דברי גאונים רצט

למכרו בשו"ת מהרי"ט סימן קכ"ז כתב דאם הם שני שלוחים האחד מוכר לחבירו. ועי' בשו"ת מהר"א ד"ב סי' קצ"ה דפשיטא לי' להיפוך דכיון דטעמא הוא משום דאין כאן הוצאה מרשות לרשות דיד שליח כיד בעלים א"כ ה"ה בשני שלוחים. ובשו"ת קול אליהו סימן י"ט חיזק דברי מהראד"ב בראיות וסברות וע"ש בש"ך ובהגהות אמרי ברוך ועי' בשו"ת סם חיי סי' מ"ם שנשאל בראובן ששלח סחורה לשמעון הדר בעיר אחרת למוכרה שם. ומכר שמעון מקצת הסחורה ומקצת לקח לעצמו באותו שער שמכר ושלח שמעון אותו המקצת ללוי שותפי שדר בעיר אחרת. והרויח לוי הרבה באותה סחורה. וכשמוע ראובן מזה ערער כי הוא לא נתן רשות לשמעון לקנות לעצמו. ורוצה לזכות בהריוח שהרויח לוי בסחורתו. והעלה דשמעון לא זכה בחלקו. אמנם לוי שותפו זכה בחלקו כיון דגבי דידי' הוי שפיר הוצאה מרשות לרשות דהרי שמעון מכר לו חלקו כפי השער שמכר לאחר וקנה לוי חלקו. ועי' שו"ת דבר משה סימן ק"א ק"ב ק"ג עכ"ד:

כח האומר לחברו שבור כלי של פלוני ע"מ שאתחייב אני לשלם. אם המשלח חייב ע' בדיני מזיק כלל נ"א סי' כ':

כט מי ששלח שליח לגנוב אדעתא שיהיו שותפים בגניבה עי' בדיני גניבה כלל י"ז סי' ו':

ל הא דקיי"ל דגרמא בנזקין פטור הוא דוקא באדם דעלמא שהזיק שלא קיבל עליו שמירת הדבר ההוא אבל שומר ושליח חייב אף אם הפסיד בגרמא. עיין ביאור הדבר בדיני גרמא כלל ט"ו סימן ח' ובדיני שותפים כלל צ"ט סימן י"ח ועיין כאן סי' ל"ב:

לא אחד אמר לחבירו לך וקנה סחורה מיד פלוני ואני אתן לך מעות לשלם מחירה והלך וקנה אם יכול המשלח והשליח לחזור בו. עיין בשו"ת בית יעקב סי' קט"ז דיכול המשלח לחזור בו דהא דמבואר בסימן קפ"ג ססעי' ד' דאינו יכול לחזור הוא מטעם ערב וזה דוקא בפרט לו הסכום אבל בדבר שאינו קצוב דיש דעות בסימן קל"א סעיף י"ג דלא משתעבד הערב גם כאן יכול המשלח לחזור וממילא יכול גם השליח לחזור בו. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ד ח"א סימן מ"ה שחולק ופסק דא"י לחזור:

לב אחד שלח שליח עם סחורה. ונתן לו שובר כדי שלא יתפסנו בעל חובו שיש לו שטר מהמשלח ונאבד ממנו השובר. וכן בפיתקא שנוטלים על המכס ואבד השליח הפיתקא שנטל וכן מי ששלח שליח עם השט"ח להביא החוב מן הלוה בהרשאה ואבד השליח השט"ח בכל אלו חייב השליח לשלם כל ההפסד דהתורה חייבה בשלוחין ושומרים כל גרמא בנזקין ואף דאין בשטרות דין שומרים. עיין לעיל סי' למ"ד ובדיני שומר כלל צ"ו סי' כ"ג:

לג עיין בשו"ת חסד לאברהם חחו"מ סימן מ"ט שמבאר דברי הנתיבות בסימן קפ"ג ובסימן ש"ו דהעושה שליח לקנות לו סחורה והבטיחו לקנות ולא קנה דחייב לשלם מניעת הריוח. יעו"ש באורך קצת מ"ש ועיין בחתם סופר חו"מ סי' קע"ח שביאר דיני מבטל כיסו שי"ח. ואשר העלה להלכה בדין שליח שהבטיח לקנות ולא קנה. ואם קנה אלא ששינה בשליחותו. ואם השליח בא לחזור בו קודם הקניה עיין בדיני גרמא כלל ט"ו סי' ה':

לד הא דמבואר ברמ"א סימן קפ"ג סעי' ג' דאם קנה השליח החפץ במעות המשלח וטוען שחזר בו מקודם משליחותו ולעצמי קניתי דאינו נאמן אף לדיעה הא' כי אם שאמר כן בפני עדים שלעצמו הוא קונה. וכן מה שכתב שם ברמ"א ס' ד' בראובן שאמר לשמעון לקנות הסחורה לשותפות ובססי' רס"ט. וכן במגביה מציאה לחברו ואח"כ טוען לעצמי קניתי. עיין בנוב"י מהד"ק סימן למ"ד ס"ק ט"ו וסס"ק י"ט שכתב שהדבר פשוט דבכל אלו שאינו נאמן לומר שחזר בו מהשליחות ולעצמו קנה היינו בידוע בעדים שקנה במעות המשלח וידוע בעדים שהגביה המציאה או שקנה הסחורה אבל אם אין עדים רק הודאת פיו והוא עצמו הפה שאומר ששלח יד וקנה לעצמו והגביה המציאה לעצמו פשיטא שלדעת הסוברים בסימן הנ"ל סעיף ג' בהג"ה שאם אמר לעצמי אני קונה בפני עדים דמהני גם כאן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. וע"ש ס"ק ט"ו שכתב עוד דהא דמבואר בסימן הנ"ל סעיף ב' בהג"ה שאם קנה בלא מעות כלל רק בשאר דרכי הקנאה ג"כ זכה המשלח היינו בקרקע המיוחד דמיירי שם אבל בקרקע סתם לא ואדלעיל מיני' קאי וזה פשוט עכ"ד. וע"ש בנתיבות בביאורים ס"ק ג' שחילק בין קרקע למטלטלים לענין מגו. ועי' בשו"ת סמיכה לחיים להרב חיים פאלאג"י סי' י"ג דף צ"ז ע"ב שהביא בשם מהר"י אדרבי סימן קל"ד וקל"ז והרב דבר משה ח"ג חחו"מ סימן י"ד בענין השליח שטוען לעצמי קניתי במעות המשלח וזקפתי עלי המעות במלוה. דאם שלח אגרת להמשלח אם רצונו שיקנה לו סחורה זאת הוי הוכחה דלא זקף עליו במלוה יעו"ש שהכריע דאגרת מהני יותר מעדים. ואין כעת ת"י הספרים הנ"ל לעיין בהם טעם הדבר דמועיל שכתב באגרת אם רצונו שיקנ"ה לו סחורה זאת לשון עתיד הלא יוכל לומר שאחר כתיבת האגרת רוח אחרת נכנס בו ולעצמו קנה הלא גם בלא האגרת כשקיבל המעות מהמשלח. קבלם אדעתא לקנות לו סחורה והדין סובב רק על מה שטוען שאח"כ חזר בו ואולי צ"ל אם רצונו בסחורה שקנה לו לשון עבר ובזה הדין פשוט כמ"ש ועיין בשו"ת קול אליהו בראובן שהיה הולך לארץ רחוקה לקנות שם סחורה פלונית ונתנו לו שמעון ולוי מעות שיקנה להם ג"כ אותה סחורה וכתבו ליהודה הדר שם שיקבל את ראובן בסבר פ"י ולהיות בעזרו שיקנה אותה סחורה ואח"כ לא היה בנמצא כ"כ סחורה בעד כל המעות ואמר השליח ליהודה הממציא לו הסחורה