דברי גאונים רכא

עפ"י עצמו עי' בס' יהושע סי' ס"ז בד"ה נחזור לענינינו שהוכיח מלשון הרמב"ם בפרק י"ב מהל' עדות הלכה א' ב' דכיון דהעדים לא ראו גוף הגניבה רק חזרת החפץ והודאתו אמרינן אין אדם משים עצמו רשע ולא נפסל:

יז אלמנה שנשבעה על כתובתה שהכניסה לבעלה בעת הנישואין מאה זהו' ואח"כ נתברר קצת וגם הודית שהכניסה לו רק כ' זהובים רק אחר הנישואין נתנה לו עוד מ"ח זהו' שנפלה לה בירושה עי' בשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ז' אות ח' ט' יו"ד שהמליץ עבורה שלא נשבעה לשקר מכמה טעמים ועפ"י נוסח השבועה שכתבו לה:

יח בדין נוטל שכר להעיד דעדותו בטלה נסתפק הרב כנה"ג בסי' כ"ח בהגהב"י אות קל"ה אם כל העדיות שהעיד בטלים. כמו בדיין שנטל שכר שכל דיניו שדן הם בטלים או דלמא בעדות שאני ואינו בטל אלא לאותו עדות שנטל עליו השכר. וע' בס' עהש"ר על החו"מ שהמה עליו שלא ראה דברי הר"ן במקומן בס"פ האיש מקדש שכ' ומדתנן וכו' משמע דלא אותו עדות בלבד וכו' הוא שבטל אלא כל עדיות שהעיד וכו' וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם בחידושיהם. וכן מבואר בתוספתא דבכורות עכ"ד וכבר קדמו בתמיה זו הרב עזרת נשים להרמב"ח הביאו הרב ברכי יוסף חו"מ סי' ט' אות ט"ז. ועמ"ש בזה ומה שציין שם. ועיין בשער משפט סי' ל"ד ס"ק יו"ד שכתב בשם הרשב"א והר"ן דכל העדיות שהעיד אחר שנטל שכר אף שלא נטל בהם שכר הם בטלים:

יט אלו האנשים ששותים יי"נ ונעשה להם כהיתר אם נפסלו לעדות ולשבועה ואם צריכים הכרזה. עי' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קנ"א:

כ מלמד שהעידו עליו התלמידים בגודלם איך שבקוטנם שכב אותם משכב זכור אם נאמנים לפסול אותם מלהיות מלמד עם נערים. עיין בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א סי' קפ"ה שכ' שאף שאין לפוסלו על ידם לעדות ולשבועה מ"מ פסול מלהיות מלמד עד שישוב בתשובה יעו"ש:

כא מי שנטל שכר להעיד להתיר אשה עגונה. עי' שו"ת משאת בנימין סי' צ"ח באורך שפסק דעדותו בטלה. ובשו"ת בית יעקב סימן קכ"ח נראה ג"כ כנ"ל. וע' בפ"ת לאהע"ז סימן י"ז. אולם הרב שער משפט סי' ל"ד ס"ק י' חולק עליהם מטעם דכיון דהא דעדותו בטלה הוא רק מצד קנס דרבנן מה אני בחנם וכו'. א"כ בעדות אשה דכל הפסולים כשרים לעדות אשה אף פסולי עבירה דרבנן כמבואר באהע"ז סי' י"ז סעיף ג'. מה"ת יופסל הנוטל שכר להעיד. וגם הביא ראיה לזה מתשובת מהריב"ל יעו"ש כי קצרתי באומר. ועי' בארי' דבי עילאי חאהע"ז סי' יו"ד ועי' בשו"ת חסד לאברהם חאה"ע סי' יו"ד שפוסל בעד אחר ואם החזיר השכר חוזר ומעיד ועי' בהשיב משה סי' ס"ה ובנטע שעשועים סי' ס"א ס"ב ובמאמר מרדכי סי' ל"ח בד"ה ועתה נבא לעיין ובסי' ס"ה ובשו"מ מהד"ג ח"ב סי' י"ג ובאמרי אש אהע"ז סי' י"ח ובשו"ת פני יהושע ח"ב סי' ס"ג ושם בסי' ס"ד בד"ה ובז"ה נפ"ל הבנין פסק דכיון דהעיד פעם אחת לא מהני מה שהחזיר השכר להעיד שנית דהרי הוא נוגע להחזיק שקרו שכבר העיד בשכר:

כב שני כתי עדים המכחישים זא"ז וכת אחד הוא עדות שאי אתה יכול להזימה וכת השני הוא באופן שאתה יכול להזימה הי מינייהו עדיף לאשר כי בחו"מ סי' ל"ג מבואר דמדאורייתא בעינן עדות שאתה יכול להזימה רק דרבנן הכשירו משום נעילת דלת אפשר דהני דכשרים מדאורייתא עדיפי. וכן בב' כתי עדים אחת כשרה מדאורייתא ופסולה מדרבנן ואחת כשרה לגמרי. עי' בשו"ת טור האבן סימן ט' ובשו"מ מהד"ד ח"ג סי' קמ"ט:

כג אם יש לפסול עדים ע"י עדים המעידים עליהם שעברו על איסור גניבה או גזלה בידיעה בלא ראיה או באומדנות והוכחות. עיין בשו"ת אריה דבי עילאי חאה"ע סי' ס"ז בד"ה ובינותי בספרים ובד"ה שקודם לזה שאין יכולים לפוסלם:

כד שוחטים ונאמני הקהל שעברו על החרם שעשו הקהל שלא לשחוט בלי פתקאות מפרנס הקהל (גאבעלא צעטל) ואח"כ נתברר ע"י השליחים שהלכו לשחוט ששלמו להשוחטים את חק הקצוב מהקהל והשוחטים לא נתנו את המעות לפרנס הקהל. והשוחטים כבר חתמו עצמם הרבה פעמים על גיטין אם נפסלו הן מחמת שעברו על חרם הקהל והן מחמת העלמת המעות עי' בשו"ת מ"ב סי' נ"א ובתב"ש סימן ב' סעיף כ"ב ובשו"ת פרשת מרדכי חחו"מ סימן א' ועי' בתשו' דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ס"ה ובתשו' בית שלמה חחו"מ סי' כ"ז באדם שעבר על חרם הקהל שנעשה חשוד לשבועה ועי' בחו"מ סי' ל"ד בסמ"ע ס"ק יו"ד:

כה עדים שהעידו לפסול עדים הראשונים בהזמה או בגזלנותא או בגניבה שלא בפניהם אם נפסלו לעדות עי' בשו"ת פרשת מרדכי חחו"מ סי' א' בד"ה ומיה"ו לעני"ן שכתב דאף להריב"ש שהביא הש"ך בססי' ל"ח דנפסלים הוא רק אם באים להעיד לפוסלם לבטל עדותם ודאי נאמנים והעדות בטל אבל אם באו כדי לפסול אותם בגזלנותא ולהוציא מהם הממון שגזלו פשוט שאינם נאמנים שלא בפניהם ונסתייע מב"י על אהע"ז סי' מ"ב ד"ה מצאת"י כתו"ב ע"ש. ועי' בזה בפ"ת על החו"מ סי' ל"ד ס"ק מ"ב וסימן ל"ח ס"ק ג':

כו הנוטל שכר להעיד וכן דיין שנטל שכר שהדין מבואר בסי' ט' סעיף ה' וסי' ל"ד סעיף י"ח בהג"ה שדינו ועדותו בטלים. אם מחויב להחזיר השכר שנטל. הב"ח בסי' ט' ובתשו' סי' נ"א כתב דאינו מחויב להחזיר. ועי' בברכי יוסף סי' ט' אות ח"י שדחה ראיות הב"ח בשתי ידות. וגם הביא בשם המשל"מ סוף ה' עדות שהשיג על הב"ח מהריטב"א ספ"ב דקידושין