דברי גאונים קמז
Divrei Gaonim 147 · דברי גאונים · free full Hebrew text
Open in the reader →עי' בשו"ת שו"מ מהד"ה סי' פ"א בד"ה והנה מעשה שכ' שלפי מש"כ בשטמ"ק ב"ב דף קכ"ו גבי בכור שמיחה. לא זכה המקבל בהשבח הנ"ל וכן פי' בתומים סי' קט"ו ס"ק ח"י והגאון הנ"ל תמה עלי':
ב אחד מת והניח בן וגם בת נשואה ואחר מותו הוציאו הבת ובעלה שטר מכירה ומתנה חתום בחתימת אביהם ובעדים על כל הנכסים ומטלטלים וכתוב בו שקראו לפניו כל השטרות. והבעל טוען שיחקרו אחר העדים כי הכל שקר שבודאי אביו לא העביר כל הנחלה מבנו ולא קראו לפניו רק רימו אותו עי' בדיני נחלות כלל ע' סימן ע"ג:
ג מתנה ע"מ להחזיר ונאבד או נגנב או נאנס מיד המקבל אם חייב לשלם עי' בשו"מ מהד"ד ח"ג ססי' קמ"ז דהוא ספיקא דדינא שמא כהרשב"ם דלא הוי שומר כלל ויכול לומר קי"ל ועי' בספר יהושע או"ח סי' א' ושם אם בטלה המתנה אם מחויב המקבל להחזיר הפירות של המתנה:
ד מתנה ע"מ להחזיר אם מחזיר לו שיווי הדמים אי הוי חזרה עי' בקצוה"ח ובנתה"מ סי' רמ"א ובמהר"ם שיק סי' ש"ל דכשהחפץ בעין לא הוי הדמים חזרה וכ"כ באו"ח סי' תרנ"ח סעיף ד' ועי' בחת"ס חו"מ סי' קל"א ובשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ג סי' קמ"ז. ועיי"ש אם מהני שימחול התנאי דע"מ להחזיר. ואם צריך להקנות לבעלים מחדש בע"מ להחזיר ועי' בס' יהושע או"ח סי' א':
ה מתנה ע"מ להחזיר אם הוי שינוי רשות או פקדון עי' במג"א סי' תמ"ח ס"ק ה' ועיין בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' ת"ד:
ו מתנה ע"מ להחזיר אי הוי קנין הגוף או קנין פירות עי' בכלל פ"ז סי' י"ט:
ז מי שנתן מתנה לחבירו וחזר בו תכ"ד אי מהני חזרתו עי' באהע"ז סי' ל"ח בב"ש ובט"ז דלא מהני שוב אף בתכ"ד וע"ש בפ"ת סק"ה ועי' מ"ש דו"ז בקצוה"ח בסי' קצ"ה על הט"ז הנ"ל ועיין בתשו' ברכת יוסף חאה"ע סי' ל"ו:
ח איש אחד לא היה לו בן וחלק נכסיו. ואחר מותו נודע שאשתו היא מעוברת עי' בחו"מ סי' רנ"ג סעיף ה' ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' ט' שהמתנה בטלה:
ט בענין מתנת שכ"מ אם חל המתנה למפרע מעת שצוה או רק לאחר מיתה ואם מהני בדשלב"ל עי' בשו"ת השיב משה סי' ק"ד:
ועי' שו"ת שואל ומשיב במהד"ג ח"ב סימן קע"ד ובמהד"ק ח"א סי' מ"ה וגם בסי' רי"ז בענין זה:
י וע"ש בענין שכ"מ שחלק כל נכסיו לאחרים וכלל בהמתנה גם הנכסים שראוים ליפול לו לאחר מותו אי נימא כיון דלא חל על דשלב"ל כל המתנה בטלה יעו"ש מה שהעלה ובמהד"ג ח"ג סי' י"ד ועי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' כ"ז וע' מ"ש בדיני דשלב"ל כלל כ"ד סי' י"א וסי' כ"א בשם הנוב"י ובכלל ע' סי' ס"ח ס"ט:
יא שכ"מ שנתן כל נכסיו מהיום וקנו מידו ואח"כ עמד מחוליו אם יכול לחזור בו. ע' בחו"מ סי' ר"ן סעיף ט' במחבר ורמ"א. ועיי"ש בנתיבות בביאורים ס"ק י"ג ועי' בתשו' מהרשד"ם חו"מ סי' שי"ג שכ' דכיון דהקנה מהיום הוי כמתנת בריא ואינו יכול לחזור. שוב ראיתי בשו"ת סם חיים סי' כ"ד שאסף דעות האחרונים בזה ומסיק ג"כ לדינא שאינו יכול לחזור יעו"ש ועיין בכלל ע' סי' מ"ג ובכלל ע"ד סי' ה':
יב שכ"מ שצוה קודם מותו שיתנו ק' זהובים לבתו האחת וכן לבתו השניה וכן לאשתו יתר על כתובתה ולהקדש יתנו ר' זהובים. וגם להקדש קהל פלוני יתנו כמו כן באמרו שיש לו הנכסים הנ"ל חצי במעות מזומן וחצי בחוב ולאחר שנפטר בקשו וחקרו כל נכסיו ולא נמצא אף החצי בנכסיו וההקדש ומקבלי המתנה מבקשים כל אחד חלקם במושלם עי' זה בדיני נחלות כלל ע' סי' נ"ג:
יג אלמנה שהיתה רוצה לילך לא"י ונתנו לה הצבור סך מסוים מתנה לצורכי הדרך. ואח"כ מתה בדרך. והצבור תובעים מבנה שיחזיר להם המעות שנשאר מאמו באמרם דמה שנתנו לה לא היה אלא על מנת שתלך לא"י עיין בספר זכור לאברהם חו"מ ח"ג ערך מתנה מה שצידד בזה. ועיי"ש בחיו"ד ערך כדר דין קס"ב ועי' בחו"מ סי' רנ"ג סעיף ט"ז ובבאה"ט ס"ק ל"ב ובפ"ת ס"ק י"ד ובכלל ע' סי' כ"ד:
יד בדין המבואר בחו"מ סי' רנ"ג סעיף י"ב דאם צוה ואמר פלוני לינסוב ברתי והבו לי' ד' מאה זוזי דאי נסיב ברתי' שקיל ואי לא נסיב לא שקיל. אם כבר נתנו לו הזוזים ולא נסיב אם מחויב להחזיר המעות עי' שו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' קנ"ב. והבאתי בקיצור בדיני משמעות לשונות כלל ס"ה סי' כ"ד:
טו מי שנתן לחתנו בית אחת במתנה ע"מ שידור בו עם בתו עשר שנים רצופות ואם יעקור דירתו משם בתוך הזמן הנ"ל. תהא המתנה בטלה. ובתוך העשר שנים מת חתנו הנז'. אם המתנה קיימת או בטלה מחמת שלא נתקיים התנאי. עי' בדיני תנאי כלל קי"ג סי' כ"ט:
טז ראובן נתן במתנת בריא כד"ת שני בתים לשני בניו לכל אחד בית אחד. והתנה שלא ימכרו שום אחד בית שלו עד אחר שלשים שנה. ואח"כ עבר אחד מהם על התנאי ומכר ביתו לאיש אחר. ועתה בן השלישי שלא נתן לו אביו כלום מחמת שהיה עשיר תובע שיתנו לו חלק ירושה מהבית הנמכר מחמת שהמתנה בטלה כיון שעבר על התנאי. עיין בדיני נחלות כלל ע' סי' כ"ט ובכלל קי"ג בדיני תנאי סימן ל"ג. וע"ש בדיני נחלות כלל ע' סי' סמ"ך אם השכירו לאיש אחר אי הוי כממכר ובטל המתנה:
יז אב שנתן לבתו מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בו. ונתנה היא אח"כ במתנה לבעלה. עיין בשו"ת הר הכרמל חחו"מ סי' מ"א שדעתו נוטה דהוי כאלו פירש על מנת שלא תתן המתנה לבעלה ואם תתן תהיה המתנה בטלה וחוזר להנותן: