דברי גאונים רלג

ד ראובן נתן לשמעון מעות על חצי ריוח או בעיסקא כנהוג ולוי נעשה ערב ותובע ראובן מהערב הקרן והריוח ובא השאלה אם הערבות הוא גם על הריוח שעתיד להיות ואם חל הערבות על הריוח ואם הערב טוען איני יודע אם היה ריוח אי הוי כא"י אם נתחייבתי עי' בט"ז וש"ך ביו"ד ססי' ק"ע ובש"ך חו"מ סי' קכ"ט סקי"ב ובקצוה"ח ס"ק ב' ובנתיבות שם ס"ק ז' ובקצוה"ח ונתיבות סוסי' פ"א ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' קי"ד. ובמהד"ד ח"א סי' מ"ה דף מ"ח ע"ג ובתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא חחו"מ סי' ע"ג וע"ד:

ה ערב קבלן שלקח המעות מיד המלוה ונתן להלוה דהדין שאין להמלוה על הלוה כלום רק על הערב שנו"נ ביד כמבואר בחו"מ סימן קכ"ט סעיף י"ט ועיי"ש בנתיבות מה שחילק בזה. ועי' בשו"ת אריה דבי עילאי חחו"מ סוסי' א' שחילק ג"כ בדין זה היכא שראינו שהמלוה תובע ללוה ויש לו כח לתבוע ללוה ג"כ לא מהני כו"כ ביד וגם לא הוי ערב קבלן מחמת שנו"נ ביד דקבלן בלישנא תליא מלתא ולא בקבלת המעות יעו"ש:

ו מי שתובע לחבירו שלה ערבת לי בערבות קבלנות עבור פלוני ואיני צריך לתבוע מן הלוה. והלה טוען לא הייתי אלא ערב סתם ויש נכסים ללוה ותגבה מן הלוה פסק בשער משפט סימן קל"א ס"ק ב' דהנתבע מחויב לשבע שבועת היסת שלא נעשה קבלן ולא אמרינן דלא הוי כפירת ממון כיון שיכול לגבות מן הלוה עצמו. דחסרון טרחא נמי הוי כממון גמור:

ז ערב שנשתעבד להמלוה על תנאי אם יהיה כך. אם צריך שיתנה בתנאי כפול באם לא יהיה כך אין אני ערב. עיין בתשובת מהרשד"ם סי' פ"ח שכתב דא"צ תנאי גמור ודי בגילוי דעת. אולם בסמ"ע סי' קל"א ס"ק כ"א מבואר שצריך תנאי כפול. ועי' בשו"ת תורת חסד סי' קס"ח שחולק על הסמ"ע והסכים למהרשד"ם דכיון דערבות אינו רק חיוב שמתחייב על ספק סגי בגילוי דעת לבד כדי לבטל החיוב כמו שכתבו התוס' בפ"ב דקידושין דלא בכל המקומות בעינן תנאי גמור:

ח ראובן נתן לשמעון שטר ערבות בקנין על סך מנה עבור לוי שלא היה בביתו אך באופן שכשיבא לוי לביתו יעשה חשבון עמו ויברר שחייב לו. ואח"ז בא לוי לביתו ועשו חשבון ביניהם ונמצא שחייב לו מנה ועתה תובע המלוה מהערב עיין במהרשד"ם חחו"מ סימן פ"ח בסופו שכתב דאין כאן ערבות כיון דערב לאחר מתן מעות צריך קנין. ומבואר בסי' קצ"ה ס"ה דאם אמר קנה סודר זה ותקנה חפצך לי לאחר למד יום לא קנה דבשעה שיש לו להקנות החפץ כבר החזיר הסודר להקונה. נמצא גם בנ"ד באותו שעה שנכנס ערב עבור לוי לא נתחייב עדיין כיון שלא עשו ביניהם חשבון אם חייב לו לוי ולא חל הקנין רק אחר שנתברר החשבון שחייב לו ובאותו שעה לא היה קנין:

ט בדין המבואר בסי' קל"א סעיף ד' באם האריך המלוה הזמן להלוה אם נפטר הערב. ראיתי בשו"ת ח"צ סי' נ"א שפסק דבערב קבלן כ"ע מודי דאפילו האריך המלוה הזמן לא נפקע הערבות לעולם. רק בשידוכים בכה"ג נפטר הערב. ובערב סתם שאינו קבלן. לפי דעת החולקים על הרמב"ן (ע"ש ברמ"א) אפילו לא התרה הערב בזמנו להמלוה שיתבע חובו. מ"מ פטור הערב לאחר שעבר זמן הפרעון. ויכול הערב לומר קי"ל דלא כהרמב"ן ופטר עכת"ד ועיין בשער משפט סי' קל"א ס"ק ג' שהביא בשם מהרש"ך שכתב דאף להחולקים על הרמב"ן היינו דוקא כשהתרה הערב במלוה שיתבע חובו. והמלוה האריך הזמן ללוה. אבל בסתם בלא התראה לא יצא מן הערבות ובקבלן הסכים לדעת הח"צ דאף שהתרה בו כ"ע מודים דחייב הקבלן לשלם כיון דהמלוה יכול לתבוע מכל מי שירצה הו"ל הקבלן כלוה עצמו ומה מהני התראתו שיתבע אצל הלוה היה לו לפרוע בעצמו ועיין בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג ססי' קס"ב. שוב בא לידי כתבי הרב הגאון מו"ה מנחם מענדל שהיה אב"ד דפה וראיתי בחידו' על החו"מ לסי' הנ"ל שגם הוא כוון לדעת מהרש"ך והרבה להשיב על הח"צ והסביר בסברות נכונות לסתור הוכחות הח"צ. ומסיק שהוא ברור לדינא דבערב סתם אם לא התרה במלוה שיתבע חובו. והאריך המלוה הזמן לא נפטר הערב. והמעיין יראה כי דבריו נכונים ועי"ל סי' י"ב:

י ועיין בבית אפרים חחו"מ סימן י"ג תשובה ארוכה בנדון אם יכול הערב לומר למלוה כשהגיע זמן הפרעון הוציאנו מהערבות וגם אם יכול לכוף להלוה שיוציאנו מהערבות יעו"ש מה שהעלה בזה:

יא שמעון היה חייב לראובן מנה. ורצה שמעון לעקור דירתו מהעיר הזאת בשביל חובות שהיה חייב לעכו"ם וראובן לא הניחו לצאת עד שיפרע לו חובו. ובא לוי וקבל על עצמו בקנין ובשבועה איך שהוא זוקף עליו במלוה לשלם לראובן. ואח"ז מת לוי וחזר ראובן לתבוע חובו משמעון. ושמעון טוען כיון שלוי זקפם עליו במלוה נסתלקתי מן החוב לך אצל לוי בקבר וישלם לך. עי' בספר בני חיי סי' קכ"ו אות ד' שפסק דהדין עם ראובן דבמה שלוי זקפם עליו במלוה לא נסתלק שמעון מהחוב עד שיפטור אותו ראובן בפירוש:

יב ראובן הלוה לשמעון בשטר ולוי נעשה ערב ובהגיע זמן הפרעון התפשר המלוה עם הלוה והאריך לו הזמן ועשה לו שטר אחר ולא הזכיר הערב. עי' בשו"ת מהרי"ט צהלון סי' צ"ד שכתב דבטל שטר הראשון ובטל הערבות. והובא דבריו בבני חיי סי' קל"א בהג"ה ב"י אות א'. ועי"ל סימן ט' מש"ש. ועי' בבאה"ט סימן קל"ב ס"ק ח':

יג שמעון נתערב לראובן בעד לוי ואחר זמן מה הלך ראובן אל יהודה ואמר לו אם רצונו להיות ערב עבור לוי והשיב לו הן ועשה