דברי גאונים רפא

כל דמי המכירה עפ"א. והלוקח מדד כל היי"ש מחביות לחביות אחרים של המוכר. וגם חתם כל החביות בחתימתו ורשם עליהם שמו כנהוג בין התגרים. אך לא משך בהם. ואחר איזה ימים נפלה דליקה בחדר שהיי"ש שם ונשרף הבית עם היי"ש ולא היה באפשרי להציל כלום. ועתה הלוקח טוען או תן לי מקחי או המעות שנתתי לך והמוכר משיב שגם המעות כאשר היה בעין נשרף הכל. והשיב ראשונה צריך חקירה איך יצאה התבערה אם יש עדים. או דמהימן לי' המוכר שהיה באונס בלא פשיעתו. ואם לאו ישבע שלא פשע בעיקר הדליקה. ואחר שישבע פטור מכל. דפשוט דמה שרשם וחתם החביות הוי קנין גמור מצד מנהג והוי קנין סטימתא. אלא שהסמ"ע סי' קצ"ח ס"ק ז' וסי' ר"א ס"ק ד' כתב דברים שמשמע מהם שאם נתן כל המעות אין קנין סודר וקנין סטימתא קונה משום גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה וסיים לעיין בדרישה וכו' יעו"ש מה שכתב שדברי הסמ"ע הנ"ל הם בנוים עפ"י מה שהשיג בהגהותיו על הד"מ וס"ל כשיטת הש"ך שם ס"ק י"א דאף שהתנה לקנות במעות אין תנאי מועיל לבטל תקנת חז"ל ועפי"ז הם דבריו דק"ס או קנין סטימתא אינו מועיל בדיהיב כולי זוזי משום חשש חז"ל דנשרפו חטיך בעליה ועפ"י יסוד זה בנה הגאון דיק על דברי הסמ"ע והאריך לדחות דלא דמי קנין סודר או סטימתא דמועיל מתקנת חז"ל. למתנה תנאי שיקנה המעות יעו"ש באורך קצת:

ואני אומר אחר המחילה מכבוד הגאון כבודו במקומו מונח ונעלם ממנו שדברי הסמ"ע הם ממש דברי התוספת דש"ס ב"מ דף מ"ו ע"א בסדה"מ ש"מ מטבע שכתבו דלכך לא חשו בק"ס לנשרפו חטיך כיון דעדיין לא קיבל המוכר דמי המכר טרח ומציל פן יסרב הלוקח ליתן לו מעותיו וכדברים האלה כתב הר"ן שם אהא דאר"י דבר תורה מעות קונות יעו"ש. ובאמת אין ראיה מזה דאם נתן כל המעות לא קנה. דעיקר דבריהם הוא על תקנת חז"ל דלכך לא תקנו בק"ס משום דמסתמא כשקונין בקנין סודר לא נתן עדיין המעות וליכא חשש דנשרפו חטיך בעליה. וכיון שלא תקנו. שוב לא פלוג חכמים אף היכא דנתן לו המעות ג"כ קנה וכסברת הח"ס שם דכיון דהקנין נתחזק להועיל לא היה לו ללוקח ליתן המעות עד שיקח הסחורה ואיהו דאפסיד אנפשי'. וראיה לזה דלא פלוג חכמים. דהא חזינין דמעות אינן קונות אחר התקנה אפילו אם לא נתן לו על המקח רק מקצת המעות דלא שייך בזה חשש דלא טרח ומציל כיון שיש לו עדיין ליקח מעות על הסחורה כמו בק"ס. ולא אשתמיט לשום פוסק לחלק בזה דאם נתן לו רק מקצת מעות דקנה אלא ודאי דלא פלוג חכמים. וכן מבואר בנתיבות בביאורים ס"ק ד' על הסמ"ע הנ"ל יעו"ש וכ"פ בבית שלמה בכ"מ שו"ר בפ"ת סי' קצ"ח סק"ג שהביא שם גם בשם תשו' רע"א שפסק כן. שוב כתב שם בח"ס לזכות להמוכר מצד דקנה הלוקח במדידה שמדד היי"ש מחביות לחביות להסוברים דסתם מדידה קונה אפילו אינו מכיון לקנין רק לידע המדה כמבואר בחו"מ סימן ר' ססעי' ז' ברמ"א ושם סעיף ח'. והמחבר הביא דעת הראב"ד שחולק בשם יש מי שאומר משמע שהעיקר כדעה הראשונה. ואע"ג שהיה המדידה לכליו של מוכר. מ"מ היינו אם היה המדידה רק בתורת משיכה (יעו"ש גם בסעיף ז') אבל במדידת היי"ש מחביות לחביות א"א בלי הגבהה טפח לכל הפחות והגבהה קונה בכל מקום ואפילו בכליו של מוכר (עיין בסי' קצ"ח ס"ט ובסי' קצ"ז ס"ב. ובסי' קצ"ח ס"ז בהג"ה ראשונה ודוק) נמצא שכבר קנה בהגבהה שהוא קנין מחוור. ולזה בודאי אינו מפסיד מה שנתן כל מעותיו יעו"ש מה שפלפל גם בזה. סוף דבר העלה דאם ישבע או יברר שלא פשע בעיקר הדליקה פטור המוכר יעו"ש:

והנה למדן אחד נתווכח עמי ורצה להוכיח ממה שחייב הגאון הנ"ל לשבע שלא פשע בהדליקה דמוכח שדעתו דאף היכא שקנה הלוקח בקנין גמור ופרע כל המעות מ"מ הוי המוכר ש"ח דלא כדעת הב"י ור"י שהבאתי לעיל. ואמרתי לו שאין רא"ה כלל. ואדרבה מדציין הגאון על הא דלא פשע בעיקר הדליקה לעיין בסי' תי"ח משמע דמצד מזיק אתו עלי' ולא מצד שומר יעו"ש בסי' הנ"ל שמבוארים דיני נזקי אש בדין מזיק דעלמא. וגם ציין לש"ס דב"מ מ"ז ע"ב מאן דשדר דליקה בעי שלומי. הוא מצד מזיק. ויעוין בש"ך סי' ש"ז ס"ק א' ובנתיבות שם שכתבו לענין שומר בקרקע שפשע ונשרף הבית שכתבו דחייב מטעם מזיק ולא מצד פשיעה. דהא אין שומרים בקרקעות וק"ל. ועי' בתשו' מהרי"א הלוי בח"ב סי' קי"ט במי שמכר לחבירו תבואה וקיבל מעות ערבין ומדד התבואה לשקים שלו והבטיחו המוכר להעמיד לו התבואה להבאהן ושם יתן לו הלוקח מותר המעות וקודם שהעמידה נשרפה התבואה בבית המוכר ע"ש שפלפל אם קנה הלוקח מכח המדידה לכליו ברשות מוכר או מצד הגבהה ואם אמרינן שכוון לקנות או שהמוכר כוון להקנות עי' בחו"מ סי' ר' סעיף ח' וסעיף יו"ד ושם בנתיבות ובקצוה"ח סי' ער"ה יעו"ש מה שהעלה לדינא. ועי' כאן סי' ג' ודו"ק. ראובן קנה משמעון נייר דעפאזיטין ונתן לו ערבון מאה זהובים באנקאנאנען ואחר איזה ימים בא ראובן עם מותר המעות לשלם ולקבל הדעפאזיטין ואמר שמעון שהניח המאה זהו' שלו בין הדעפאזיטין ונגנב הכל וראובן תובע מותר המעות ושמעון תובע הערבון באמרו כי כל האחריות חל על ראובן עי' בדיני מכירת שטרות כלל ס"ו סי' וא"ו בשם תשו' ב"ש שכל ההפסד חל על המוכר וכן פסק בתשו' דבר משה מהד"ת סי' מ"א:

ב אחד מכר לחברו ש"ס ישן ונתן לו ערבון כסף והיה המדובר שבעת שיגמרו בדפוס הש"ס החדשים אזי יתן לו הש"ס הישן ועד אז צריך ללמוד בהם ואח"ז נפל שריפה בבית המוכר ונשרף הש"ס ותובע המוכר דמי הש"ס המגיע לו והלוקח טוען שעדיין לא היה רק קנין כסף וגם שהמוכר הוי שואל וחייב באונסין. עי' בשו"ת שו"מ