דברי גאונים קנז

גם מקודם היה ניזון על שלחן אחרים. אזי גם הנותן אינו מחויב רק לזונו על שלחנו. ועיי"ש עוד שכתב בעובדא דידיה שהיה כתוב בשטר מזונות לפי כבודו. ופסק דחייב לשכור לו משרת שיקנה לו כל הצטרכותו אם הורגל כך מקדם והעתיקו הרמ"א בסי' ס' בקיצור יעו"ש:

יז אחד שפסק לבנו ולכלתו מזונות זמן קצוב ובתוך הזמן מת הבן אם מחויב ליתן מזונו' לכלתו עד תשלום הזמן עיין בפתחי תשובה לאהע"ז סי' קי"ד ס"ק ב' שאסף דעת האחרונים בזה ועיין בחתם סופר חו"מ סי' ז' שנשאל בנדון שנכתב בתנאים אחרונים שמחייבים עצמם אבי הבן ואבי האשה ליתן להם מזונות זמן קצוב ואח"כ מתה האשה ולה בנות. אם מחויב אבי הבעל לתת מזונות לבנו וגם אבי האשה לבנות האשה מצד ירושה. ע"ש מה שהעלה בזה:

כלל נו מקומות ביהכ"נ א בענין מקומות ביהכ"נ לענין חזקה ודין מצרנות. ולענין אם בע"ח גובה מהם עיין בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך חזקה מה שציין בזה:

ב כתב בס' חסידים סי' תתי"א וז"ל אין יכולין מדין תורה לקבוע מקום בביהכנ"ס לירשו. וראיה מביהכנ"ס של כרכים כיון דמעלמא אתי אין יכולים למכרה ועוד הרבה ראיות. ומה שיושבים במקום אבותיהם כדי שלא יעשו מחלוקת וזה לא יתכן שיאמר אחד שיש לו שני מקומות בביהכנ"ס אחת מאביו ואחת מאבי אביו וימכור אחת מהם או אני לא אתן לאדם לישב שם אלא מי שאני חפץ לאו כל כמיני' ישב במקום אחד ואין לו רשות במקום אחר עכ"ל. ועיין מ"ש עליו בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' קפ"ו:

ג כתב בצוואה שהארבעה מקומות שיש לו בביהכנ"ס הוא משעבד לצמיתות להשכירם ובדמי השכירות יקנו כל הנרות ושמן שיצטרך לכל השבתים ורגלים ולנר תמיד שעולה בערך מאה זהובים ועתה מוכרחים הקהל לתקן פרצת ביהכנ"ס ולהדרה ביותר הסכימו רובם להטיל ההוצאה על המקומות לפי שומא והקהל תובעים מיורשי המנוח או שישלמו להוצאה לפי ערך הארבעה מקומות שנתייקרו אחר התיקון או שישאר להשעבוד הנ"ל רק ג' מקומות ששוים עתה כמו הארבעה קודם התיקון והיורשים אינם רוצים לא זה ולא זה. עיין בשו"ת מהרי"א אסאד או"ח סי' ל"ב שפסק שהדין עם הקהל נגד היורשים אבל נגד ההקדש מחויבים הקהל ליתן כתב להיורשים שהסך מאה זהובים לנרות הנ"ל לא יגרע לעולם:

ד קהל שנשרף ביהמ"ד שלהם ורוצים לבנותו מחדש והתאספו נדבות. ובראותם כי אין די למלאכת הבנין עלה בדעתם למכור המקומות ולהעלותם בדמים. וטוענים בעלי נדבות הגבוהים למה יפה כח המתנדבים מעטו ככח האנשים שנדבו הרבה. ורוצים לנכות הנדבות שלהם מהממון שיעלה על המקומות שלהם וגם האנשים שהיה להם מקודם מקומות הגבוהים בביהמ"ד שנשרף טוענים שהם מוחזקים במקומות הללו גם עתה ורוצים לבנות הביהמ"ד מממונם עיין בדיני זט"ה כלל ל"א סי' כ"ה. ולקמן סי' ח':

מקצת עשירים שבנו עזרת הנשים מכיסם ומכבר יש להם מקומות בעזרת האנשים וטוענים שהמקומות שבעזרת הנשים שייך להם מחמת שבנו אותה מכיסם עי' בשו"ת מהרי"א ענזיל סס"י ע' דדינם כבונה בחורבה של חברו שאינה עשוי' לבנות כל זמן שאין יד הציבור משגת לבנות משלהם וידם על התחתונה כמבואר בסמ"ע סי' שע"ה ס"ק י"ג ואף אם בנו ברשות זט"ה במא"ה אין להם שום קנין בהמקומות רק ידם על העליונה כדין יורד ברשות בסי' שע"ה:

ה אם לאנשי האיצטבא מקומם דחוק ועתה אחד מהם רוצה למכור מקומו לאנשי האיצטבא ועי"ז יוכלו להרחיב המקומות שלהם או שהקהל רוצים להוסיף ולהאריך האיצטבא אך יש קצת אנשי האיצטבא שאינם רוצים לזוז אף זיז כ"ש ממקומם אם יכולים בני האיצטבא לכופם לזוז כל אחד קצת ממקומו כדי להרחיב גבולם יש ללמוד מהפמ"א שהבאתי כאן סי' ח' ומשו"ת נטע שעשועים סס"י נ"א:

ו קהל שהיה להם ביהכנ"ס והקרקע של ביהכ"נ היתה בשכירות משר העיר ועתה הקהל רוצים לבנות ביהכנ"ס חדשה וקנו הקרקע מהשר לחלוטין והקהל רוצים למכור כל המקומות ביהכנ"ס החדש' למען יהיה להם מוצא כסף לצורך הבנין. ובעלי המקומות שהיה קנוים להם מכבר בביהכנ"ס הישינה טוענים שהמקומות גם עתה קנוי להם ולא נפקע זכותם. עי' בחת"ס יו"ד סס"י רמ"ב שדעתו דכיון שהקהל לא היה בכחם מכבר למכור להם המקומות רק כל זמן שיניח השר הקרקע בידם. ואם יוציאם וימכור הקרקע לאחר שוב אין להם שום זכות בהמקומות ואם יבנו קהל ביהכ"נ אחרת אין להם שום תביעה והשתא שמכר השר הקרקע להקהל מה לי קהל מה לי אחר נמצא שיכול הקהל למכור המקומות ולהוציא המעות לצורך הבנין אמנם עכ"פ הם קודמים לקנות מטעם דינא דבר מצרא כיון שהיו המקומות מושכר להם מקודם:

ז אחד קנה מקום בעזרת הנשים בקרן זויות לצד עזרת האנשים במעמד שלשה ראשי הקהלה ודיבר הקונה באותו מעמד שהוא רוצה לעשות שם חלון גראטי לעזרת האנשים כדי שיחרבה האורה במקום ההוא. ועתה רוצה לעשות הגראטי ואחד מהשלשה רה"ק מוחה בו באמרו שלא היה תנאי מפורש בזה ואף שדיבר הקונה בזה שרוצה לעשות זה לא הוי תנאי גמור עיין בתשו' ארי' דבי' עלאי באו"ח סי' ב' שפסק כיון שב' מהם מסכימים בזט"ה הולכים אחר הרוב וגם כיון שהיה בשעת התנאי ומ"מ הסכים על