דברי גאונים קנח

המכירה הרי זה כתנאי גמור ומפורש ודמי להא דכתב הרמ"א בחו"מ סימן ע"ד ס"א ובסי' ר"ז סעי' ד' ובסי' רצ"ג סעי' ב, דגילוי דעת דבשעת מעשה הוי כתנאי גמור ומפורש:

ח קהל ששינו הספסל של כותל דרומית. והרחיקו אותה מכותל מזרחית ומשכו אותה לצד מערב כדי שיהיה מקום ריוח למי שיושב בקרן מזרחית דרומית לפסוע ג' פסיעות בריוח. ואח"כ קמו בעל הספסל דרומית ומערערים ע"ז לצד שעי"ז נתרחק מקומם מכותל מזרחית. וכבר החזיקו כך הקהל כמה שנים. עיין זה בשו"ת פמ"א ח"ב סימן ל"ג מה שהעלה בזה. יעו"ש כי קצרתי בגופא דעובדא:

ועיין בחת"ס חאו"ח סימן כ"ו בנדון שהקהל הרחיבו הביה"כ של ע"נ הישינה והכניסו הכותל מזרחית לתוך אויר ביהכ"נ של עזרת אנשים וסמכו אותה על עמודים העומדים שם בביהכ"נ של אנשים. ועתה רוצים כל בעלי המקומות להעלות מקומתם לצד המזרח יעו"ש:

וע"ש בסי' כ"ט שנשאל מקהלה אחת שחרבה ביהכ"נ שלהם ובונים חדשה באותו מקום עצמו. והרחיבו הביהכ"נ החדשה כי מקודם היה בכותל מזרחית ששה מקומות מימין האה"ק וששה משמאל אה"ק. ועכשיו יש תשעה מקומות בכל צד אה"ק. ובעלי המקומות אומרים שעומדים במקומם כמאז ומקדם כל אחד על מקומו יבוא בשלום והשלשה מקומות הנוספים בכל צד יהיו סמוכים לקרן מזרחית דרומית ולקרן מזרחית צפונית והמערערים טוענים דאזלי בתר שמא כיון דמעולם היה למקומתם שם מקומות הזוית. גם עתה יהיה מקומם של שלשה הראשונים אצל הזוית. והשלשה הנוספים יהיו בין ג' הסמוכים לאה"ק ובין ג' הסמוכים לזוית. והעלה שהדין עם בעלי המקומות הראשונים כיון שהביהכ"נ החדשה נבנית באותו מקום עצמו שעמדה הישינה רק שהרחיבו לצד הזוית. וא"כ הקרקע מעמד הספסלים קנוי להבעלים מימים קדמונים מאן ספין להוציאם ממקומם ולא אזלינן לדון בזה בתר שמא יעו"ש:

וכן פסק בשו"מ מהד"ק ח"ב סימן כ"א בנדון ביהכנ"ס שחרבה ובנאו מחדש שבעלי המקומית לא אבדו חזקתם רק צריכים ליתן הוצאה לפי ערך שיווי המקומות שלהם וחולק על השמן רוקח שהבאתי בכלל ל"א סי' כ"ה. אולם אם נשתנה בנין הביהכנ"ס והאריכו אותה ממערב למזרח העולם וכדומה באופן שהמקומות שבמזרח הם עתה באמצע וכדומה אזי אבדו חזקתם ועיי"ש בסי' כ"ו כ"ז ועי' בנתיבות סי' קס"ב ס"ק ט"ז ובסימן קצ"ב בביאורים סס"ק יא"ו ובשו"ת בית יצחק סי' כ"ב כ"ג:

ועי' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סימן מ"ו בביהמ"ד ישן שעומד ליפול וצריכין לבנותו מחדש ואלו שיש להם מקומות במזרחית רוצים שהעשירים אף שאין להם שם מקומות יתנו יותר ואעפי"כ יהי' שייך להם המקומות במזרח. וכת השני שיש להם מקומות בצפון ודרום טוענים להעריך המקומות וכ"א יתן לפי שיוי מקומו וכת שלישי שאין להם מקומות בביהמ"ד כלל וכן אלו שאין מתפללים שם כלל אינם רוצים ליתן כלום רק באופן שיאבדו הקודמים כל זכותם של המקומות ומי שבידו משגת יקנה לו מקום עתה ומזה יבנו הביהמ"ד והעלה דטענת כת השלישית אינה טענה דפשוט בחו"מ סי' ק"מ וסי' קע"ה ובט"ז סי' קצ"ד דמקומות של ביהכ"נ דינם כקרקע וכבית שאף אם נשרף הבנין פשיטא דהקרקע של המקומות הוא לחלוטין שלהם. סיומא דפיסקא שמתחלה יעשו שומא על כל מקום ומקום כמה יהיה שוה יותר מקום מזרח כשיבנו את הביהמ"ד ממה שהוא שוה עכשיו והשומא הזה מחויב כל אחד מבעלי המקומות מזרח ליתן וכך יעשו שומא על מקומות דרום וצפון ואמצע ואם לא ירצו ליתן אזי הרשות ביד טובי העיר למכור המקום ההוא עפ"י שומא וכדומה ולסלק לבעל המקום כפי שיווי המקום שלו בחורבנו ומותר ההוצאה שיעלה בנין הביהמ"ד יותר ממה שיגבו מבעלי המקומות בזה יד כולם שוה ויעשו הערכה על כל אנשי העיר אף על אותם שאין להם מקומות וזה יהיה לפי הממון כמבואר ברמ"א סי' קס"ג ואחר שיסלקו בעלי המקומות כפי השומא וגם כפי ההערכה כל אחד יעמוד במקום שלו וכמדומה לי בבירור שכן המנהג בכל תפוצות ישראל עכת"ד וע"ש בהגהות בנו שכתב שכ"פ גם בתשו' חת"ס חלק ששי סימן ל"ב ע"ש. וע' לקמן סי' י"א ועי' בחו"מ רסי' קע"א וע"ש בפ"ת ובמג"א סי' ק"נ ס"ק ה'. ועיי"ש בחת"ס בנדון מקומות ביהכ"נ בסי' ל"ה:

ט אנשים קנו מקומות בביהכנ"ס ולמעלה מהמקומות תלוי מנורות ונוטף מהם על מלבושי היושבים שם אם יכולים למחות להסיר משם המנורות או יכולים לחזור מהמקח עיין בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' כ':

י אחד מכר מקומו בביהכנ"ס על ד' שנים לחלוטין והותנה שאחר הד' שנים כשירצה להחזיר לו המעות יחזיר לו המקום ועברו כן עשרה שנים ואח"כ נתקלקל הבנין וסתרו אותו האדונים והקהל בנו אותה מחדש וצריך כל מי שיש לו מקום במזרח ליתן מאה זהובים וטוען המוכר שא"צ להחזיר להקונה המעות כי ישב ששה שנים בחנם כי אחר הד' שנים כלתה המכירה והוי רק משכון וגם כי המקום הוא באחריות הקונה דהוי עתה כמו שואל בית ונשרף כמבואר בש"ך סימן ש"מ ס"ק א'. ואם מחויב הקונה להחזיר לו עתה המקום החדש. עין בשו"מ מהד"ג ח"ב סי' קי"ח:

יא ועיין בכל הדינים של ביהכ"נ המבוארים עד כאן. במהר"ם שיק חו"מ סימן כ"א. ויעו"ש בעובדא שהיה הביהכנ"ס הישינה רעועה ובנו ביהכ"נ חדשה במקום אחר. ובאו השאלות א' אם האנשים שהיה להם מקומות בביהכנ"ס הישינה יש להם איש איש מקומו לפי ערך הראוי