דברי גאונים קיב

ז עיין בשו"ת פני משה ח"א סימן כ' והובא דבריו בשו"ת לב שלמה בלקוטי חו"מ שבסוף הספר הנ"ל על סי' ע"ח שכתב דהיכא דטוען שפרעו תוך הזמן מחמת שהמלוה מחל לו איזה זהובים מהחוב עבור זה. הלוה נאמן ולא אמרינן חזקה א"א פורע ת"ז כיון שהרויח קצת בפרעון עכ"ל. ולפע"ד צ"ע כיון דאנן קיי"ל בסי' ע"ח. דביש לו מגו נאמן אף בת"ז כיון דהוא אבעיא דלא אפשיטא. א"כ יהא נאמן תמיד בת"ז במגו דאי בעי אמר פרעתיך ת"ז מחמת שמחלת לי איזה זהובים. ואין בידי ס' פני משה לעיין בטעמו. אולם יש ליישב קצת עפ"י מש"כ דו"ז בקצוה"ח סי' הנ"ל ס"ק ה' ודו"ק:

ח אם הלוה טוען פרעתיך בתוך שמנו זוזי זוזי. עי' בס' באר יעקב על חו"מ סי' ע"ח שהביא בשם ס' ברית שלום דכתב דנאמן. דלא שייך בזה חזקה א"א פרע ת"ז משים דטב לי' ללוה לפרוע לאחדים זוזי זוזי בתוך זמנו שלא יצטרך לשלם בבת אחת בזמנו. והרב המחבר דחה דבריו עיי"ש ראיותיו. ובשו"ת שמן רקח ח"א סי' ע"ז נשאל ג"כ בנדון זה. והביא דבריהם ודחה ראיות הבאר יעקב. והסכים לדינא כדעת הברית שלום עיי"ש:

ט מי ששכר סופר לכתוב לו ס"ת. והותנה שישלם לו בעד כל יריעה ויריעה. ועתה טוען השוכר שפרעו בתוך זמן הכתיבה וזה מכחישו. עיין ברמ"א סימן ע"ח ושם בש"ך ס"ק י"ב מה שחידש בענין קונטריסים. ועיין בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' קפ"א מה שהעלה בנדון זה:

י עי' במחנה אפרים הלכות גביית חוב שהביא בשם מהרא"ש. סי' ע"ד דבנתחייב ליתן לחבירו סחורה לזמן ידוע. וטוען שנתן לו תוך הזמן נאמן ולא אמרינן בזה חזקה א"א פת"ז. והרב מחנה אפרים השיג עליו ע"ש ועיין ש"ך סימן ע"ח ס"ק יו"ד:

יא המקבל מעות על עיסקא. אם שייך בזה חזקה א"א פורע ת"ז. עיין בעטרת צבי סי' ע"ח ס"ק וא"ו בשם מהראנ"ח חילוקה דינים בזה ועיין בשער משפט סימן ק"ח סס"ק ה' שפסק בשטר עיסקא או פקדון שטוען המקבל בתוך זמנו החזרתי דאינו נאמן במגו דנאנסו. ועיין בישועת יעקב חו"מ סי' ע"ח ס"א עי"ל סי' י"ט:

יב שטר עיסקא שכתוב בו והזמן פרעון לא יאוחר מיום פלוני וטוען שפרע קודם הזמן הזה אם הוי תוך זמנו או לא יען שנכתב בו רק שלא יאוחר מזמן הנ"ל. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' כ"ב ובמהד"ג ח"א סי' מ"ז דהוי תוך זמנו:

יג ועיי"ש בשט"ח שאינו בנמצא לקיימו. והלוה טוען פרעתיך והוא בתוך זמנו אם נאמן במגו דמזויף. ע"ש שחוכך בדין זה ולא הכריע:

יד היכא שהמלוה אומר על שטרו א"י אם פרעתני. והלוה טוען ברי לי שפרעתיו. והשטר הוא תוך זמנו אם גובה בו. עיין זה בדיני טענת ספק כלל מ"ג סי' א':

טו כתב מהריב"ל והובא בעטרת צבי סי' מ"ח ס"ק י"ג ובשאר אחרונים דדוקא בחוב אמרינן חזקה א"א פורע בת"ז אבל בשותפות אמרינן עביד אינש דחולק תוך זמנו דאין אדם דר עם נחש בכפיפה:

טז ועיין בעט"צ ס"ק הנ"ל שהביא בשם המבי"ט דלא אמרינן חזקה א"א פורע וכו' אלא כשהמלוה כופר שלא פרע לו הלוה. אבל אם אין הכחשה ביניהם אלא שהלוה מחזיקו בקרן והמלוה בריוח נאמן הלוה:

יז אי אמרינן בכתובה אחר מות בעלה חזקה א"א פורע ת"ז. עיין בדיני כתובה כלל מ"ח סי' י':

יח מלוה ע"פ שהוא תוך זמנו. והלוה טוען שפרע יעד אחד מסייעו פסק בשער משפט סימן פ"ה סס"ק ז' דמחייב המלוה לשבע נגד העד ויטול:

יט כתב בישועת יעקב חחו"מ סי' ע"ח סעיף א' וז"ל מהרי"ט כתב דהיכא דנותן עבור ההלואה דבר מועט לצדקה בכל חודש עביד דפרע החוב תוך זמנו כדי שלא יצטרך ליתן לצדקה דכל היכא שמרויח קצת ע"י הפרעון עביד דפרע תי"ז. ולפ"ז בשטרי עיסקא דידן אפשר לומר דלא שייך סברת א"א פורע ת"ז עכ"ל יעו"ש מה שפלפל. ועמש"ל בדין י"א בזה כלל מ חלוקת מטלטלים. ודין חלוקת ממון. והפסד. לפי ערך:

א שודדים באו וגזלו מן היהודים עורות לאלפים מתוך כלל בתי היהודים. ואח"כ השתדלו היהודים ע"י השררות. והשיבו השודדים מקצת העושות. ועתה לשאול באו איך יחלקו בהעורות אם בשוה לכל אחד. או לפי ערך למי שהי' לו הרבה. ירבה גם חלקי. כעת. עיין בשו"ת יד אליהו סי' ס"ט שכתב דכאן לא שייך לילך בתר רובא שמי שהיה לו יותר יקח יותר לפי ערך דהרי אם נלך בתר רובא הלא היהודים יחד שכנגדו היה להם יותר עורות ממנו והם הו"ל רובא נגד אותו האיש הנדון שהיה לו רוב נגד כל יחיד ויחיד. ועל כל עור ועור הבא לפנינו נאמר דאזלינן בתר רוב העורות של שאר היהודים ביחד. ואין לומר דיש לו זכות ברוב שלו נגד כל יחיד ויחיד שהיה להם פחות ממנו. דהו"ל תרי רובא דסתרי אהדדי. וע"ש שכ' עוד טעם לזה. (עיין לקמן סימן ג' שהבאתי בשם שו"ת טור האבן שהוכיח דאף בנדון כזה אזלינן בתר רובא). ושוב כ' ועי"ל אף אם ניזל אף בכה"ג בתר רובא אעפי"כ י"ל בכאן דחולקים בשוה ולא לפי ערך כיון שעפ"י הדין אין לשום אחד שום זכיה בהעורות כי כבר נתייאשו הבעלים בלי ספק. וא"כ עתה הוי נגד כל אחד יאוש ושינוי רשות. ול"ד ללסטים עכו"ם דמבואר בסי' שס"ח