ולא אמר לו שיחזיר להביא לו הטבעת אחר שיראהו לפלוני. והלך המלוה ומסר הטבעת לפלוני וקיבל מעותיו. ואח"כ נגנב הטבעת אצל פלוני ועתה תובע הלוה מהמלוה אני נתתי לך רק להראות לו שיאמין לך ע"פ הסימן ואח"כ תחזיר לי הטבעת. וזה משיב כיון שנתת לי בסתם הייתי סבור שאתן הסימן לפלוני. ראה זה מצאתי בקונטרס השאלות שבסוף החיבור כת"י על הש"ע