דברי גאונים רא

הוא העליה. ועי' מ"ש בזה בדיני שותפים בקרקע כלל ק' סי' ז':

יז ראובן ושמעון שותפים בחצר שאין בו דין חלוקה והוסיף ראובן קצת על הבנין שלו באופן שתפס קצת משטח החצר תחת רשותו וכא מיחה בו שמעון. ולימים בא שמעון להוסיף על בנין שלו ומיחה בו ראובן. וטוען שמעון שגם ראובן יסתור מה שהוסיף. עי' בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך נזקי שכנים בדין שותפים בקרקע שכ' בשם הרב ב"ד סי' צ"ב ומהרי"ט ח"א סי' ק"ח שהעלו דהדין עם שמעון יעו"ש בטעמם:

יח מעיין המושך מים להרבה בתי שורף של יי"ש. ובשנת היובש נתמעטו המים והבע"ב מתקוטטים מי ימלא תחלה. עיין בשו"ת נאות דשא סי' קל"ד שהעלה הרבה פרטי דינים בזה. ועי' בחו"מ סי' ק"ע:

ועי' בתשו' מהרי"א הלוי בח"ב סי' קי"ג בראובן שיש לו בשכירות מהאדון רחיים זה הרבה שנים ועתה בנה האדון עוד רחיים אחת על שפת הנהר למעלה מהרחיים של ראובן ושמעון רוצה לשכור מהאדון הרחיים העליונה וראובן מוחה בו בטענה כיון כשיסגירו הרחיים העליונה יעוכב המים מלילך להרחיים התחתונה כי יאספו מי הנהר להרחיים העליונה ופסק לדינא שאין ראובן יכול למחות בו כיון שהמים העליונים באים להרחיים כפשטיה בלי פעולה המים שייכים להרחיים העליונה ודמי לאמה המהלכת ע"פ בורו (בגיטין ס' ע"ב) מרזב מותר לסגור לסתום מימיו שזכה בהם קודם. וגם משום דכל דאלים גבר עי' בחו"מ סי' ק"ע ע"ש כי קצרתי באומר:

יט כשיש ספיקא דדינא בענין נזקי שכנים אם מחויב המזיק להרחיק עצמו. מי נקרא מוחזק לומר קי"ל המזיק או הניזק עיין בדיני חזקת פתחים וחלונות כלל ל"ה סי' ט"ו וט"ז:

כ חצר של שני שותפים לאחד יש לו שני בתים גדולים ולאחד יש לו רק בית אחד קטן ועתה צריכים לבנות גדר לצד השוק. אם נותנים הוצאה בשוה כיון שאין לאחד השתמשות יותר על חבירו עי' בדיני שותפים בקרקע כלל ק' סי' י"א. ועי' בכלל הנ"ל עוד דינים הנוגעים לענינים אלו יעו"ש:

כא מי שעשה חלון לחצר חברו באופן שהדין שמחויב לסתום חלונו משום היזק ראיה אי סגי אם עשה לפני החלון מחיצה של קרשים או יכול הניזק לומר לא ניחא לי בקרשים פן למחר יפול המחיצה ואהיה ניזק בהיזק ראיה ואצטרך למיזל בתר דינא ודיינא. עיין בב"י על הטחו"מ סי' קנ"ד סט"ו בשם הריטב"א בחידושיו פ' חז"ה דף מ"ם גבי מ"ש ולסתום לאלתר הוה חזקה ומיהו סתימה בנסרים בעלמא אינה סתימה וכ"ש במטלעות. והעושה חלון וצוו הב"ד לסותמו יש לו לסותמו סתימה גמורה בריפסא וטינא עכ"ל. ועי' בשו"ת פרח מ"א ח"א סי' ע"ח שהוכיח שדעת כל רבוותאי שהדין עם בעל החלון דסגי במחיצת קרשים וכ"כ מהר"א מזרחי ח"א סי' ח' דאם עושה הכותל מקרשים חזקים סתומים מלהביט. לכל הפירושים ולכל הפוסקים הא ודאי שאין לכוף אותו לבנותו בשל אבנים וכו'. ואפשר דגם הריטב"א לא אמר רק במחיצת נסרים קלים מנסרים קלו. ע"כ בנ"ד שבונה מחיצה חזקה של קרשים ויש בם סמיכה חזקה וקיימת אין כח למערער למחות והדבר פשוט עכת"ד. ועי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך נזקי שכנים:

כב מי שנתן לחבירו שטר בקנין שלא לבנות עוד בחצרו נגד חלונות חברו אף ברחוק ד' אמות. וכן אם נתן שטר בקנין איך שהוא נותן רשות לחברו לפתוח חלונות לחצרו. וכן שותפים בקרקע שעשו שטר בקנין שלא יבנו על הקרקע. ואח"כ חזר אחד מהם באמרו שהוא קנין דברים וגם בדבר שאין בו ממש. עי' בדיני קנין מטלטלים כלל פ"ז סי' כ"ח וסי' פ"ז:

כלל ע נחלות ודיני צוואה וירושת הבעל א אם חל ירושה לירש ממורישם דבר שאין בו ממש או רק טובת הנאה כגון חלוקת מעות מעשר וכגון שהיה לאביהם זכות מהאדון למכור יי"ש בביתו וכה"ג עי' בחו"מ סימן רע"ו סעיף וא"ו ברמ"א ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב סי' ה':

ב איסורי הנאה אי הוי ממון להוריש ליורשיו עי' בנוב"י חאו"ח סי' כ' ובמקו"ח סי' תמ"ח. ובשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' א' ב' ג':

ג אם חלק כל נכסיו והעביר נחלה מיורשיו רק השאיר ליורשיו דינר אחד שהוא שיעור ד' זוזים יצא ידי ירושה דאורייתא וגם רוח חכמים נוחה הימנו כ"כ בתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז ובעיטור אות מ' מתנה. ובשו"מ מהד"ב ח"א סי' א' הביא ראיה מכתובות דף צ"א ומאה"ע סי' קי"א סעי' ב':

ועיין בתשו' מהר"ם שיק חחו"מ סי' מ"ג שכ' שנ"ל דהא דאמר שמואל בכתובות דף כ"ג לא תהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא היינו דוקא אם הברא בישא אינו אפיקורס ואינו מן האנשים שאינם שומרים הדת בכללה ומחללים שבת בפרהסיא. אבל אם הוא אפיקורס וכיוצא נראה דלא שייך לומר דלמא נפקי מיני' בנין דמעלי דמסתמא אינו מגדל את הבנים על דרך הטוב כמ"ש כיוצא בזה החת"ס חיו"ד סי' ועוד אם הירושה ההוא שדות וכרמים וכיוצא בהם והוא מחלל שבתות ויעבוד אותם בשבת אפשר דבאופן זה לא אמרו חז"ל כן נראה לפענ"ד:

ד הא דקיי"ל ביו"ד סימן רס"ז דכל מה שקנה עבד קנה רבו. אם גם ירושה שנפל לו מאביו קונה רבו. עי' בשפתי חכמים פ' בראשית בשם הנחלה יעקב ובשו"מ מהד"ב ח"א סי' כ"ו:

ה אחד נפטר בלא בנים רק יש בני אחותו וכ' צוואה איך שמינה את אשתו לאפוטרופס על כל אשר לו ושיש לה רשות וכח לעשות בכל אשר