דברי גאונים קמח

בקנין סודר. עיין להרב כסא אליהו בקונטרס אחרון על החו"מ סי' רמ"א שהביא להלכה בשם הרב פני משה ח"א סי' ס"ד שכתב דאפילו להפוסקים דבמכירת קרקע באתרי דכתבי שטרי לא קנה בקנין סודר עד שיכתוב לו שטר. אולם במתנה כ"ע מודי דקנה בק"ס לבד. ועי' בס' מערת אליהו:

יט בדין המבואר בסי' רמ"ב סעיף ג' שצריך לכתוב בשטר מתנה שהיתה גלויה ומפורסמת כי היכא דלא להוי מתנה טמירתא. ע' בשו"ת מהר"ם אלשיך ס"ד דהיינו דוקא בשטר דגופא עובדא דמתנה בעי לאסהודי היכא יהיב קמייהו אי הוי טמירתא או גלויה. אבל בשטר הודאה שהודה בפניהם שנתן א"צ לכל זה וראיתי בכתבי הגאון מוה' מנחם מענדיל זלה"ה אב"ד דפה בחיבורו על הש"ע סימן הנ"ל שהביא ראיה ברורה לדבריו מתשובת הרשב"א שהובא ברמ"א סי' רי"ד סעיף א' ובב"י שם יעו"ש. ועי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ל"ב דנראה דאשתמיט לי' כ"ז דפוסל אף בשטר הודאה:

כ בדין מתנה טמירתא שמבואר בסי' רמ"ב סעיף ג' דלא הוי מתנה בא השאלה אם הנותן צוה לעדי המתנה שלא יגלו להמקבל מתנה אי הוי מתנה טמירתא עי' בשו"ת השיב משה ססי' ק"ד דלא הוי מתנה טמירתא:

אב שכתב שטר מתנה לבנו הגדול על חנות אחד שבביתו והחזיק הבן בחנות ואח"כ מת אביו וטוענים שאר היורשים על השטר מתנה שכיון שלא נכתב שהוא מתנה גלויה הוי מתנה טמירתא ובטילה עי' בתשו' מהרי"א הלוי ח"ב סימן קמ"ט דכיון דהחזיק הבן בחנות בחיי אביו פשיטא דקנה כמבואר בחו"מ סימן רמ"ב סעיף ז'. ועוד דכיון שהיה קנין מועיל האידנא דאף שמבואר שם בסעיף ג' דמתנה טמירתא אינה מועיל אף דאיכא קנין. זה דווקא בזמן הש"ס דבעינן שיאמר הנותן בפירוש חתמו בשוקא ולא עדיף הקנין רק כאלו אמר כתבו סתם דהוה מתנה טמירתא וכו' משא"כ האידנא דאם אמר כתבו בסתמא כשר כמבואר שם בסעיף ה' וכו' א"כ גם הקנין לחוד מועיל ועיין בשו"ת מהרי"ט ח"ב חחו"מ סי' כ"ד עכת"ד וע' בפ"ת סי' רמ"ב ס"ק א':

עוד טוענים היורשים שנשאר צוואה מאביהם שיתחלק עזבונו לשלשה חלקים לשלשה הבנים לכל אחד חלק אחד במתנה ובק"ג ובאם יבוא אחד מבניו לתבוע שום זכות על העזבון הן בכתב הן בע"פ אף שיזכה בד"ת בטילה היא מעכשיו מתנה זו וטוענים היורשים שכיון שבן הגדול תובע עכשיו החנות שנתן לו כבר במתנה א"כ אין לו חלק בעזבון הנשאר כיון שעבר על התנאי שנכתב בהצוואה ע"ש בתשובה הנ"ל שהוכיח דמה שנתן במתנה מכבר אין זה בכלל התנאי הנ"ל כיון שהצוואה נכתבה אחרי מתנת החנות וזכה בדין קודם כתיבת הצוואה אין דעתו בהתנאי על מה שנתן כבר:

עוד טוענים היורשים דבשעת כתיבת מתנת החנות לא זכה כלל אביהם עדיין בהבית והחנות כיון שקנה כל הבית והחנות על שם עכו"ם אחד יען שלא היה רשאי אז לישראל לקנות על שמו על פי חוקי הקיר"ה רק אח"כ הותר הדבר ונתן העכו"ם שטר מכירה לאביהם א"כ בטלה מתנת החנות כיון שאז לא היה שלו. פסק בתשו' הנ"ל והוכיח שבנ"ד אף שאביהם קנה הבית על שם העכו"ם כיון דבשעה שקנה היה ידוע שקנה הבית והחנות בשביל עצמו פשיטא שהבית הוא של אביהם וכדין נתן המתנה ועי' בתשו' מהרי"ט ח"ב חחו"מ סימן כ"ט שמבואר כן להדיא וכן נראה מדברי הש"ע סי' ס"ו סוף סעי' א' בהג"ה וסעיף ה' וע"ש בגוף התשובה כי קצרתי ועי' בש"ך סימן ס' ס"ק יו"ד ועיין בכלל ע' סי' ל"ד ובכלל ק"ב סי' ל"ח וסי' מ"ג:

כא ראובן נתן חפץ לשמעון ואמר לו בעת הנתינה זכה בחפץ זה במתנה מעכשיו לאיזה אדם שאברר אני ואתרצה ליתנה לו יהיה מי שיהיה. וזכה בו שמעון ומשך החפץ לביתו. ואחר ימים חזר בו ראובן ותובע החפץ משמעון באמרו שאין רצונו ליתנה לשום אדם ונסתפק השואל דהואיל שלא זיכה ראובן החפץ עבור אדם ידוע אפשר דיוכל לחזור בו. עי' שו"ת פרי האדמה חחו"מ סי' וא"ו שהאריך בנדון דא ומסיק דהדבר ברור דאין ביד ראובן לחזור מהמתנה הואיל וכבר זיכהו לשמעון במעכשיו ובמשיכה זכה בה שמעון להיות תחת ידו עד שיבור לו אדם ליתנה לו:

כב ראובן נתן לשמעון מנה שילוה אותם על עיסקא למי שיוכשר בעיניו והקרן והריוח הכל יהא תחת ידו עד יגיע תור נשואי קטנה אחת מקרובותיו שהיא יתומה מן האם. וכשתגיע לפרק הנישואין יתן לה הקרן והריוח. והנותן התנה בפירוש שקודם הזמן הזה לא יהיה ליתומה הנ"ל שום זכות במעות הזה הן בקרן והן בריוח. ועתה אירע איזה קלקול במעות. ובא אבי היתומה לתבוע את שמעון. ושמעון משיבו לאו בע"ד דידי את שאף אם תמנה אותך אפוטרופס לבתך הלא עדיין אין לה זכות כלל במעות הללו ולכשיבא ראובן הנותן ויתבעני אדע מה להשיב לו. ע' בשו"ת בית אפרים חחו"מ סי' ע' שפסק דפשוט שהדין עם שמעון. כיון דאפילו אם היה נותן המעות לידה ממש שתנשא בהן היה יכול הנותן לחזור בתוך הזמן ממתנה הנ"ל כדמוכח בטוש"ע אהע"ז סי' נ"ג דכל שעדיין לא נתקדשה יכול לחזור בו. א"כ פשיטא דלא עדיף יד השליש מידה שאם חוזר בו הנותן דמחויב להחזיר לו. וגדולה מזה כתב דאפילו אם אמר הנותן בפירוש להשליש שיהא הוא הזוכה עבורה שתזכה לכשתגדיל לא קנתה היתומה כמבואר בפוסקים דכל שלא אמר לו קני מעכשיו ע"מ להקנות לאחר שלשים לו) קנה. ומכ"ש בנ"ד דפשוט דזוזי ברשות נותן קיימי ולית לי' דינא עם אפוטרופס כלל רק עם הנותן. אלו תורף דבריו שם. ועיין בכלל ע' סי' כ"ו:

כג מי שמסר כל נכסיו מטלטלים ומעות