דברי גאונים רפד

הדבר פשוט דכיון דהמוכר הוא מוחזק על הקונה להביא ראיה שנשבר קודם המכירה אף לשיטת הרי"ף והרמב"ם בסי' רכ"ד דכאן הוי כמו במת באגם וע"ש בסמ"ע ובטו"ז. אמנם אם לא היה רק קנין המעות שנתן לו דאינו קונה רק לענין מי שפרע ודאי המקח ברשות המוכר ואחריותו והפסדו על המוכר כ"ז נראה ברור ופשוט לדינא עכת"ד:

וע"ל בדיני א"י אם נתחייבתי כלל ט' סי' כ"ה מ"ש בשם הרב עבה"ג בנדון כזה שאחד קנה מחברו מאה כורים תבואה ופרע לו רק עיכב לעצמו מקצת הדמים עד למדידה פן לא יהיה מאה כורים. ואח"כ הגיע הזמן שיקבל התבואה ואמר לו המוכר שבעל העליה אינו רוצה עוד להניחה על העלי' והשיב לו הלוקח שלח את מי שתרצה לקבל התבואה משם ולהניחה על עליה אחרת וכן עשה המוכר. ואח"כ בא הלוקח לקבל משם התבואה ונמצא חסר מן המאה כורים והמוכר תובע מעותיו שמגיע לו באמרו השליח ששלחתי הוי שלוחך וברשותך נגנב יעו"ש:

ט עי' בשער משפט סי' קכ"ה אמצע ס"ק א' שיצא לחדש. באחד שקנה סחורה מחבירו ונתן לו המעות ולא משך. והוא חריפא זבינא. ואח"כ מסר המוכר הסחורה ליד אחר להוליכה ללוקח. ונאנסה מיד האחר. דהמוכר פטור מאחריותו דכיון דזכות הוא ללוקח מה ששולח לו הסחורה ואף אם אמר לשון הולך. תן. הוי כזכי לענין מכירה כמ"ש הש"ך בסי' ר' ס"ק וא"ו עכ"ד ועמ"ש בכלל שלפ"ז סימן כ"ג:

יא לוקח שהתנה עם המוכר לשלוח לו הסחורה בספינה הראשונה. וקיבל עליו הלוקח אחריות הסחורה משעת הנחתה בספינה. ושלחה המוכר בספינה השלישית. המוכר חייב באחריותו כן מבואר בבני חיי חו"מ סי' קפ"ג בהגה"ט אות ז' בשם מהרי"ט צהלין סימן רי"ט:

יב מי שכתב לאחד שישלח לו סחורה ולא נתן מעות ולא כתב שישלח על אחריותו של הלוקח ושלח המוכר הסחורה ונפסדה על הדרך. עי' בבית יצחק חיו"ד סי' קל"ז אות ג' שבא ד"ת זה לפניו ולא מלאו לבו לחייב את הלוקח כי אין הסחורה באחריותו עד שזכה בה ועמ"ש בכלל צ"ה סימן ס"ז:

יג שמעון קנה סחורה מראובן בסך שקצבו ביניהם להוליכה למקום הישמעאלים להרויח. והיה תנאי שאם לא ימכור הסחורה יחזירנה לו. והלך שמעון עם הסחורה וחזר ובא ואמר שנפלה דליקה על האהל ששם הסחורה ונשרפה הכל ורוצה להפטר מדמי המכירה כיון שלא מכרה והיה יכול להחזירה לראובן הרי היא באחריותו של ראובן. עיין בשו"ת בית יהודה חחו"מ סי' ס"ט שדימה דין זה לדין המבואר בחו"מ סי' קפ"ו סעיף ב'. יעו"ש לדעת הרא"ש דוקא בזבינא חריפא:

יד ראובן תובע משמעון הדר בעיר אחרת מנה באמרו ששמעון חילה פניו לשלוח לו משי וכן שאר סחורות וכן עשה ושלח לו. ושמעון משיב שלא צוה עליו לשלוח רק המשי. ושאר הסחורות שלח לו שלא בציוויו. ואח"כ כשראה את ראובן בירי"ד עיר פלונית אמר לו למה שלחת לי הסחורה שלא ציויתיך. בא וקח אותה לביתך וראובן לא בא ליקח הסחורה ואח"כ שללוה האויבים. וראובן מכחיש כל זה שלא דיבר לו שמעון מאומה בירי"ד הנ"ל. וא"כ למה היה לו לשמעון לעכב הסחורה כ"כ זמן ברשותו ולמה לא כתב לו שישלח אחר הסחורה. עי' זה בדיני שומר כלל צ"ו סימן מ"ה:

טו מי שקנה סחורה מחבירו ומשך אותה לביתו ואח"כ מצא בה מום באופן שמצד הדין המקח חוזר. וקודם שהחזיר לו הסחורה למוכר נגנבה או נאבדה או נתקלקל על מי חל האחריות. עיין בדיני אונאה כלל וא"ו סימן ל"א:

טז אחד לקח מחבירו חפץ אדעתא לקנותו ולא פסקו הדמים. והוליכו הלוקח לביתו. לבקרו ולייעץ עם ב"ב אם לקנותו. והניח החפץ בביתו עם אשתו וב"ב. ואח"כ הלכו להם ב"ב והניחו הבית בפתח פתוח ונגנב החפץ. עי' בחו"מ סימן קפ"ו ושם בנתיבות באורך ובסי' ר' סעיף י"א. ועי' בשו"ת סם חיי סי' כ"ט שהוכיח שדעת רוב הפוסקים דבעינן תרתי דקייצי דמי וזבינא חריפא. חבל אי לא קייצי דמי. הרי הוא ברשות מוכר ופטור אפילו מגניבה ואבידה. וא"כ ראובן הלוקח פטור מטעם דיכול לומר קי"ל. ואף שב"ב פשעו שהניחו הבית פתוח. מ"מ כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד ונכנסו הם תחת הלוקח. אולם אשתו חייבת לשלם מצד שפשעה. ואם אין לה לשלם תלוי בפלוגתא דר"ת והרא"ש עם הרמב"ם ז"ל אם הבעל מחויב לשלם כמבואר בסי' רצ"א. א"כ הבעל יכול לומר קי"ל:

כלל פט קנין קרקע א אחד קנה בית ישן ע"מ לסתור הכתלים ולבנות כתלים חדשים וסתר הכתלים והעמיד תחת הגג עצים שלא יפול הגג עד שיבנה הכתלים אם הוי חזקה דמה שסמך הגג לא הוי בנין רק כמבריח ארי שלא יפול הגג דאינה חזקה כמבואר בסי' קצ"ב. והחולק אומר דהיכא דהוא בעצמו עשה ההיזק בסתירת הכתלים ועושה התיקון לא הוי מבריח ארי. עי' בנתיבות רסי' קצ"ב שכתב תשובה בזה ומה שהשיב לו באבני מילואים בתשובותיו סי' כ"ה ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב סימן ר':

ב אם מכר לו קרקע בשטר כדינו ואח"כ עשה הלוקח חזקה בהקרקע כגון נעל וגדר וכו' שלא בכוונה לקנין כי שניהם סברי שהשטר הי' קנין כד"ת ואח"כ נמצא חסרון בשטר באופן שהשטר בטל אם מהני החזקה. עי' בשו"ת דברי חיים ח"א סימן ל"ב שכל מקום שהיה ב' קנינים ואחד היה קנין שאינו מועיל וכוונתם הי' להקנות ולקנות בזה הקנין מ"מ מועיל הקנין האחרון כמו