דברי גאונים רפה

החזקה כיון שעכ"פ היה כוונתם לקנין גמור וע"ל כאן ססי' ז':

ועי' בדיני קנין מטלטלים כלל פ"ז סימן יו"ד במקומות שציינתי בדין אם לא נתכוינו לקנין ואם מועיל דעת אחרת מקנה ומשם תדרשנו אף לדין קרקע בקנין כסף או חזקה או שאר קנין בלא כוונו לקנין ואם יש דעת אחרת מקנה אי לאו ועי' בכלל זה באורך בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' ס"ד ס"ה ס"ז ועי' בחו"מ סי' ר' סעיף ח' ובנתיבות ס"ק י"ד ובקצוה"ח סי' ער"ה ובפ"ת סי' ר' סק"ז ועי' בספר משפ"ש למחו' הגאון אבד"ק בערזאן סימן וסעיף הנ"ל שציין בדינים הנ"ל לעבוה"ג סי' צ"ד ובתשובות רע"א סי' ל"ז וחת"ס חיו"ד סי' שי"ג. ועי' בתשו' מהר"ם מינץ סג"ל הישן סי' ה' וסי' פ"ב ועי' באס"ז לב"מ דף וא"ו ריש ע"א בשם הרא"ש. ועי' במחנ"א הלכות קנין משיכה סי' ד' וסי' ה'. ועי' ביד אפרים באו"ח סי' רמ"ו על המג"א ס"ק יו"ד. ועי' בחו"מ סי' ר"ב בנתיבות ס"ק י"ב בדין קנין אגב בלא דעת אחרת מקנה וע"ש בספר משפ"ש הנ"ל סי' הנ"ל סעיף א' מ"ש בשם הנוב"י מהד"ת חאו"ח סי' ס"ג ומה שפלפל שם בזה וע"ש עוד מ"ש בענין קנין סטימתא אם הוא קנין דרבנן או דאורייתא והביא דברי הפוסקים דפליגי בזה. ועי' בזה בפ"ת סי' ר"א סק"א:

ג אחד מכר קרקע בשטר כדינו והשלישו השטר קנין אצל שליש עד שיגמר התנאי שביניהם. ואחר שנגמר התנאי נתן השליש השטר להקונה ועתה המוכר חוזר בו. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' נ"ג ויש ללמוד משם דלא מהני לקנין כיון שהשליש ועי' בכלל ק"ז סי' ב'. ועי' בדיני תנאי כלל קי"ג במכר בית או קרקע בתנאי שיוכל לפדותו לזמן קצוב והלוקח מכרו בתוך הזמן או אחר הזמן ועוד הרבה דינים כיוצא בזה:

ד מי שמכר ביתו וברייאהויז ויש שם יורה גדולה שקורין בריי"א קעסי"ל וכן יורה ששורפים בו יין שרף ומחובר ע"י טיט ותחתיהם חלול להצית שם האש. וכן קדירה גדולה המחובר בתנור לחמם בה מים. אם הם מכורים בכלל הבית. עי' בשו"ת פני יהושע ח"ב סי' צ"ח שעפ"י המנהג וגם עפ"י הדין אינם בכלל המכירה. ועי' בחו"מ סי' רי"ד ורט"ו. שו"ר שהובא בפ"ת סי' רי"ד סק"ד:

ה אם ישראל מכר קרקע לעכו"ם או קנה מעכו"ם והתנה שיקנה בקנין כסף בלא שטר אי מהני התנאי שיהיה קנין. עי' בשו"ת ברכת יוסף בחאו"ח סי' ט"ז אות ג' שפלפל בזה עם הגאון ר"מ טויבש בעהמ"ח תשובת תועפות ראם:

ו באתרי דכתבי שטרא. שאין קונין קרקע בכסף כמבואר בחו"מ סי' ק"צ סעיף ז'. יש לעיין בדינא אם קונין בשאר קנינים בלא שטר כגון בחזקה או בקנין סודר:

הנה בחזקה פסק הב"י בחו"מ סי' קצ"ב סעיף ט"ז בשם הר"ן וכ"כ הה"מ בשם הרשב"א ושאר מפרשים דחזקה קונה בלא כסף ובלא שטר אפילו באתרי דכתבי שטרא ובקנין סודר סתם הב"י בש"ע סי' קצ"ה ס"א דק"ס קונה בלא כסף ובלא שטר. אולם לא ביאר דעתו אם קונה אף באתרי דכתבי שטרא. וחזינא דתלוי בפלוגתא דרבוותאי בתשובות גדולי האחרונים. בש"ך סי' ר"א סק"א כתב בשם הב"ח דקנין סטימתא אינו קונה רק במטלטלים ולא בקרקעות ועי' בספר משפ"ש בקו"א ס מן ר"א שהביא מהמכ"ח בקו"מ מצוה קל"ב שמפורש בהרא"ש פ"ק דב"מ סל"ח דמהני סטימתא בקרקע. וע"ש במשפ"ש סי' ר"א ס"א בפנים. המהר"א ששון סי' ר"ו הביא דעת הריטב"א דלא קני לא בכסף ולא בחזקה ולא בק"ס עד שיכתוב שטר. ובשטר לחוד נמי לא מהני כיון דשטרי דידן שטרי ראיה הן ולא שטרי הקנאה ע"כ צריך גם כסף או שאר קנין. והרב בצלאל אשכנזי סי' י"ח ומהריב"ל ח"א סי' פ' נסתפקו בזה. ומהרש"ך בח"א סי' ע"ג פסק בפשיטות דק"ס לחוד מהני. ועי' מהרי"ט חו"מ סימן ס"ה ע"ג והובאו בבני חיי סי' ק"צ בהגה"ט יעו"ש עוד הרבה תשובות בזה. ועי' בב"י על הטור סס"י קצ"ב פלוגתת הרמב"ן והרשב"ם בזה. ועי' בס' נתיבות השלום נתיב כ"ו ס"ק ג'. ועי' בשו"ת הר הכרמל חח"מ סימן כ' בנדון מכר קרקע בק"ס באתרי דכתבי שטרא שכ' דהלוקח הוי מוחזק כיון דנעשה הק"ס בסתם ולא הותנה ביניהם ע"מ לכתוב שטר. ואפילו לא נתן עדיין דמי המקח יכול הלוקח לומר קי"ל כדעת הפוסקים דק"ס קונה אף באתרי דכתבי שטרא. ואם הלוקח חוזר בו. וכבר נתן דמי המקח אז הוי המוכר מוחזק ויכול לומר קי"ל הנז'. ועייל דין כ"ד. ועיין בשו"ת תועפת ראם מהגאון ר' משה נוויבש חח"מ סי' י"ג שהציע ג"כ מחלוקת הפוסקים בזה ודעתו נוטה להכריע דמעות עם קנין סודר מהני. ועי' בחתם סופר חו"מ ססי' קמ"ב דמשמע להדיא דעתו דבמדינתינו שחק המלך ליטול מס קצוב מכתיבת שטרי מכר. וחוקו שלא יועיל קנין אחר הוי דינא דמלכותא דינא יעו"ש. ועי' בשו"ת תועפת ראם סי' הנ"ל שהוסיף לומר דעתה שחק המלך לכתוב כל שטרי מכר בפנקס הערכאות הנקרא טאבעלא. א"כ היכא דרוצה לקנות בשטר לא קנה כל זמן שלא כתב השטר בפנקס הטאבילאציא כיון שעתה עיקר סמיכת הקנין הוא על הטאבילאציע. ועי' בדיני מתנה כלל נ"ג סי' י"ח מ"ש בנדון הנותן מתנה והקנה בקנין סודר בלא שטר באתרי דכתבי שטרא דקנה. ועי' בדין חזקה אחר שנתבטל השטר בשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' ל"ב וע"ש בח"ב חו"מ סימן כ"ב שאפילו חזקה וכסף וק"ס לא מהני בלא שטר. ועי' בתשובת מהרי"א הלוי ח"ב סימן ס' בקנה קרקע והיה קנין סודר ודברו ביניהם שיכתבו שטר בלשונם לרשום בפנקס הטאבילאציע. ופסק שיכול לחזור מב' טעמים א' דעתה הוא אתרי