דברי גאונים קעט

ההוצאות להציל הסחורה שלו. וגם טוענים שהנתפס בעד חבירו אין חבירו מחויב לשלם לו. ופסק דהם מחויבים להחזיר לו כל הוצאותיו אחרי שישבע כמה הוציא. ויעו"ש כי קצרתי:

ועי' בשו"ת פרי הארץ באנס או שר שרצה לקחת סחורת שמעון שמונח באוצר אחד ושמעון לא היה בביתו. והלך ראובן והתפשר עם השר והוציא הוצאות להציל סחורת שמעון. ועתה תובע משמעון הוצאותיו. עי' בחו"מ סי' רס"ד סעיף ד' ועי' בש"ך סי' קכ"ו ס"ק ק"ב ק"ג ק"ד. ועי' במהריב"ל ח"א כלל י"ח ססי' ק"ד שכתב וז"ל וכיון דהוכחנו דמציל ממון חבירו שהוא בספק קרוב לודאי שהולך להפסד שפורעים לו כל ההוצאות שהוציא להציל אותו הממון. ה"ה נמי בזה הנדון שנכסי שמעון היו בספק קרוב לודאי הפסד אם לא היה מתפשר עם המלכות על נכסי היתומים שחייב לסייע ליתומים אותם ההוצאות כיון דהציל גם את ממונו באותם ההוצאות ושחדיות עכ"ל. והרב פרי הארץ חחו"מ סי' ט' נשאל בגדולה מזה שהשר אנס את ראובן להביא לו סחורת שמעון עד שהוצרך ראובן להוציא הוצאות כדי להציל סחורת שמעון ופסק דלפי מה שהעלה הש"ך בסימן שפ"ח ס"ק כ"ד דאם אנסוהו להביא לו ממון פלוני בפירוש והביא לו בידו דפטור אף שנו"נ ביד. א"כ ממילא חייב שמעון לשלם לראובן הוצאותיו. וכן מבואר במהרשד"ם חח"מ סי' שפ"ח שהצריך שם לטעמים אחרים לפטור את שמעון. וגם יש ללמוד כן מתשובת הגהמ"י דס' נזיקין סי' י"ג יעו"ש:

ד הא דמבואר ברמ"א סימן רס"ד סעיף ד' בדין שנים שנתפסו. והאחד הוציא הוצאות והציל עצמו ואת חבירו. דמחויב חבירו להחזיר לו ההוצאה שהוציא עליו. עיין בתשוב' מהר"ם סי' ל"ט דמחשבין ההוצאה לפי ממון לא לפי נפשות והסכים עמו הרב בית יעקב ססי' קמ"ח. ועשש"כ דהרמ"א לא הזכיר מזה. אפשר דסמך עצמו על מ"ש בסי' קס"ב ס"ג דדנין לפי ראות עיני הדיינים:

ה שוכר בית הבטיח בסיקראציע את בית המושכר לו ותבע כ"פ מהמשכיר שיחזיר לו המעות ששילם עבור הסיקראציע והמשכיר דחה אותו מזמן לזמן שיחזיר לו ובתוך כך נשרף הבית ושלמו הסיקראציע להשוכר והמשכיר תובע ששייך לו עי' בשו"מ מהד"ב ח"ג סי' קכ"ח וססי' קכ"ט ועי' בשו"ת אבני צדק חחו"מ סי' ז' שהביא תשו' זאת ופסק דהיכא דלא הבטיח לו המשכיר להחזיר לו דמי הסיקראציע פשיטא דשייך תשלומי הבית הנשרף להשוכר, וכן פסק בתשו' מהרי"א הלוי בח"ב סי' ע"ז והביא ראיה מדין הנמק"י שפסק הרמ"א בסי' שס"ג סעיף יו"ד בהג"ה שניה בהשכיר השוכר את בית המשכיר. וכן פסק שם בסי' קכ"ו:

ועי' כיוצא בזה בדין לאטריע צעטל בכלל ס"ו סי' ח' ובכלל צ"ה סי' ל"ה ועיי"ש בשו"מ מהד"ג ח"א סי' רכ"ג וסי' ש"ה נדון זה במוכר בית שהבטיח המוכר על שנה בסיקראציע ונשרף ברשות הלוקח בתוך השנה. ועיין בשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ע"ב בשנים שיש להם בתים בשותפות או סחורה והבטיח האחד בסיקראציע על שמו ונשרף והביא בזה תשו' מהרש"ך ח"ב סי' קנ"ט דאם נתחייב בדמי ההבטחה לחברו אף שלא רצה להחזיר לו הדמים מ"מ זכה בדמי הסיקיראציע ועוד טעמים ועי' בזה בתשו' בית שלמה חחו"מ סי' מ"ח:

ועי' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' קכ"ב בראובן ושמעון שהיה להם בית בשותפות וראובן נתן מכיסו מעות להסיקראציע להבטיח חלקו בהבית וטעה הסיקראנטי וכתב בהפאליצי כל הבית וראובן לא ידע מזה ואח"כ נשרף הבית וטוען ראובן שכל תשלומי הסיקראציע שייך לו לבדו. ושמעון טוען שהוא בשותפות הואיל שגם הוא רצה אח"כ להבטיח את חלקו אצל הסיקיראננו והשיב לו הסיקיראנט שאי אפשר לקבל עוד עפ"י נימוסו ושמעון לא הבין כוונתו שכיון שכבר הבטיחו ראובן את כל הבית הזה שוב אינו יכול להבטיח עוד הפעם נמצא שעי"ז הפסיד הוא הבטחון בהסיקיראציע לכן תובע החצי מהתשלומין ע"ש שהגאון פלפל אי זה הוי זה נהנה וזה חסר. ואם חייב בכה"ג שנעשה החסרון של שמעון עפ"י שגיאת הסיקיראנט ולא ע"י ראובן בעצמו שפטור עפ"י דעת התוס' והרא"ש ועי' בש"ך סי' שצ"א סק"ב דהוי ספיקא דדינא וכאן הוי ראובן מוחזק שהסיקיראנד לא ישלם אלא לראובן שנכתב על שמו. ומטעם זה העלה דזכה ראובן בכל התשלומין. ושוב כתב דבלא"ה כיון שראובן נתן המעות מכיסו ע"ד לכתוב רק על חלקו לבד א"כ חלקו לבד שוה כ"כ כמו שנכתב בהפאליציא. א"כ כל הנ"ל היה מקום לדון אם היה חלק שמעון חלוק מחלקו של ראובן נמצא ע"י טעות הסיקיראנו מרויח ראובן ע"י חסרון של שמעון. אבל בנ"ד נראה מהשאלה שהם שותפים שלא חלקו בהבית א"כ אינו מרויח ראובן כלום ע"י חסרון של שמעון (שלא יכול להבטיח חלקו) כיון שבכל משהו שנשרף יש בו לראובן היזק כ"כ סכום כמו שמקבל מעות מהסיקראציע ומרויח ע"י חסרונו של עצמו ע"כ נראה שהדין עם ראובן:

ו שלשה בנינים זה ע"ג זה ונפל שרפה גדולה בהעיר ושיבר העליון הגג שלו ועי"ז הציל כל הבנינים מהאש. ועתה תובע מן התחתונים שיתנו לו לסיועת בנין הגג. עי' בדיני נזקי שכנים כלל ס"ו סי' ט"ז:

ז אשה אחת היה לה ביתה סמוך לביהכנ"ס ונפלה שריפה ברחוב ההוא וכאשר ראו מנהיגי הקהלה שהאש סמוך להבית הנ"ל צוו להרוס גג הבית הנ"ל כדי להציל גג הביהכנ"ס שלא ישרוף והאשה תובעת לשלם לה גגה. עי' בחת"ס חיו"ד ססי' רל"ט שפסק דהקהל מחויבים לשלם לה היזקה דמציל עצמו בממון חבירו חייב לשלם ע' בטחו"מ סי' רע"ד. ואם יאמרו הקהל בלא"ה הי'