דברי גאונים קנד

לו אחד השכין ביתו לחברו בעד סך מסוים ונכתב במשכנתא שקיבל המעות על עיסקא ובעד העיסקא ידור בהבית. ולימים מת המקבל וטוענים היתומים כיון שהוא רק כת"י טוענים ליתומים שמא פרע אביהם. עיין בשו"ת חסד לאברהם חחו"מ סימן נ"א שפסק דמשכנתא אף דהוא רק כת"י לא טענינין ליתמי פרוע ומחויבים לשלם. וינכו שכר דירה בעד השנים שישב המלוה בהדירה אחרי מות אביהם שנתבטל העיסקא והביא דברי החוות דעת ביו"ד סי' קע"ב ס"ק ב' שנסתפק במקבל עיסקא שהתפשר שידור הנותן בביתו בעד פשר העיסקא. ואח"כ טוען המקבל לא הרוחתי אם חייב הנותן לשלם שכר דירה. ולי' פשיטא לי' דחייב לשלם. ועי' בדיני עיסקא כלל ע"ט סי' ח' באורך קצת:

לז ריבה אחת השכינה עצמה אצל בעה"ב אחד למשרתת ועזבה אצלו למשכון נזמים של זהב. והלכה לה ולא נודע איה. מה לעשות בהנזמים. עיין בדיני מחילה כלל נ"ז סי' ח':

לח מלוה שהעלה חובו בפנקס הטאבילאציע על הבית של הלוה עיין בדיני מצרנות כלל ס' סי' י"ח. מ"ש בשם הח"ס לענין מצרן דדעתו נוטה דהטאבילאציאן הוי כמו משכנתא:

לט ראובן לוה אצל עכו"ם באמצעות שמעון מעות ברבית על משכון. וכאשר עבר זמן הפרעון נתן העכו"ם המשכון לשמעון למכרו ולהביא לו מעותיו. וביני ביני מת העכו"ם. ועש' שמעון פעולה באמצעות עכו"ם אחר שהי' בידו פנקס החובות של העכו"ם המת ומחק כל החוב של ראובן. ועתה שמעון מחזיק במשכנות ראובן עד שיפרע כל הקרן והרבית עיין בדיני ערב כלל מ"ח סי' כ"ט:

מ ראובן הלוה לשמעון סך ממון ינתן לו במשכון כלי מלחמה אשר קנה מהשוללים. והניחם ראובן בכיפה שלו. ואח"כ נתוודע שהוא סכנה עצומה מפני השרים כל מי אשר ימצא ברשותו כלי המלחמה הנ"ל. והתחכם ראובן והלך בעצמו אל השר ומסר לו הכלי מלחמה כאלו הוא עושה מרצונו כדי להציל את נפשו. ועתה תובע מעותיו מן שמעון עיין בזה באורך בחתם סופר חו"מ סימן קנ"ו. ועיין בחו"מ סימן רצ"ב סעיף ח' וסימן שפ"ח ססעיף ב' ברמ"א. יעי"ש בגוף התשובה כי קצרתי בהשאלה:

מא אחד שהיה לו שטר עיסקא על חברו וגם היה לו משכון לבטחון ונגנב המשכון מיד המלוה. עיין בשו"ת הגאון מוהר"ח כהן חחו"מ סי' י"ח שהסכים לדעת השואל דיפה כיון לדינא דהוי שמירה בבעלים מתרי טעמא חדא מטעם דנוהגים לכתוב בכל שטע"ס ושכר עמלי קבלתי לפי"ז הו"ל הלוה שכיר אצל המלוה ואיתא בסי' רצ"א סעיף כ"ח אם שאל השומר את הבעלים או שכרם הרי השומר פטור. מכלום וכו'. ועוד כיון דקיי"ל דהאי עיסקא הוי פלגא מלוה ופלגא פקדון וא"כ כמו דהמלוה הוי שומר על המשכון כך הלוה הוה שומר על המעות פלגא פקדון וא"כ הו"ל דין המבואר בסימן ש"ה סעיף וא"ו שמור לי ואשמור לך הוי שמירה בבעלים ואין לתמוהה לפ"ז על מ"ש הש"ך בסי' ע"ב ס"ק כ"א דישראל הממשכן לישראל אחר משכון שיש ת"י מישראל על עיסקא או היתר אחר אם המלוה הוי ש"ש מחמת הנאת הריוח יעו"ש ותיפוק לי' דאפילו אם הוי ש"ש מ"מ פטור מגניבה ואבדה מצד דהו"ל שמירה בבעלים. משום הא לא אריא דהש"ך מילתא דפסיקא רוצה להשמיענו דאפילו אם אינו ע"פ היתמע"ס אלא ע"פ שאר היתר כמ"ש בלשונו באופן דלא שייך בי' שמירה בבעלים ואף בהיתר עיסקא נמי משכחת לי' דלא יהא שמירה בבעלים כגון שהמשכון בא ליד המלוה עד שלא נתן עדיין המעות בעיסקא יעוין בסס"י רצ"א נעשה עליו שומר תחלה וכו'. ועיין בזה בתומים סי' ע"ב ס"ק י"ג ע"כ. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' מ"ז ובשו"ת מהרי"א אסאד חחו"מ סי' רכ"ב:

מב אחד הלוה על המשכון ברבית בלא היתר ונאבד המשכון והמלוה מודה שלא היה מחזיר לו המשכון עד שהי' משלם לו הרבית אף שהוא באיסור אם הוי ש"ש בשביל שהיה לוקח רבית כמ"ש הסמ"ע בסי' ע"ב ס"ק י"ד והש"ך בס"ק כ"א בהלוה לו על המשכון בריוח בדרך היתר עי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' ק"צ בד"ה והנה נשאלתי שפסק מכמה טעמים דהוי שיש:

מג אחד השכין אצל חבירו שטר חוב מאדון אחד על סך שבעים זהו' בעד ששים זהו' ונאבד השט"ח והאדון אינו רוצה לשלם המעות בלי השט"ח שלו והמלוה תובע הסך ששים זהו' והלוה השיב תן לי המשכון ואתן לך החוב ובא השאלה כיון דאין דין שומרים בשטרות ודעת הש"ך דבפשיעה חייב. אם הוי פושע. וגם כי התומים כתב דבעיסקא הוי שמירה בבעלים. או כיון דהמלוה תובע מהלוה איני יכול להוציא כיון שסמך בחובו על המשכון אבד המשכון אבד החוב ע' בשו"ת שואל ומשיב מהד"ג ח"ג סי' מ"ז שהלוה פטור מחובו כיון שהדין שיכול להגבות להמלוה בחובו שטרי חובו שיש לו על אחרים כמבואר בחו"מ סי' ק"א סעי' ה' א"כ יכול לומר לו טול השטר בחובך. ואף להפוסקים החולקים שם מודי הכא דלא שייך הטעמים שיאמר המלוה שירא שמא יתקלקל וכדומה דהרי חזינן שקבלו במשכון וא"כ כל שאינו מחזיר לו שטרו פטור מחובו ואף דשטרות אמעטו מדין שומרים היינו בסתם שטרות אבל כאן כיון דיכול לגבותו בחובו והרי המלוה סמך על זה א"כ פשיטא דחייב כמו בשאר משכון דאמרינן אבד המשכון אבד מעותיו:

מד ראובן הלוה לשמעון מנה על המקום שיש לו בביהכ"נ אבל לא התנה שישב על המקום בחנם או בשכר מעותיו וישב ראובן על המקום הנ"ל זמן מה בחיי שמעון וגם אחרי מות שמעון. ועתה בא יורש שמעון לסלק לראובן מן המקום הנ"ל ורוצה לנכות לו מחובו שכירות