דברי גאונים רפח

להמוכר קרקע בצדה להשלים לו המדה עיין בסמ"ע סי' רל"ב סק"ב שכתב דדוקא במטלטלים שיכול להשלים לו המקח קיים אבל בקרקע שאין לו להשלים המקח בטל. ועיין בתשובות בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ אמצע סי' מ"ם שכתב דכ"ז הוא אם הלוקח אינו רוצה לשלם כל דמי המקח רק כפי הערך שקנה בזה יכול המוכר לומר לכל הדמים אני צריך וכן הלוקח יכול לבטל ולומר במקח שלם אני רוצה אבל אם הלוקח מרוצה לשלם כל דמי המקח שלא לנכות כלל פשיטא שאין המוכר יכול לבטל המכירה ושם בהגהות בן המחבר הביא שכן מבואר בתשובת מהרשד"ם חחו"מ סי' ר"ס ובמח"א בהלכות זכיה סימן א':

ראובן קנה מאדון עכו"ם ב' אלפים אילנות מהיער שראובן יחטוב אותם על הוצאות שלו ותיכף אח"כ מכר מהם לשמעון ה' מאות אילנות ולא היה לו עם שמעין שום קנין רק שנתן לו מקצת מעות לערבון ואחר שחתכם ראובן מהיער חוזר בו ראובן מהמקח של שמעון עי' בתשובת בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סימן ע"ב שדחה דעת השואל שנ"ל שכיון שמכרם ראובן קודם שחטבם הוי דבר שלב"ל דלא כן דגם במחובר מועיל בהם קנין דבין אם אמר מעכשיו בין לשיתלשו לא הוי דבר שלבל"ע אף אם אינו בידו עיין בש"ס ב"מ דף ע"ד ע"א ובחוו"ד רסי' קע"ה וע"ש שהעיר אם אילנות הללו במחובר דינם כקרקע או כמטלטלים עי' בחו"מ סימן קצ"ג בסמ"ע וש"ך ובסימן צ"ה (וע"ש בהגהות בן המחבר) ואם ראובן קנה מהאדון בכסף ובשטר או בלא שטר ואם ראובן מכר לשמעון בלשון חיוב ואם מחויב לקבל מי שפרע יעו"ש מה שהעלה חילוקי דינים בעובדא דא. ועי' כיוצא בזה במטלטלים בכלל פ"ז סימן ל"ח:

ועי' בספר משפט שלום למחותני הגאון דק"ק ברעזאן זלה"ה סי' קצ"ג סעיף א' בדין מי שמכר מאה קלאפטיר עץ מיער שלו באופן שיחצוב אותם הקונה עצמו מאילנות המחוברים אם דינם כקרקע או כיון דקונה אותם על אחר שיקצוץ אותם קנין שלהם כמטלטלים והביא משמעות לכאן ולכאן וסיים בצ"ע לדינא:

כא מי שקיבל בקנין לחבירו כשירצה לעקור דירתו מפה הרי ביתו מכורה לחבירו מעכשיו בעד סך פלוני. ואח"כ מכר בסתר לאיש אחר. עי' חו"מ סי' ר"ו. ועי' בבני חיי בהגה"ט אות ב' שהביא בשם מהר"י טייטצאק שפסק דהראשון קנה. ועוד הביא בשמו דאם מת הלוקח שהתנה למכור לו אינו מחויב למכור לבנו ופשוט:

כב מי שחייב לחבירו והמלוה מוכר לו שדה וקודם המכירה מסר מודעה שמוכר לו בדי למשכנו על חובו. אם המכירה בטלה עיין בדיני מודעה כלל ס"ד סי' י"ז:

כג עיין בדיני חזקת קרקע כלל ל"ז. ובדיני מתנה כלל נ"ג עוד דינים השייכים לדין מכירת קרקע:

כד אחד מכר לחבירו בית בשטר וקנין סודר ועדיין לא נתן הדמים ואח"כ הלך המוכר ומכר הבית לאיש אחר בשטר ובק"ס ונתן לו כל דמי המכירה והחזיק הלוקח בהבית. והלוקח הראשון טוען שהוא קנה קודם בשטר וק"ס. עי' בשו"ת פרח מ"א ח"א סימן ק"ו שהאריך ואסף דעת הראשונים והאחרונים ומסיק לדינא דהמוכר היה יכול לחזור מקנין הראשון בטענת קי"ל כהרשב"א והריטב"א ודעמי' דלא קני בשטר וק"ס עד שיתן הדמים והובאו בספר העיטור במאמר ג' אגב. אם כן הלוקח השני שקנה כל זכותו של המוכר זכה במקחו מצד האי קי"ל של המוכר דלא קנה הלוקח הראשון. ועמש"ל בדין וא"ו בשם הר הכרמל והבן ועי' בכלל ל"ז סי' ז':

כה שני שטרי מכר היוצאים על שדה אחת מיום אחד ואין לפנינו העדים שיעידו איזה קנין היה תחילה דמבואר בסימן ר"מ סעיף ג' שודא דדיינא. איך הדין אם אחר שנפסק הדין באו העדים והעידו שזה קנה תחילה אי חוזר הדין או אמרינן קם דינא כמבואר באה"ע סימן קס"ג סעיף ה'. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ב סי' רי"ב:

כלל צ קטן א קטן שמחל אם מחילתו מחילה. עי' בש"ך סימן ס"ו ס"ק פ'. ומ"ש עליו דודי זקני בקצוה"ח ס"ק כ"ט. ועי' בסמ"ע סימן רל"ה ס"ק י"ד בשם תשובות הרמב"ן. ועיין בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך מחילה. ובח"ג ערך קטן מה שציין ודו"ק:

ב בדין המבואר בסי' רל"ה דקטן פחות מבן כ' שנה אין ממכרו ממכר בקרקע שירש מאבותיו עיין בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך קטן שהביא תיקון איך לכתוב שיהא מכרו קיים:

ג ראובן שאמר לקטן לשבור כלים של שמעון עיין בדיני מזיק כלל נ"א סי' כ"א ד ועי' בחו"מ סי' שמ"ט ושם בפ"ת ובסו"ז ובמג"א ס"ס שמ"ג לענין קטן שהזיק או שגנב או שגזל אם מחויב לשלם לכשיגדל. ועי' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' שע"ה ובשו"ת מהרי"א אסאד חא"ע סי' ס"ח:

ה קטנה שאבדה התכשיטין ששלח לה ארוסה פטורה היא מלשלם. יעוין בכנה"ג חו"מ סי' צ"ו בשם מהר"ם גלאנטי סי' י"ד. ויעוין הדברים במקומם באורך:

כלל צא קים לי א המוחזק יכול לומר תרי קי"ל דסתרי אהדדי נגד שני תובעים שתובעים אותו נגד אחד