דברי גאונים קיא

דקיי"ל מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. הוא דוקא אם נתן להם הדרך מדעתו שיוחלטו דרך זה לרבים לעולם אבל אם יש רגלים לדבר ואומדנא. שאין בדעתו להפקיר גבולו לעולם רק עד שיצטרך לבנות הוי חזקה שלא ברשות דלא מהני. ועיין בשו"ת ס' יהושע סי' קי"ג שנשאל בזה ומסיק ג"כ שהוא לפי ראות עיני הדיין:

ד ראובן נתן דריסת הרגל בחצירו לכל ההולכים בבית הכנסת שדלתות חצרו יהיו פתוחים עד חצי שעה אחר התפלה וכן נכתב בפנקס הקהל ונפטר ראובן והניח בנים שמעון ולוי. ובמשך רוב הימים הורגלו הקהל לילך דרך חצירם תמיד כל היום. גם לוי כתב בפנקס הקהל שהוא וויתר חלקו. שיהיה להקהל דרך בחצרו כל היום. ושמעון אחיו צועק ככרוכיא והתרה להקהל שלא ילכו דרך חצרו רק עד חצי שעה אחר התפלה כמו שהתנדב אביו. עיין בשו"ת מהר"י הלוי אחי, הט"ז סי' כ'. שפסק דכיון שהחזיקו שלא ברשות. וגם קיי"ל דבהילוך בעלמא בלא מעשה לא הוי מיצר שהחזיקו בו רבים הדין עם שמעון ויכול למחות:

ועי' בתשו' מהרי"א הלוי בח"ב סי' פ"ה בנדון חזקת דרך שבין ראובן ושכניו שהשכנים מערערים על ראובן שגדר המסלה שביניהם לילך לדרך המלך וראובן השיג רשיון ממושל העיר לבנות שם ועי' בחו"מ סי' תי"ז ובפ"ת שם:

ה שני בתים בשני צדי רה"ר. והילוך רה"ר ביניהם. ועשה אחד מבעה"ב הללו לפני ביתו מבחוץ אצטבא שקורין פריספ"א. לחיזוק כותלו שמבחוץ. והחזיק בבנין זה יותר מג' שנים ואח"כ מת בעה"ב הזה ונפל הבית לכתובת אשתו. ועתה קמו בני רה"ר ושכניו למחות בבנין הפריספ"א הנ"ל. בטענה ששלא כדין עשה ברה"ר, וגם טוענים שיבררו בעדים שכמה שנים קודם עשותו הפריספ"א הזאת. היה מיצר הזה פנוי והחזיקו בו בני רה"ר להילוכן ושלא כדין עשה. עיין חו"מ סי' תי"ז סעי' ב' וסי' קמ"ט. ועיין נדון הנ"ל בשו"ת הר הכרמל חחו"מ סי' ל"ט שהוכיח בראיות. דבענין הוצאת זוז וכיוצא בו לרה"ר לא מהני אפילו קנה מזט"ה. אם לא היכא דאיכא נייחא בזה לבלי רה"ר ואם לאו אין כח ביד זט"ה למחול או למכור. ע"כ בנ"ד לפי מה שהוכיח שם דאין חזקה בשל רבים משום קדירה דבי שותפי. ואין המחזיק עצמו נאמן עד שבירר. אלא ליורש ולוקח טענינן שמא כנס המחזיק כותלו בשעת הבנין לתוך שלו כדי שישאר לו מקום פנוי לעשיית הפריספ"א א"כ אם יבררו בני רה"ר ע"פ ספר הערכאי שכתוב בו מדות כל הגבולין והסמנואות שהבנין הזה הפונ' מבית זה הוא נוטה לתוך רה"ר א"כ אזדא לה טענת כונס לתוך שלו. כיון שמבואר בספר הערכאי רוחב ואורך של כל הבתים והקרקעות ומקום הרה"ר. א"כ שפיר יכול להתברר עי"ז מיהו כל זה בעיר ישראל או בקרקע השייך להקהל. אבל רה"ר שבסמטאות השייך לשר העיר טענינן ללוקח ויורש שמא קנה המוריש הוצאות הזיז מהשר וביד השר למכור ודיני' דין בזה לעשות מה שירצה:

ו מי שרצה לבנות על מקום דרך שהחזיקו בו רבים בטענה שהוא שלו ובני המבוי שדרים אצל הדרך דנו אותו בערכאות ויצאו חייבים ואח"כ תובעים אותו לד"ת מבואר בשו"ת ברכת יוסף חו"מ סי' כ"ג דאף שהדין שאם תבע בדיניהם שוב אין הב"ד נזקקין לו מ"מ כאן לא הפסידו הרבים זכותם ואף שידעו שבני המבוי תובעים בערכאות ושתקו מ"מ דילמא לא ניחא לבני עיר אחרת שגם הם הולכים בדרך זה:

ז בדו"ד על חזקת דרך של רבים ושל יחיד עי' בשו"ת ברכת יוסף סי' כ"ג. ובדברי חיים ח"ב חחו"מ ס' י"ג ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"א סי' כ"א ובמהד"ג ח"א סי' ק"צ ובתשו' מהרי"א הלוי ח"ב סי' פ"ה ובפ"ת לחו"מ סי' תי"ז:

כלל לט חזקה א"א פורע תוך זמנו א בדין חזקה א"א פורע תוך זמנו עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ב סי' וא"ו:

ב שובר שנכתב בו שמבטל כל שטר אם נכלל גם שטר שלא הגיע זמן הפרעון עי' בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג. סי' קפ"א בשם הריב"ש סימן ת"ד שבטל גם שטר זה ואף אם השובר והשטר נכתבו ביום אחד ועי' בחו"מ סי' מ"ג סעיף כ"ז ובשו"מ שם:

ג שטר או וועקסיל מאוחר שלוה בניסן וכתב הזמן בתשרי שאחריו ולא נכתב זמן פרעון וטוען הלוה קודם תשרי שפרע אי הוי כמו תוך זמנו. עי' בפ"ת סי' ס"ו ס"ק ד' בשם הנוב"י דשייך בזה חזקה אין אדם פורע תוך זמנו. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' ב' שחולק:

ד אין הולכין בממון אחר רוב ואחר חזקה. עי' חילוקים בזה בשו"מ מהד"ג ח"ג סימן כ"ה ובמהד"ד ח"ג סי' פ"ד ובמהד"ק ח"א סימן קצ"ה קצ"ו ובתשו' בית שלמה חחו"מ סי' ע"ג:

ה חזקה דאתיא מכח סברא עדיף מחזקת ממין וגם מרוב כגון חזקה אין אדם פורע תוך זמנו הוא חזקה מכח סברא עי' בתה"ד סי' ר"ז ובמהרי"ק שורש ע"א ע"ב ועוד בתה"ד סי' שמ"ט ובמהרי"ט בשניות חלק אהע"ז סימן כ"ז כ"ח ובמהרי"ט אלגזי מס' בכורות פ"ק דף ה' ע"א ד"ה והנ"ה:

ו פשרנים שעשו פשרה וקבעו זמן להנתבע שישלם סך כו"כ לזמן פלוני. עיין בנתיבות בביאורים סי' ע"ח ס"ק יו"ד שחידש מדעת עצמו דאמרינן בזה חזקה א"א פת"ז. ול"ד לב"ד שקבעו זמן. והדבר מבואר במהרשד"ם חחו"מ אמצע סי' ג' לענין פשרנים דאמרינן חזקה הנ"ל. ועיין בכנה"ג הובא בעט"צ סי' הנ"ל ס"ק י"ג שמחלק ג"כ בין פשרנים לב"ד. ועיין במסגרת השלחן סי' ס"ט ס"ק י"ט: