דברי גאונים קט

יב אחד נתן את ביתו קאפציע להקיר"ה עבור חבירו שלקח איזה עסק מהקיר"ה ולא שילם בזמנו ומכר הקיר"ה ביתו עפ"י ליצינואציע וקנאו ישראל אחד בזול מאוד ועתה תובע בעל הבית שיחזיר לו ביתו בסך המעות שקנאו עיין בכלל כ"ז סי' מ"ג:

יג ראובן ושמעון נשארו חייבים להקיר"ה מעסק אחד אלף זהובים ועשה הקיר"ה אינטאבלאציע על בתיהם על כל אחד כל החוב ברמ"ג ורא"ג ונפטרו ראובן ושמעון ונשאר בית ראובן ביד חתנו ובית שמעון נמכר חלק רביעית ללוי ושלשה חלקים נשאר ביד היורשים ואח"כ בא ליצינואציע מהקיר"ה על בית ראובן שביד חתנו ולא רצה שום איש לקנותו מחמת חתן ראובן והלך לוי וקנאו בשליש דמי שוויו באמרו כי הוכרח לקנות כדי שלא יחזור לעשות ליצינואציע על ביתו ועתה רוצה חתן ראובן לשלם החצי מהחוב שיחזור ביתו ולוי טוען שקנה הבית מצד דדמ"ד והוכרח חתן ראובן לשלם להקיר"ה כל החוב וגם הוכרח ליתן שטר פיטור ללוי שאין לו עליו שום תביעה מחצי החוב שחייב שמעון כדי שיחזיר לו ביתו ועתה תובע חתן ראובן את לוי ולהיורשים שיחזירו לו חצי החוב וגם ההוצאות בערכאות שעשה כנגד לוי. עי' בשו"ת מהריא"ז ענזיל סי' ד':

יד אם החזיק בקרקע של חברו בתורת משכנתא אולם אכל שני חזקה אחר שכלו ימי משכנתא וטוען שקנה עיין בסי' ק"ב סעיף ג' ועי' בשו"ת ברכת יוסף חו"מ סי' ט"ו:

טו מי שהחזיק בנכסי יתום ואכל ג' שנים אחר שהגדיל היתום ולא מיחה עי' בסי' קמ"ט סעיף י"ט. ועי' בשו"ת ברכת יוסף חו"מ סי' ט"ו ועי' בשו"ת השיב משה סי' צ"א באם ידע היתום שהיה של אביו ואומר שלכך לא מיחה רק שסבר שמן הסתם קנה אצל אביו דלא הוי חזקה:

טז שנים שהיה ביניהם דו"ד אודות קרקע פנוי שבין בתיהם. ואחד מהם הוציא פסק דין מפשרנים שפשרו בין אבותיהם. ומתוך לשון כתב הפשרה משמע שהקרקע הוא שלו. עיין בדיני משמעות לשונות כלל ס"ה סי' מ"ב:

יז קרקע פנוי שבין בית ראובן לבית שמעון ושניהם משתמשים בקרקע הלז להילוך וכיוצא ועתה כל אחד טוען כולו שלי ואין לשום אחד שום עדים ושום שטר וראיה עי' בשו"מ ח"ג סי' ל"ח ובשו"ת חסד לאברהם חחו"מ סי' כ"ה. ובשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' י"ז:

יח שמעון קנה קרקע פנוי שאחורי בית ראובן מאדון העיר זה כמה שנים ועתה רוצה לבנות עלי' וטוען ראובן שהוא שלו ויש בידו שטר מכירה עברי מששים שנה שהמוכר מכר לו הבית עם הקרקע פנוי אבל לא נכתב בו מאיזה צד של הבית הוא הקרקע פנוי עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' מ"ה:

יט ראובן בנה בית וגם ביהמ"ד סמוך לכותל גיסיו שהם אחי אשתו ומקודם שבנה היה שופכים גיסיו השופכין מביתם אחורי הכותל הנ"ל כי הקרקע באורך הכותל ברוחב ב' אמות הוא שלהם ועתה שפכו סמוך להשכנים והיה קטטות ומריבות עם השכנים והי' כך שמנה שנים ואח"כ גירש ראובן את אשתו ועתה רוצים גיסיו להרוס הבנין באמרם שמעולם לא מכרו לו את הקרקע רק מחמת שהיה גיסם וגם התפללו בביהמ"ד הנ"ל ע"כ הניחו לו לבנות ועוד טענות. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' קמ"ה:

כ יעקב מת והניח אחריו שלשה בנים ראובן שמעון ולוי. והניח שלשה בתים ולא חלקו ביניהם וראובן גדול האחים היה מתעסק בנכסי העזבון. ובשכירות הבתים. ובית אחד מהבתים הנ"ל השכיר ליהודה. ואחר זמן מכר ראובן ליהודה הבית המושכר לו בהעלם ידיעת אחיו. ודר בה יהודה לערך עשרה שנים ומת. ועתה אלמנותו הוציאה השטר מכירה ורוצה לגבות כתובתה מהבית הזה. וכשנודע זאת להאחים הם מערערים על המכירה. ועוד תובעים מן האלמנה מנכסי העזבון דמי שכירות הבית של עשר שנים. עיין בשו"ת עדות ביהוסף סי' מ"ט שהאריך הרבה בדין שותפים ואחים שאין להם חזקה זע"ז כמבואר בחו"מ סי' קמ"ט. ובדין יורד ברשות לענין חזקה. ופיסקא דדינא העלה שאין מכירת ראובן כלום. וחזקת יהודה לא מהני. ומחויב ראובן להחזיר להאלמנה דמי הממכר. וינכה שכירות הבית של כל השנים שדר בה יהודה והשכירות יחלקו האחים ביניהם. עיי"ש בגוף התשובה כי קצרתי באומר:

כא אחים שנשאר להם בעזבון ביהמ"ד ובתים מאביהם והבן הגדול החזיק להנהיג על פיו את הבהמ"ד וגם פרץ הכותלים והרחיבו אולם גם שאר האחים התפללו בביהמ"ד ואחרי מות הבן הגדול טוענין יורשיו מצד חזקה שהחזיק אביהם וגם שהוציא להבנין עי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ל"ב:

כב בדין המבואר בחו"מ סי' קמ"ט סעי' ל"א דאין מחזיקין בנכסי הקדש וקהל ואם יש להם גזברים ממונים מחזיקים בהם משום דהיה להגזברים למחות. עיי"ש בב"ח שכתב דבעינן שיהיו ממונים על דבר פרטי. ועי' במהרשד"ם סי' רכ"ז שהוסיף דבעינן שיהיו הגזברים קבועים לעולם ואינם מתחלפים בכל שנה או בכל ששה חדשים ועיין בתשובת מהרי"ט ח"ד סי' ק"א. ובתשו' בית שלמה חו"מ סי' מ"ז:

כג קהל שרוצים לבנות כותלי ביהכ"נ שנתקלקלו. וראובן מוחה בידם באמרו שמקום הביהכ"נ הוא של אביו שירשו מזקנו יעקב. שזקינו הנ"ל בנאו וברשותו נכנסו הקהל לשם להתפלל. אבל מעולם לא מכרו ולא הקדישו כדי שיזכו בו הקהל. וראובן הנ"ל הראה שטר כתוב וחתום איך אביו קנה כל זכות החצר עם הביהכ"נ. ואנשי הקהל טוענים כי זה כמה שנים אבותיהם התפללו בביהכ"נ הנ"ל והרסו ובנו כרצונם והם ירשו מאבותיהם ואפשר אבותיהם קנו הביהכ"נ מאבי ראובן. עי' מהרשד"ם חו"מ סי' שנ"ג שפסק דהדין עם ראובן ולא שייך כאן טענת