דברי גאונים קסג

ברמ"א בסי' הנ"ל סעיף ב' דלשון מחילה לא מהני בדבר שהוא בעין ע"ש בקצוה"ח ס"ק ג'. וע' בקצוה"ח סי' פ"ח ס"ק י"ג ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד אמצע התשובה סי' קפ"ו ובמהד"ג ח"א סי' תל"א בענין מחילה בדבר שהוא בעין כגון מעות פקדון. וע"ש בקצוה"ח דלכאורה אמאי מועיל בהחזיק בקרקע ג' שנים ולא מיחה וכן בשאר חזקות פתחים וחלונות וכן בטענו פקדון חטים והודה לו בשעורים דאמרינן מדשתיק מחל והלא בקרקע וחפץ אינו מועיל מחילה רק לשון מתנה והסביר דלאו דוקא אמרו מדשתק מחל רק בכל ענין אמרינן באופן המועיל בחוב מדשתק מחל ובקרקע וחפץ מדשתק נתן במתנה:

יא הא דקיי"ל דמחילה הוא טענה גרוע ואין נאמן עליה אלא במגו כמבואר ברמ"א סי' ע' סעיף א' ובסימן פ"ב סעיף י"א. וסי' פ"ז סעיף כ"ז ובש"ך סי' ע"ה ס"ק כ"ב וכמה דוכתי. כתב בכנה"ג סי' פ"ב דזה דוקא בטוען מחלת לי בחנם. אבל אם טוען מחלת לי בעד איזה טענה. לא הוי טענה גרוע. ועי' בש"ך סי' ס"ה ס"ק ע"ח בענין אם אמר שטר אחד מחול לך שחילק ג"כ כעין זה ועי' בשו"ת פרי תבואה סי' יו"ד שהביא הכנה"ג הנ"ל וכתב שדבריו הם מוכרחים לדינא מהראיות שהביא:

יב שני אחים שירשו מאביהם שט"ח על אחד. וחלקו ביניהם וכפל השט"ח לחלק אחד מהם ואח"כ מחל האח השני ללוה את חלקו שיש לו בהשטר הנ"ל. עי' בשו"ת צמח צדק סי' צ"ז שהעלה דלא מהני מחילתו. וכן פסק בשותפים שחלקו ומחל אחד מהם (עי' בכלל ס"ו סי' כ"ב) ועי' בדיני שותפים כלל צ"ח סי' מ"ג מ"ש בענין שני שותפים שיש להם חוב אצל אחד. ומחל שותף אחד כל החוב אם מהני מחילתו לגבי השותף השני יעו"ש:

יג מלוה שנתן כח הרשאה למורשה לגבות חובו מהלוה והלך המורשה ומחל כל החוב ללוה וקרע השטר ע' בדיני הרשאה כלל כ"ח סימן ד' וסי' ה':

יד מי שנתחייב לחבירו בדבר שאינו חייב וכן אב שנתן לבנו שט"ח על הנדוניא כדי להשיאו אשה. והמקבל או הבן נתן מקודם שובר להמתחייב שהוא מוחל לו החיוב שיתחייב לו אח"כ עי' בדיני שובר כלל ק"ב סי' ל"ז ועי' בדין מחילה בדשלב"ל בשו"ת בשמים ראש סי' רי"ח ושם בהגהות כסא דהרסנא וע"ל כאן סימן כ"ב:

טו אם מחל החוב קודם זמן הפרעון אי הוי מחילה בדבר שלב"ל כיון שעדיין אינו חייב לשלם. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב אמצע סימן קפ"ב. ובח"ג אמצע סי' כ"ב דמהני:

טז ראובן נשא אלמנה ונתן שטר חזרה לבניה בחיוב גמור מעכשיו שאם תמות בחייו מחויב להחזיר ליורשים שיש לה מבעלה הראשון הנדוניא שהכניסה לו. ואח"כ נתנה האשה שטר מחילה לבעלה שהוא מוחלת לו הנדוני' הנ"ל. אם מועיל זה לגבי היורשים. עי' שו"ת נאות דשא סי' קל"א שהעלה דאינו מועיל לגבי היורשים מפני שהחיוב היה ליורשים ולא לה יעו"ש כי קצרתי:

יז המוחל לחבירו מה שחייב לו. ובתוך כדי דבור חזר בו. אם יכול לחזור. עי' במחנה אפרים בדיני זכיה מהפקר סי' י"א שכתב דלפי סברת התוס' המחילה הוי רק סילוק ולא הקנאה. א"כ כיון שיצא מפיו שמחל זכה בה חבירו. ועוד כתב לפי הנ"ל המוחל לחבירו והלוה לא רצה במחילתו. מ"מ מהני המחילה מטעם הנ"ל דתיכף נסתלק שעבודו וע"ל כלל זה סי' א':

יח שני בע"ד המתוכחים זה עם זה על התביעות שביניהם והתובע רוצה לוותר לו מקצת התביעה. והנתבע רוצה יותר ולא נגמר הדבר ביניהם. פסק בשער משפט על החו"מ סי' כ"ב ס"ק ה' דיכול התובע לחזור בו ולתבוע הכל דכל זמן שלא קיבל הנתבע דבריו יכול לחזור מהמחילה שמחל לו. וכן אם באו הבע"ד לפני הדיינים. והתובע מוחל לו מקצת התביעה לפני הב"ד. יכול התובע לחזור בו ממחילתו קודם גמר דין. אבל אחר גמ"ד א"י לאזור בו ולתבוע מה שמחל כיון שנגמר הענין. ואם הנתבע מסרב בהפס"ד. אז לא הוי גמ"ד ויכול לחזור ממחילתו מידי דהוה כמו מחל לו בינו לבינו מקצת התביעה ולא נגמר הענין דיכול לחזור כמש"ל עכ"ד:

יט עיין בבני חיי סי' רמ"א בהגה"ט אות ט' שהביא בשם מהרי"ט בחידושיו פ' מי שהיה נשוי דף קי"ב שכתב דאם מחילה א"צ קנין כ"ש מוחל שעבוד שיש לו על קרקע דא"צ קנין יעו"ש:

כ שותפים בעסק ויש ביניהם שטר שותפות ואח"כ מחל אחד לחבירו חלקו בהשותפות אם מהני מחילה עי' בדיני שותפים כלל צ"ח סי' ע"ב:

כא מחילה בלא קנין אי מהני היכא דהמלוה תפיס בשטרי'. עי' חו"מ סי' רמ"א סעיף ב' ובאחרונים שם ועי' בזה בשו"ת בשמים ראש סי' קל"ד ושם בהגהות כסא דהרסנא. ועי' בחת"ס חו"מ סי' כ"ג. ובשו"ת ר"ח כהן חח"מ מסיק דהוא ספיקא דדינא. ועי' בשו"ת שמן רקח ח"א סימן ע' שנשאל בנדון זה והאריך בפלפול וסוף דבר העלה דעיקר הסברא דלא מהני מחילה בנקיט שטרא הוא מדלא החזיר השטר אמרינן דלא מחל במחילה גמורה. מעתה היכא דלא היה השטר בידו בשעת המחילה או שיש לתלות דצריך את השטר לאיזה ענין אחר. אזי מהני מחילה בלא קנין אף דלא החזיר השטר וכן מבואר בש"ך בסי' ס"ו ס"ק ע"ד בשם בעל העיטור. וכ"כ בתומים סי' י"ב מסברא דנפשי' ואשתמיט לי' דברי הש"ך הנ"ל בשם בעה"ע. וע"ש בפ"ת סי' י"ב ס"ק י"ד:

וכעת יצא לאור תשו' חסד לאברהם מהד"ת וראיתי בחחו"מ סי' ג' שפסק דהיכא דהמלוה יש לו ממרני (טראטא) שלא נכתב בה שם המלוה והוא מתחייב לכל מי שמוציאו בזה לכ"ע אם מחל לו המלוה החוב לא מהני וחילי' מכח הט"ז באהע"ז לענין נדונית חתנים בסי' נ"ג והובא שם בב"ש סק"ט דממרני כזה הוי כמוחזק. ועמ"ש בדיני יתומים הנתבעים כלל מ"ו סי' כ"ד ובדיני כתב יד כלל מ"ט סי' ט"ז ובדיני קי"ל כלל צ"א