דברי גאונים קצט

יבא לידי סכנה וזה בדוק. וראובן גם הוא יש לו ילדים קטנים שלא גדלם בזה. ורוצה למנוע את שמעון באמרו שיגיע הריח לביתו. ויזיק לבניו. עיין בשו"ת הרדב"ז סי' תקנ"א שפסק דהדין עם ראובן כיון דקיי"ל דהיכא דמטי גירא דילי' לרשות הניזק על המזיק להרחיק עצמו אף שעושה ברשותו. (עי"ל בסי' הקודם) הלכך גם בנ"ד אם בשעה שמריחין לתינוק של שמעון מגיע הריח לרשות ראובן מחויב שמעון להרחיק את עצמו עד שלא יגיע הריח אפילו ע"י רוח מצויה. ותו דבעיקר הדין כתב הריצב"א דלאו לכל מילי אמר ר' יוסי על הניזק להרחיק א"ע. אלא בדברים שהם עיקר הישוב או דירה או תשמיש שאין לו למזיק להניח ישובו ודירתו או תשמישו. אבל אם לא היה המעשה של המזיק עיקר ישוב אפילו ר"י מודה דעל המזיק להרחיק עצמו. והוכיח זה מן התוספתא. הלכך בנ"ד דלאו עיקר ישוב הוא ולא של דירה על המזיק להרחיק עצמו עכת"ד:

ח ראובן היה לו בית וכותל ביתו הוא על מצר חצר של שמעון. והיה בחצרו של שמעון תל עפר אצל הכותל הנ"ל. והלך שמעון ופנה התל הנ"ל מהכותל עד שגילה היסוד של הכותל ועתה טוען ראובן כי כותל ביתו הוא רעועה ליפול מחמת שהחליש היסוד בנטילת העפר אשר יסוד הבית היה נשען בעפר הזה. עיין מהרשד"ם חו"מ סי' רמ"א שפסק דשמעון חייב בנזק הכותל עפ"י שומת בנאים יעו"ש בטעמו:

ט ראובן שבנה מוציא עשן (בלשונינו קומין) נגד חלון שמעון ושמעון מוחה בידו מטעם היזק העשן. וראובן משיב שאינו מזיקו כלום. עי' שו"ת שמש צדקה סי' ב'. ושם תשובה ע"ז מבן הרב המחבר:

י ראובן ושמעון יש להם בתים זה אצל זה והגג והקומין המוציא העשן שהם של ראובן גבוהים מהגג של שמעון וטוען ראובן ששמעון יגביה לבנות הקומען שלו למעלה מחשש נזק אש שידליק את גגו ולפעמים ידליק השחרורית שבתוך הקומין. עי' בשו"ת פני יהושע ח"א חחו"מ סי' ח' ועיין בנתיבות בביאורים סי' קנ"ה ס"ק י"ג שדחה מקצת ראיותיו:

ראובן יש לו בית ובנה מרתף תחת קרקע רה"ר היינו שצואר המרתף הולך מביתו והחלל הולך תחת קרקע רה"ר ויש למעלה נקב חלול בכדי שיכנס האויר להמרתף ושמעון קנה הקרקע אצל האדון ורוצה להרחיק מביתו של ראובן כדין. ורוצה ליתן לו מקום אחר שיכנוס שם האויר בכדי שלא יזיק לראובן. וראובן מעכב עליו ע' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' קכ"ז שפסק דודאי זכה ראובן באויר שע"ג המרתף לצורך המרתף ההיא כמבואר ברמ"א סי' קנ"ד סעיף כ"ה. ואף שכתבו האחרונים שם דמיירי דוקא כגון שקנה הקרקע מהמלך או זכה מההפקר מ"מ פשיטא דה"נ בכה"ג הוא ומכ"ש בנ"ד דאינו רוצה לזכות בהאויר שחוץ לקרקע שע"ג המרתף רק בהאויר שע"ג המרתף שהדין עמו וזכה באויר ההוא. ומה שטוען שמעון שיתן לו מקום אחר שיכנוס שם האויר הנה זה תלוי בדין המבואר סי' קנ"ד סעיף י"ג ולפי המתבאר שם אם ברור לב"ד שאין לראובן שום טורח והפסד ע"י שינוי מקום פתיחות הנקב להאויר אז הדין עם שמעון. אבל אם יש לומר שיהיה לראובן איזה הפסד או טורח קצת במה ששמעון יסתום האויר הזה ויפתח לו במקום אחר ודאי הדין עם ראובן כמבואר שם וזה תלוי בראיות עיני הב"ד. אמנם אם הדבר נוגע למצר שהחזיקו בו רבים אסור לבנות במקום רה"ר. ועי' בחו"מ סי' תי"ז סעיף א' ובפ"ת שם סק"א:

יא ראובן שחלונות ביתו פתוחים לגינה של שמעון. ועתה קם שמעון ונטע אילנות גדולים סמוך לכותל ראובן. וראובן מוחה בו שיקוץ אילונותיו מטעם דמאפיל לחלונות ביתו אם מחויב לקוץ או נימא דאסור לקוץ כמבואר בפ' החובל באילן דטען קבא וכו' עי' בתשו' שבות יעקב ח"א סי' קנ"ט שכתב בשם הרב חות יאיר סימן קצ"ה שפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילנות אם מאפיל. ומ"מ אם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו סגי וכו'. והרב שבות יעקב דעתו דא"צ לקיץ האילן. וסיים אכן הכל לפי ראות עיני המורה אם הוא אילן עב וגדול ומאפיל מאוד יכול למחות כמו בבנין יעו"ש כי קצרתי. אח"ז נדפס ס' פ"ת על החו"מ וראיתי בסי' קנ"ד ס"ק י"א שהביא את דברי השבו"י הנ"ל ותמה עליו שבחוו"י לא נזכר כלל שמחויב לקוץ האילן כי לא מיירי שם במאפיל על חלון חבירו רק על חלון שבחצרו אם מותר לקצצו יעו"ש:

יב מי שבנה נגד חלונות חבירו ומאפיל אורו או כדומה מנזקי שכנים שמזיק לחבירו בבנינו. וחבירו מיחה בו בפני עדים והמזיק הוא גברא אלמא ולא השגיח בו. וארך הזמן יותר מג' שנים. ועתה הניזק רוצה לסתור בנינו לסלק ההיזק. והמזיק טוען כיון שעברו ממחאה הראשונה יותר מג' שנים הוי חזקה. עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' שי"ג שפסק דדוקא בחזקת קרקע צריך למחות בכל שלשה שנים. אבל היכא דבא להזיק לחבירו ובונה שלא כדין דכל עיקר החזקה הוא מדשתק מחל לו. א"כ סגי כשמגלה הניזק דעתו בתחלת הבנין שאינו רוצה למחול לו שוב אין לו חזקה עולמית. כל זמן שלא יתברר שמחל לו על ההיזק ואין צריך למחות עוד יותר עכת"ד:

יג מי שהחזיק בההיזק ראיה לחצר היתום או שאר נזק כמה שנים. והאפוטרופס של היתום לא מיחה בו. עיין בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך נזקי שכנים שכתב בשם הרב בית דוד סי' צ"ג דלא מהני לי' חזקתו. דפשיטא דאין לאפוטרופס למחול בלא שום תועלת ליתום. ואף אם מחל אינו מחול. ועי' בחו"מ סי' קמ"ט:

יד ראובן ושמעון שכנים בבתים ולפני בית שמעון הוא רה"ר. ובית שמעון נמוך. ובית ראובן שאחורי בית שמעון הוא גבוה ועי"ז הוא