דברי גאונים קצב

מה שקני לך מכבר רק נמכר סתם. על הלוקח להביא ראיה להוציא הקרקע מחזקתו. וע' בשו"ת עבודת הגרשוני שנשאל בנדון דא ממש. והאריך בראיות וטעמים שהדין עם שמעין חתנה שמן הסתם מכרה גוף ופירות כאחד. שו"ר בשו"ת שאגת אריה וקול שחל סי' ג' שחולק על עה"ג ופסק שהדין עם האלמנה יעו"ש:

נד ראובן ושמעון עשו ביניהם איזה מסחר. וכתבו ע"ז שטרות עפ"י התנאים שבינם שטר אחד ביד ראובן ושטר אחד ביד שמעון וגם שטר אחד ביד שליש. ואח"כ נמצא בהשטרות שהתנאים מחולפים ולא נכתבו השטרות בסוג אחד. כי הסופר טעה באחד מהם בכתיבתו. ובא השאלה אחר איזה שטר נלך עיין בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' שנ"ג והובא בכנה"ג סי' נ"ה בהגה"ט ס"ק כ"ו דפסק דאם שני שטרות הם שוים הולכים אחר הרוב. ואם אין כאן רק שני שטרות ויש חילוק לשונות בהם אז הממע"ה. ועיין בשער משפט סי' מ"ב ס"ק ג' שכתב דלפי מה שפסק הרמ"א בסי' רצ"ב ס"י. ובסי' רל"ב סעיף כ"ג דאין הולכין בממון אחר הרוב אף ברובא דאיתא קמן א"כ גם בנדון השטרות אין הולכין אחר הרוב דמ"ש יעו"ש שהניח בצ"ע:

נה שטר עיסקא שכתב בה שלא יהא המקבל נאמן לטעון לא הרוחתי כי אם שיברר בשני עדים ובשבועה. שהדין מבואר באחרונים שאסור לכתוב כן. אם נדון להיתירא שמשמעותו וי"ו לחלק בשני עדים או בשבועה. עיין בדיני עיסקא כלל ע"ט סי' כ"ו:

כלל סו מכירות שטרות א ראובן שמכר ללוי שט"ח שיש לו על שמעון והשט"ח הזה יש בו איזה תיוהא באופן שלא היה יכול ראובן להוציא משמעון אא"כ תפס. ויש מעות של שמעון תחת יד לוי. אם יכול לוי לתפוס המעות כי קנה כל זכותו של ראובן. עי' בשו"ת חות יאיר סי' ר"ל שכתב דפשוט דלא מהני תפיסתו של לוי דא"כ לא שבקת חיי לכל ברי' דגם בכת"י וכה"ג שאין בכחו של מלוה להוציא מן הלוה ימכור לאיש שיש בידו מעות הלוה וגם זולת זה בשום ענין אין ללוי תביעת ממון על שמעון עד שיבורר תחלה ששמעון חייב לראובן ושהשטר שריר וקיים ועומד להפרע בלי תפיסה. ואף אם תפס לוי בלא עדים לא מהני כיון שהתופס אין לו מצד עצמו שום תביעה וידיעה. וכן אם תפס בעל השטר עצמו בשטר כזה מן הערב או מן הלקוחות באין לו מה לגבות מן הלוה. או מורשה שתפס בשטר כזה מן הלוה לא מהני תפיסתם עכת"ד. ועי' בתומים ססי' ע"ה שחולק עליו. ועיי"ש בקצוה"ח ס"ק י"ח ונתיבות בביאורים ס"ק י"ד ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' קמ"ד בד"ה ודר"ך אג"ב הסכים להחוו"י:

ב עי' בשו"ת חתם סיפר חו"מ אמצע סימן ו' בפיסקא המתחלת א"ך א"י היה טוען וכו'. דמוכח משם שדעתו דשירא הנהוג בזמנינו לכתוב על הטראטין הוי שפיר כמו כתיבת קני לך איהו וכל שעבודיה. וכ"כ בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' י"ב. ועי' בדין עכו"ם כלל ע"ז סי' כ"ו בדין שהבאתי שם בשם התשו' מהרי"א הלוי סי' ס"ו שמבואר שם מנוסח לשון השאלה דהוי העובדא בטראטא וחתם העכו"ם זשירא שלו ולא ירד הגאון לדעת זה דהזשירא הוי כמו כתיבת קני לך איהו וכל שעבודיה דא"כ אין שם שום שאלה. ועי' לקמן בכלל זה ס' י"א בשם תשו' דברי חיים:

שטר חוב שלא נכתב בו שם המלוה ומכרו בכסף לבד פסק בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' כ"א וסי' ע' דהחוזר בו חייב לקבל מי שפרע לכ"ע משום דשטר כזה יש לו דין מטלטלים ע' בתומים ונתיבות סי' ס"ו סק"ט וס"ק י"ג וע"ש בתשו' הנ"ל סימן ע' שדעתו נוטה שנקנה בקנין סטימתא כגון ת"כ וערבון כסף כמו שאר מטלטלים אלא שאינו מחליט זה לדינא כיון די"ל דאינם בכלל מטלטלים בלשון בני אדם עי' בחו"מ סוסי' ס"ו וע"ש בסי' ע"א שחזר להשיב להשואל בזה:

ועי' כאן לקמן סי' וא"ו בדין באנקא נאטען ונייר דעפאזיסין שג"כ אין בהם שם המלוה רק לכל מי שמוציאו אם דינם כשטרות הנ"ל שדינם כמטלטלים לענין שנקנו בחליפין או בקנין סטימתא:

ג בחו"מ סי' ס"ו סעיף ב' ויש מי שאומר שצריך שתבוא לידו אותו כתיבה דקני לך איהו וכל שעבודי' וע"ש בש"ך ס"ק י"א שכתב ע"ז חפשתי ולא מצאתי מי שאומר כן ועיי"ש מ"ש דו"ז בקצוה"ח. ולא יצא ידי חיפוש כי הדבר מבואר בס' המקח לרבינו האי שער י"ג שכ' בפירוש דלא קנה הלוקח השטר עד שיכתוב לו שטר מכר וימסור לו אותו השטר מכר וגם ימסור לו אותו השט"ח ממש עכ"ד והובא בס' עה"ש:

ד מי שיש לו שטר של מאתיים ורוצה למכור החצי שהוא מנה. אם שייך מכירת שטרות במקצת. עי' בחו"מ סי' כ"ה בסמ"ע ובש"ך ס"ק וא"ו שיש להוכיח קצת משם דנקנה לחצאין. וע' בשו"ת פרי הארץ חחו"מ סי' ד' שהאריך הרבה בנדון זה ומסיק לדינא דנקנה אף לחצאין. ואם המוכר אינו רוצה להניח כל השטר אצל הלוקח. יוכל להקנות לו באג"ק דהוי כמסירה כמבואר בסי' ס"ו סעיף יו"ד. ובכתיבה שיכתוב קני לך מנה שבשטר איהו וכל שעבודיה. עכת"ד:

ה שטר עיסקא אם יכול למכרו בכו"מ עיין מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' כ"א שכתב דלא יכול למכור בכו"מ רק חלק המלוה. ולא חלק הפקדון דפקדון כל היכא דאיתי' ברשותי' דמארי איתי' ואין כאן שעבוד בשטר שיהא עליו דין מכירה יעו"ש. ועיין שו"ת פרי הארץ חחו"מ סי' ד' שתמה עליו דמה בכך הא שטר פקדון גופא איתי'