דברי גאונים רפט

יכול לומר קי"ל כהרמב"ם שחולק על הרי"ף ונגד הב' יכול לומר קי"ל כהרי"ף עי' ענין כזה בשו"ת ברכת יוסף חחו"מ סי' וא"ו ועי' בב"ש סי' כ"ג ס"ק יו"ד:

ב אם מוציאין ממון בס"ס עי' בכלל קי"ב סי' ב':

ג אין הולכין בממון אחר הרוב. ומתי הולכין אחר הרוב עי' בדיני תפיסה כלל קי"ב סי' ג':

ד דיני קי"ל כבר האריכו האחרונים בחו"מ סי' כ"ה ובשבות יעקב. ובברכי יוסף חו"מ סי' הנ"ל. ועי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך קי"ל שאסף איש טהור בדין מצרן ולוקח ומוכר ולוקח. ולוקח מוחזק בקרקע ומשכיר ושוכר. ומוכר לעכו"ם ויש מצרן ישראל. ובנזקי שכנים ויתומים נגד אלמנה בכתובתה. ויורשי האשה והבעל. ורבים נגד יחיד מי נקרא מוחזק לענין קי"ל יעו"ש ועי' עוד מדיני קי"ל בדיני תפיסה כלל קי"ב:

תפיסה ומוחזק בקרקע בחזקת ג' שנים וכיוצא היכא דהוא פלוגתת הפוסקים וספיקא דדינא אם מהני חזקתו וכן אם הראשון מוחזק והוא ספיקא דדינא והשני יש לו שטר מכירה אח"ז בקנין גמור המועיל אם מוציאין הקרקע מהראשון שמחזיק בה עמ"ש בדיני חזקת קרקעות כלל ל"ז סי' ז':

ראובן השליש מעות או חפץ ביד שליש נגד שמעון על התביעה ששמעון תובע אותו מעות או החפץ ואחרי שמוע טענותיהם ראה הדיין שהוא ספיקא דדינא ובא השאלה אם בכה"ג הוי ראובן המוחזק שהוא בחזקת מרי קמא שהוא השליש. או כיון שהוא ביד שליש הוא תופס מכח שניהם ואין כאן חזקת מרי קמא. ואם שייך גם בממון חזקת מרי קמא עי' בדיני שליש כלל ק"ז סי' ג':

שותף שמוחזק בסחורת או מעות השותפות עבור תביעה שתובע משותפו כגון שטוען ששותפו שינה איזה דבר וגרם היזק באופן שהוא ספיקא דדינא. אם יכול השותף המוחזק לומר קי"ל שהשותף חייב בתביעה שלי. עי' בפ"ת סי' קע"ו ס"ק כ"ד באמצע שהביא מהשבו"י בשם תשו' מהר"א ששון סי' קי"ג דגבי שותפין קשה לומר קי"ל כיון שהכל בחזקת שניהם וכתב השבו"י דהיינו דוקא בדבר הידוע לשותפות אבל לא בריוח דאתיא לאחר מכאן ולא הניח אותו דבר לתוך השותפות רק הוא ריוח דאתיא מעלמא (כ"כ בשבו"י) ועי' בספר משפט שלום סי' קע"ט ריש סעיף א' בשם המבי"ט ח"ב סי' ע"ג דדוקא אם ידוע כל חפץ וחפץ מהסחורה שהוא של השותפות אבל אם אינו ידוע כל דבר ודבר רק דרך כלל שהם שותפים בחנות. אם יש כעת תח"י אחד מהם איזה דבר מהחנות והוציאו בלי ידיעת אדם הוי מוחזק ועי' בתשו' חוט המשולש להרשב"ץ סי' כ"ד מ"ש בענין זה. וע"ש במשפ"ש סעיף הנ"ל בד"ה והנ"ה לעי"ל שהקשה על דין המהר"א ששון הנ"ל בענין קי"ל ודעתו לדינא שאף השותף יכול לומר קי"ל:

ה עי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ג שהביא בשם הרב כרם שלמה חאה"ע ססי' כ"ח שכתב שכל מקום שהביאו הפוסקים תשובת רבני צרפת אין הכוונה שהוא מכל רבני צרפת אלא שהוא מרב אחד מרבני צרפת והוא יחיד ולא מצי המוחזק לומר קי"ל כאותה תשובה. ועי' כנה"ג בכללי קי"ל מאות כ"ה והלאה ועי' בב"ש סי' כ"ג ס"ק יו"ד:

ו היכא דצריך לשלם ממ"נ לזה או לזה לא שייך חזקת ממון כ"כ הש"ך בסי' צ"א רס"ק י"ב לענין הבעה"ב אם לשלם לחנוני או לפועלים ובתומים שם ס"ק ג' חולק עליו דמ"מ נגד כל אחד יש לו חזקת ממון ופטור. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ב סי' ר"ו בד"ה והנ"ה בשנ"ת:

ז מי שיש לו טראטא על חבירו. והנתבע טוען טענות שהיה זוכה בהם מצד קי"ל אם יש רשות לתובע למכור הטראטא לעכו"ם. עי' בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ק"ה שפסק דנגד טראטא א"י לפטור עצמו בטענת קי"ל. דאף שנימא דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי מ"מ מוציא אינו נקרא. עי' בשו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן ק'. ומכ"ש בממר"ם דהוי כגבוי. וגם כיון שהיה יכול למכור הטראנוא לאחר ולגבי האחר ודאי דלא מהני טענת קי"ל. ועמ"ש בדיני כת"י כלל מ"ט סי' ט"ז בשם הבית אפרים ושם כתב דיכול לומר קי"ל ומתשובה המיוחסות לרמב"ן אין ראיה דכבר כתב הש"ך בסי' מ"ד ס"ק ט"ו דלא קיי"ל כתשובה זו. ועי' נדון כזה בשטר בדיני מכירת שטרות כלל ס"ו סי' א' ועי' בדיני תפיסה כלל קי"ב סי' ז' הבאתי דברי הש"ך והנתיבות דהיכא דהספיקא דדינא הוא על שטר זה אם נתבטל או הוי פרעון או אי הוי מחילה מהני טענת קי"ל כנגד השטר וכבר הבאתי בדיני יתומים הנתבעים כלל מ"ו סי' כ"ד דטראטע לא עדיף משטר בעדים בלא נאמנות וצ"ע על השו"מ שלא הביא דבריהם. שו"ר בתשו' בית שלמה חחו"מ לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא סי' ל"ו שפסק ג"כ לדינא כמו שחולק הש"ך בתקפו כהן סי' ק"ל ובנתיבות בכלל תפיסה סי' י"ד דאם הספיקא דדינא הוא על חוב שבשטר שמהני תפיסה ושם בהגהות מבן המחבר אות ב' תמה ג"כ על השו"מ הנ"ל. וגם על מ"ש השו"מ שהיה יכול למכור הטראטא לאחר הביא מתשו' בית אפרים שהעירותי כאן מכלל מ"ט סי' ט"ז ושם בב"א מבואר שאף אם ימסרנו לאחר לא יועיל לו כלום אם החיוב לראשון אינו ברור. גם העיר מהחוו"י אשר רשמתי פה לעיין בדיני מכירת שטרות כלל ס"ו סימן א' שפסק דלא מהני למכור שטר כזה ללוקח שהוא מוחזק בממון הלוה וע"ש שהבאתי בשם השו"מ שהסכים להחוו"י א"כ ק"ו בנדון הנ"ל למכור הנוראטא לאיש אשר אינו מוחזק בממון הלוה ודאי לא מהני וצ"ע:

ח אם טוענים ליתומים קי"ל היכא דאביהם היה זוכה בטענת קי"ל. עי' בס' ערך השלחן סימן כ"ה אות י"ד שהאריך בזה והביא פלוגתת האחרונים ושהרוב מסכימים שטענינין להו קי"ל. עי' במשפט צדק ח"ב סי' ה'. ובעדות ביעקב סי' כ"ה. ובשמחת יו"ט סי' למ"ד. ועי' בכנה"ג סימן כ"ה וסי' רמ"ו בהגהב"י אות י"ז שהסכים לדינא