דברי גאונים רנט

שאם כותב על המטלית יופסד שיווי הס"ת. ואין לדמות למ"ש ברמ"א בחו"מ סוס"י ש"ו בטעות שדרך הסופרים לטעות אינו חייב די"ל דבכתיבות שמות דרך הסופרים לשמור וגם כיון שצריך כונה ולקדשו אין הדרך לטעות ע"כ אם הבעל הבית מוחזק חייב לכתוב יריעה חדשה:

כו מי ששכר מינקת להניק את בנו. אם יכולה לחזור תוך הזמן. עי' במחנה אפרים ה' שכירות פועלים ססי' זיי"ן שכתב בשם תולדות אדם להרשב"א סי' ע"ב דמשמע שם דיכולה לחזור. ולכאורה נראה דאם אינו מוצא אחרת חשיב כדבר האבוד. ואת"ל דיכולה לחזור כל שהקנה גופה לחלבה אינה יכולה לחזור וליתן החלב לאחר שהרי כבר קנוי לו. וראיתי בתשו' שו"מ מהד"ק ח"ב סוסי' ב' שהביא בשם תשו' הרשב"א בסי' הנ"ל וז"ל ועי' ברשב"א בחלק ת"א סימן ע"ב (ושם נציין בח"ג) בשכר מינקת שאף שהחלב הו"ל דבר שלא בא לעולם מ"מ אינה יכולה לחזור בה דבשכירות קונה דבר שלבל"ע עכ"ל ושלא בדקדוק העתיק את דברי הרשב"א הנ"ל ונתן מקום לטעות שהרשב"א פסק במינקת שאינה יכולה לחזור כמו שהעתיק בשמו ולא כן הוא שהרשב"א השיב להשואל שכתב בהשאלה שהיה קנין בשכירות המינקת. והשיב הרשב"א דלאיזה ענין הצריך הקנין אי משום דהחלב הוא דבר שלא בא לעולם. הלא שכירות נקנה אף בדבר שלב"ל. ואי משום שלא תוכל לחזור בתוך הזמן לא הועיל כלום דהלא דינה כפועל ופועל חוזר בחצי היום. הרי שפסק לדינא שיכולה לחזור דלא כמו שהעתיק השו"מ בשמו. ועי' בתשו' דברי חיים ח"ת חאה"ע סוסי' כ"ג בשם הב"מ דמוכח דמינקת הוי דבר האבוד ואינה יכולה לחזור ולא הזכיר מדברי הרשב"א הנ"ל וע' בשו"ת מהר"ם מרוטינבורג האחרון חאה"ע סי' ג' בד"ה ובזה הרחבתי הדיבור שביאר דין חזרת המינקת:

כז פועל בדברים שבקדושה כגון לבנות ביהכנ"ס וביהמ"ד או חזן אם יכול לחזור בו כדין פועל עי' מ"ש כאן סי' כ"ח ושם בשו"מ:

כח ש"ץ דינו כמלמד שאינו יכול לחזור בו בתוך זמנו. ואין דינו כפועל כן מבואר בספר זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך פועל בשם תורת חסד סי' רס"א. ועי' באמרי אש חיו"ד סי' צ"ג נראה שיכול לחזור בו. ועי' בשו"ת ברכת יוסף חיו"ד סי' נ"ג בשם הריב"ש סי' תע"ה שש"ץ יש לו כל דין פועל. ועי' בקצוה"ח סי' של"ג ס"ק ז' ובשו"מ מהד"ג ח"ב סי' ס"ד ועי' בשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ט"ו מ"ש בענין אם הקהל או הש"צ יכולים לחזור בתוך הזמן או בשכרו סתם. ועי' בפ"ת סי' של"ג סק"ד:

כט דיני השגת גבול במלמדים. עיין בדיני השגת גבול כלל כ"ז סי' כ':

ל דיני הקהל עם השו"ב. והשגת גבולו. עי' בדיני שוחט כלל ק"י:

לא שו"ב דמתא בשכירות שהטריף בשחיטה אם מחויב לשלם ואם יש ב' שוחטים וכל אחד שוחט בשבוע אחת ואירע ששחט שלא בשבוע שלו והטריף עי' בחו"מ סי' ש"ו סעיף ד' ה' וע' בפ"ת ליו"ד סי' י"ח סק"ו. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב סי' י"ח שדן לכף זכות שאין שום שוחט דמתא מחויב לשלם משום דהוי פשיעה בבעלים כיון שהקהל והשוחטים משועבדים זה לזה כמבואר בחו"מ סי' שמ"ו בדין הרב עם התלמידים והש"צ עם הקהל. וכתב שאולי מטעם זה לא נשמע שהשוחט ישלם כשלא שחט כראוי:

לב שלשה בעה"ב או יותר ששכרו מלמד אחד לבניהם. וקודם שהתחיל במלאכה רוצים הבע"ב לחזור בהם כיון שעדיין לא היה ביניהם שום קנין. עמ"ש בדיני זט"ה כלל ל"א סי' א'. ובדיני רב כלל צ"ד סי' ח'. ועי' בנתיבות סי' של"ג סס"ק א' ושם בפ"ת ס"ק יו"ד:

לג מי ששכר פועל להוליך על כתפיו חביות שמן למקום פלוני ובדרך ראה הפועל מרחוק שוללים באים אחריו. וזרק החביות ורץ על נפשו והפסיד. אם מחויב לשלם. עי' בדיני שליח כלל צ"ה סימן ע"ד:

לד עיין בשו"ת בית יהודה חחו"מ סי' ז' שכתב וז"ל וכבר אירע מעשה פעם ושתים לפני מורינו הרב הגדול מו"ה חסדאי זלה"ה שבא לפניו משרת אחד שהיה אצל בעה"ב ולא פירש עמו שום שכר בשעה שנכנס אצלו לשרת. וכאשר רצה לצאת שאל ממנו ליתן לו שכר טרחו. והבעה"ב משיב כי אדעתא למיהב לי' לחם לאכול וכו' היה עמו ואלו היה שואל ממנו שכר אחר לא היה מקבלו וחייב מורינו ז"ל לבעה"ב ההוא לשלם לו שכרו כפי מנהג המדינה שרגילים לפרוע שכר המשרתים כי חזקה אין אדם עובד אחרים בעבור לגימא עכ"ל. ועי' בחו"מ סי' רס"ד בהג"ה ססעי' ד'. וע"ל סימן כ' אות ח':

לה בענין קהל שרוצים לסלק את הש"ץ. עיין בש"ע או"ח סי' נ"ג ושם באחרונים. ועי' בזה בריב"ש סי' רב"ע. מהראנ"ח ח"ב סי' מ"א ע"ו. מהר"ם מפדוואה סי' ס"ד. לחם רב סימן ב'. שו"ת מהרש"ל סי' כ'. דב"ר סי' קט"ז. מהרשד"ם או"ח סימן (ל"ב ל"ג) וחיו"ד סי' קי"ג. מהר"י הלוי סימן מ"ד. מוהר"ש הלוי או"ח סי' ט'. לב שלמה בלקוטים שבסופו:

לו ש"ץ שנסע מהעיר בלי רשות האקרו"ט והתמהמה כמה שבועות יכולים לסלקו. כ"כ באמרי אש יו"ד סי' צ"ב ועמ"ש בכלל צ"ד סוסי' ח' ברב שנסע וכו':

לז ש"צ שיצא עליו קול רינון שזינה אם יכולים להעבירו ואם כבר העבירוהו ע"י קול שלא כדין אם הקבלה בחזרה הוי כלכתחילה. עי' חת"ס או"ח סי' י"א ר"ה. ובהשיב משה סימן ד':

כלל פג פרעון חוב ממון וחוב סחורה א כתב בשו"ת בית יעקב סי' כ"ט בהא דמרגלא בפומא דאינשא שאם יש סכסוך בין אדם