דברי גאונים רצו

יען שאינו ראוי ולא ניסו אותו בהוראה והאריך בראיות שאף הנשיא וריש גלותא אין בידם לכוף את הציבור לקבל פרנס שלא מרצונם ועי' בתשב"ץ ח"א סי' קמ"א ועיין במבי"ט ח"ב סי' ר' ובאשל אברהם או"ח ס"סי' כ"ג:

יד בעיר אחת נפטר הרב וחל"ש נשאר ממנו בן הראוי למלאות מקומו אולם בני העיר קבלו עליהם רב אחר והבן מיחה והקהל לא השגיחו בו. ואחר זמן מת גם הרב השני ובא השאלה אם הבן חוזר לחזקתו עי' ביו"ד סימן רמ"ה סעיף ב"ב ועי' בטוב טעם מהד"ק סימן רט"ז שהביא שורש הדין להרמ"א בחו"מ סי' קמ"ט סעי' למ"ד באדם שהחזיק במצוה כשעבר אונסו חוזר למצותו דהה"ד בכל התמנות ושררות הצבור הדין כן ויעו"ש בגוף התשובה שנלמד ממנו כמה דינים בחזקת התמנות ובחזקת מצוה ואם שתק ולא מיחה ואם צריך עדים על החזקה ועל המחאה:

טו אם גם הדיין ממלא מקום אביו ויש לו חזקה עי' במהר"ם שיק יו"ד סי' רכ"ח:

טז המוכר לחברו רבנות שלו או שאר שררות והתמנות אם זכה בו חברו עי' מה שהבאתי בדיני קנין מטלטלים כלל פ"ז סימן ס':

יז עיין בשו"ת חתם סופר חו"מ סי' י"ט כ' כ"א כ"ב שהאריך בגנותם ברב או דיין המתמנה עפ"י האדונים שלא ברצון רוב ציבור והביא ע"ז החרם של רשב"ם ור"ת וראב"ן וק"ן רבנים ושומר נפשו ירחק מזה:

יח רב שיש בידו כתב מהקהל איך שהוסיפו לו על שכירתו בכל שבוע סכום קצוב ואחר עבור איזה שנים מערערים מקצת הקהל על ההוספה מצד שהם לא באו על החתום ואינם מרוצים בהוספה. עיין בחת"ס חו"מ סימן ה' שהעלה דאין בערעורם כלום חדא כיון דהרוב חתמו עצמם הולכים אחר רוב בזה ועוד כיון דלא ערערו עד עתה הוה כאלו הסכימו לההוספה. ושוב אינו צורך לחתימתם יעו"ש וכ"כ בשו"ת טוב טעם ודעת סי' ח' שכל דבר הנעשה בפרסום ולא מיחו אז בשעת התקנה הוי כאלו הסכימו כולם ושוב אין בידם למחות. וכן יש ללמוד מדברי המבי"ט ח"ב בשניות סי' ר' יעו"ש:

כלל צה דיני שליח ומשלח ושליח ששינה ואם פשע בשמירה ואם הפסיד בגרמתו:

א בהא דקיי"ל בסי' קפ"ח דאין שליחות לעכו"ם מה הדין בפועל עכו"ם אם ידו כיד בעה"ב דמהני לא מטעם שליחות כגון שצוה לו לחפור ולגדור בשדה או למשוך המטלטלים אשר קנה אי הוי כעשה הלוקח בעצמו עי' בנתיבות שם ס"ק א' ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' ק"י וח"ד סי' קע"ז ובשו"ת תפארת יוסף או"ח סי' י"ט וחא"ע סי' כ"ד ובספר יהושע דף ק"ו ע"א. ובשו"ת מהרי"א אסאד חחו"מ סי' רי"ג ועי' בפ"ת סי' קצ"ב סק"א:

ב כל מילתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח עיין בזה בשו"מ מהד"ג ח"ב סי' קס"ט הרבה פרטי דינים ובבית יצחק או"ח סי' י"ג אות ז' ט' יו"ד י"א:

ג אם המשלח נשתטה או מת טרם שעשה השליח שליחותו אי בטל השליחות עיין בקצוה"ח סי' קפ"ח ס"ק ב' ובשו"ת שו"מ מהד"ה ססי' פ"א:

ד אם מומר נעשה שליח לישראל עי' בפרמ"ג או"ח סי' תמ"ח סס"ק ד':

ה בהא דקיי"ל בחו"מ סי' קפ"ח דאין שליחות לעכו"ם אם יש שליחות עכו"ם לעכו"ם היינו שהעכו"ם עושה שליח עכו"ם אחר. ונ"מ אם העכו"ם עשה שליח עכו"ם שיקנה החמץ מישראל או לענין סירוס אם חל השליחות עיין בפ"ת לחו"מ סי' רמ"ג ס"ק ד'. ובפ"ת לאהע"ז סימן ה' ס"ק י"ג ובנדרי זריזין ח"ב בפתיחת הספר בקונטרס קנין עולם סי' ח' ובמהר"ם שיק סי' קמ"ה ובחת"ס ח"ש קי' כ"ד ובשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ג סי' ק"ח ובכת"ס יו"ד סי' פ"ג:

ו אם יש שליחות לעכו"ם לחומרא מן התורה עיין בש"ך יו"ד סי' קס"ט ס"ק ט"ו טו"ז ובחת"ס ח"ש סי' כ"ד כ"ה כ"ו ועי' בחת"ס או"ח סי' פ"ד ובמראה יחזקאל סימן ק"ב ובמהר"ם שיק או"ח סימן ק"ל קמ"ה ובחיו"ד סימן שצ"ז ובשו"מ מהד"ק ח"ב סי' ס"ט עי ובמהד"ג ח"ב סי' קע"ז וח"ג סימן למ"ד ובכת"ס יו"ד סימן פ"ג ובספר יהושע דף ק"ו ע"ב ובשו"ת מהרי"א אסאד או"ח סי' ע"ב:

ז אם עשה שליח שיעשה דבר על תנאי ושינה השליח ועשה הדבר בלא תנאי ואח"כ הסכים המשלח על המעשה אם המעשה קיים עי' בדברי חיים ח"א חא"ע סי' פ"ו שהאריך בזה והוכיח בראיות דבטל השליחות והמעשה ולא מהני בשליח ששינה מחילת התנאי אח"כ:

ח עשה שליח למכור או שאר שליחות והלך השליח ומכר והתנה תנאי עם הלוקח אם הוי שינוי בשליחות ובטל ואם נתרצה אח"כ המשלח לבטל התנאי אי המעשה קיים עי' באיגרא רמה בשו"ת סימן כ"ג פ"ד ובחק יעקב סימן תמ"ח ס"ק כ':

ט בענין שליחות דקיי"ל בסי' קפ"ב דבדבור בעלמא נעשה שליח עי' במהרשד"ם חו"מ סימן קמ"ו וק"ע שכתב דיפה כח הכתב אם כתב לו המשלח שיעשה דבר פלוני מכח הדבור יעו"ש והוא פשוט ומבואר:

י ראובן החזיק אוראנדא כמה שנים וקודם כלות שכירות האורנדא ביקש את שמעון שילך להשר וישכור הראנדא על שמו ויתן ערבין מכיסו ואח"כ יחזיר לו הכל וכן עשה שמעון ושכר הראנדא ונתן מעות ואח"כ כפר בו ראובן שלא שלחו לשכור והזמינו שמעון בב"ד וגם בפני הב"ד כפר ראובן ואינו רוצה לחזור לו מעותיו