דברי גאונים קסט

דקכ"ו. לחם רב סי' קל"ב. מהר"י הלוי סי' ס"א מהר"א ששון סי' ר"ה. מהר"ם אלשיך סי' פ"ד ובעיניך תראה דהוא פלוגתא דרבוותאי והוי ספיקא דדינא. וקיי"ל בסי' קע"ה סעי' מ"ה בהג"ה דהלוקח הוא מוחזק נגד המצרן ואין מוציאין ממנו. ועיין בזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך מצרן וע"ע שם בנידון אם המצרן בעיר. אלא שהמוכר והקונה הם בעיר אחרת יעו"ש:

ועיין בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סימן י"ז באם המוכר דר בעיר אחרת והלוקח הלך אליו וקנה הקרקע שיש לו במקום הלוקח והמצרן ופסק דאם הוא רחוק הרבה אין בו דין מצרנות אבל אם המוכר דר רק איזה פרסאות רחוק יש בו דין מצרנות וכן פסק בתשובת הרלנ"ח סי' ס"א:

ד ראובן נסע למדינת אשכנז על שלשה שנים ויותר. והניח אשתו ובניו. וקנתה האשה חנות כדי להחיות את נפשה ונפשות ביתה. ואשה אחת אלמנה יש לה חנות בצדה וטוענת שהיא בעלת מצר להחנות שקנתה. עיין בחו"מ סי' קע"ה סעי' מ"ז וסעיף מ"ט בהג"ה ועיי"ש בסמ"ע ס"ק צ"ט. ועי' בשו"ת שבסוף ס' עטרת צבי בסי' קע"ה שפסק מכל הלין דאין האלמנה יכולה לסלקה ויעוין בגוף התשובה כי קצרתי:

ה במה שנסתפקו הפוסקים אם דוקא באשה שאין לה בעל לא שייך דין מצרן או אף ביש לה בעל. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"א סי' פ"א שתמ' למה לא הביאו ראי' מהרמב"ם שכ' דטמטום ואנדרוגנוס דינם כאשה למצרנות ולקצת פוסקים אסירים להנשא. ועיי"ש במהד"ג ח"א סי' שד"ם בזה:

ו אחד קנה בית וחצר אצל בית וחצר של אלמנ' ויתומים. והחצר של היתומים הוא משועבד ג"כ לכניסה וליציאה להבית שקנה אותו האיש. ועתה האפוטרופסים של היתומים טוענים טענת מצרנות. וגם דהוי כמו שותפים בחצר ולהם הקדימה לקנות. והלוקח טוען שאין לו בית לדור והוא עני והוציא עליה הוצאות. גם שהוא קנה מכבר איזה ימים בשטר ועדים וסתר הגדר בפני רבים והאפוטרופסים שתקו ולא תבעו אותו עד היום ואבדו זכותם. והאפוטרופסים משיבים שלא ידעו עד היום וגם משיבים דהלוקח רוצה לבנות ויתקצר עי"ז חצר היתומים ונפחת שוויו עיין במהר"ם שיק חו"מ סי' כ"ב בפרטות מה שהעלה:

ועי' בתשובת מהרי"א הלוי אבד"ק לבוב בח"א סי' קל"א שנשאל בעובדא ששהא זמן רב מעת שלקח הלוקח הבית והמצרן תובע אותו עתה מדין מצרנות באמרו שלא ידע עד עתה מהקניה. והוכיח מהרא"ש שהביא הטור ומהריב"ש סי' תק"א והה"מ פי"ד מהל' שכנים בשם רבינו האי ותשו' הרי"ף דמ"ש המחבר בסי' קע"ה סעיף ל"ב דדוקא אם שהה מעת שנתגלה המכר לבני העיר לאו דוקא שתלוי בידיעת בני העיר והעיקר תלוי אם ידע המצרן מהקניה ושתק. א"כ האי דינא דמי לדין שכתב שם המחבר בסעי' מ"ד ביש ביניהם הכחשה אם מכר מפני המס דישבע הלוקח כן בנ"ד ישבע הלוקח שהמצרן ידע מהקני' יזכ' במקחו:

ז מכר קרקע ללוקח. ונמצא המכר בטל וחזר המוכר וכתב שטר ללוקח באופן שהמכר קיים להבא. ועתה בא המצרן לסלק ללוקח עי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ג ערך מצרן שכ' בשם מהריק"ש בהגהותי' על החו"מ דכיון שהמצרן חשב קודם שהמכר מכר ולא מיחה אעפ"י שבפעם ב' מיחה אין שומעים לו:

ח ראובן ושמעון היה להם בית עם חדרים בתוכו בשותפות ולא חלקו ביניהם איזה חדרים שייכים לכ"א רק יד שניהם שוה בכולם ומכר ראובן חלקו לאחר ושמעון טוען שהוא מצרן אך הודה שרצונו למכור חדרים ידועים ומסומנים ללוי אם שייך בזה דין מצרנות. עיין בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"א סי' פ"ג:

ועיין בתשו' מהרי"א הלוי סי' קל"א באם המצרן רוצה לקנות רק בית אחד מהבתים שהם ביחד רצופים אין בו משום דינא דבו"ל כמו בחצי שדה ועי' בפ"ת סי' קע"ה ס"ק ח':

ט בדין המבואר בסי' קע"ה סעיף ה' וסעיף מ"ז בהג"ה דשותף עדיף ממצרן. ומסלק אף האשה ויתומים שלקחו הקרקע. עיין בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' שד"ם שנשאל אם שותף מסלק את האשה שקנתה. וטעה בכוונת הרמ"א שדימה שדברי הרמ"א שכתב דשותף עדיף ממצרן קאי אדסמיך ליה בקונה מן האשה ודו"ק. ועי' בשי"ת בית שלמה חחו"מ סימן כ"א באורך בדין שותף נגד אשה ויתומים. ועיין תשוב' מהרי"ט חו"מ סי' ס"ח מ"ש בנידון אם הבית לאחד ועלי' לאחד אם בעל העלי' מקרי שותף לסלק לאלמנה ויתומים שקנו הבית שתחת העלי' יעו"ש. ולפי מה שהעלה הסמ"ע ס"ק צ"ה. והנתיבות שם בשם האחרונים הסכים להסמ"ע דבעל העלי' נקרא שיתף ומסלק להמצרן שקנה הבית. א"כ גם באלמנה ויתומים יכול לסלקם כיון דחד טעמא הוא. ועיין בפ"ת סי' קע"ה ס"ק כ"ב:

ועי' בתשו' בית שלמה חחו"מ סי' קכ"ז בישראל ועכו"ם שותפים בקרקע ומכר העכו"ם חלקו לישראל אחר. דאין השותף יכול לסלק להלוקח מכח מצרנות שהוא שותף כמו דקיי"ל שם סעי' ל"ח דקונ' ועכו"ם אין המצרן יכול לסלקו משום דאומר לו ארי' אברחא ומצרך כן נמי מה"ט אין השותף של העכו"ם יכול לסלקו וכן מבואר בתשו' משאת בנימין סוס"י כ"ז:

י ראובן ושמעון שותפים בבתים ומכר ראובן חלקו וטוען שמעון מצרנות אך שמודה שמעון שרוצה להשכין חלק ראובן ללוי במשכנתא בנכייתא וגם טוען הלוקח אולי הוא רוצה למכור חלקו ללוי בעד הלואה הזאת והוא קנוני'. עי' בשו"מ מהד"ב ח"א סימן פ"ג:

יא ראובן שמעון ולוי שותפים בקרקע והשכיר שמעון חלקו לראובן ואח"כ רצה שמעון למכור חלקו לאחר וטוען לוי שהוא שותף ועדיף ממצרן וראובן טוען שהיא שותף וגם שוכר ויש לו שני מעלות ע"כ עדיף מלוי. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א ססי' שד"ם ועי' בשו"ת בית שלמה חחו"מ סימן כ"א:

יב המוכר קרקע לבנו. אם המצרן מסלקו או