דברי גאונים קא

נראה דזה דוקא אם תיכף אחר שקנה עשה מחאה לבעל החלונות אמנם אם שתק קיי"ל כהרמב"ם דבחזקת חלון א"צ ג' שנים רק כיון שראה ושתק מחל כמ"ש הט"ז סי' קנ"ה סעיף ל"ה והסמ"ע סי' קנ"ג ס"ק ל"ב בדעת הרמ"א וכ"פ המהרי"ט ח"א סי' קי"ד וכן פסק הגאון ר"א ווילנא שם בביאורו ובפרט בנ"ד שיש היזק ראי' א"כ בשעה שקנה מהעכו"ם היה לו למחות בראובן דאף שלא היה בידו לכוף לראובן לסתום החלונות כמ"ש שם ברמ"א סעיף י"ט דיש חולקין ועיי"ש בהגהות ראו"ו ובנתיבות מ"מ היה לו למחות ובפרט בנ"ד דהחלונות עשוין לאורה ויש היזק ראי' כ' בתשו' נוב"י מהד"ת חאו"ח סוסי' ט"ז דבכה"ג גם הרא"ש מודה דיש לו חזקה:

ועי' בתשו' ב"ש הנ"ל סוסי' מ"ג וסי' מ"ד בדבר ראובן ושמעון שכנים בבתים ויש בין בית זה לבית של זה קרקע פנוי רחבה פחות מד' אמות ופתח ראובן בכותלו של צד חבירו חלון ושתק שמעון ועתה רוצה שמעון לחלוק הקרקע הנ"ל ולהכניס החצי רוחב שלצד ביתו לתוך ביתו. ופסק שהדין עם ראובן שזכה בחלון ואין רשות להכניס חצי הקרקע לביתו מטעמים הנ"ל ובלא"ה הלא אין בקרקע זו דין חלוקה:

י ראובן עשה בביתו חלון לקרקע פנוי של שמעון והחזיק כמה שנים ואח"כ מתו ראובן ושמעון והי' כן כמה שנים ביד היורשים ואח"כ מכרו יורשי ראובן את ביתם הנ"ל וגם יורשי שמעון מכרו הקרקע. ועתה בא הלוקח הקרקע לבנות נגד חלון הנ"ל וגם עד אחד מעיד ששמעון מיחה בראובן בעת שעשה החלון. עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד סי' ע"ט ודבריו שם מרפסין איגרא להמעיין היטב ודוק:

יא מי שרוצה לבנות נגד חלונות ביהכנ"ס שפתוחים לחצירו כמה צריך להרחיק מן החלונות. עיין באו"ח סי' ק"נ סעיף ד' ועיי"ש בשערי תשובה מה שהביא בשם שו"ת נוב"י מה"ת חאו"ח סי' ט"ז. וקיצר במקום שהיה לו להאריך יעו"ש בגוף התשובה. ועיי"ש באשל אברהם ס"ק ב' מה שהביא בשם שו"ת עדות ביהוסף ועיינתי בגוף התשובה הנ"ל וכתוב שם דכיון דהאי דינא דבעל האגודה שבהכ"נ צריך הרחקה יותר חידוש הוא ולא נמצא בזה בראשונים ובאחרונים שלפניו. י"ל דמיירי דוקא באספלידא שלא היה לו אורה ממקום אחר כדמשמע מלשונו שם. אבל בהאי בהכ"נ שיש לה אורה ממקומות אחרים. א"צ בעל החצר להרחיק בנינו יותר מד' אמות עכ"ל ועיין בזה בכנה"ג חו"מ סי' קנ"ד בהגה"ט אות ע"ח. שכתב דשיעור הרחקה מחלון ביהכ"נ הוא עד שמנה אמות. ועיי"ש מה שהביא בשם מהרד"א דאם יש לביהכ"נ אורה גדולה סגי בהרחקת ד"א. ועיין בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב בערך נזקי שכנים בדיני היזק ראי'. מה שכתב בענין אפילות חלון ביהכ"נ. ועיין בשו"ת חסד לאברהם חח"מ סימן כ"ד שנשאל בביהכ"נ שיש בה חלונות נגד ביתו של ראובן שעומד רחוק מבהכ"נ חמשה אמות והבית הנ"ל הי' נמוך מהחלונות ועתה רוצה ראובן להגביה ויאפיל החלונות וגם מקודם הבית היה עומד באורך נגד ב' חלונות. ועתה רוצה להאריך הבנין. ויאפיל גם חלון השלישי. והקהל מוחים בידו באמרם דבהכ"נ לא סגי בהרחקת ד"א והעלה דהרשות בידו להגביה ביתו אבל להאריך אינו רשאי כיון שלא היה שם בנין מתחלה צריך הרחקה ח' אמות כמ"ש הכנה"ג עיי"ש:

יב שמעון הי' משתמש בחצר ראובן שכינו ושואב שם מים מן הבאר. וגם משתמש בביהכ"ס שבחצר ראובן. ומת שמעון ובניו אחריו היו משתמשים כנ"ל. ועתה בא ראובן למחות ואומר עד עתה לא הייתי מקפיד אבל עכשיו נתוספו דיורין ובני בית. אני מקפיד והיורשים טוענים שיש להם חזקה בירושה. עיין בשו"ת ב"ח הישינות סי' ז' שהעלה דכיון דגם ראובן נשתמש באותם תשמישים לא הוי חזקה ועיי"ש לענין באר או ביהכ"ס שנפלו ונסתמו אם נתבטל הזכות של המחזיק ועיין בתשובת מהרי"א הלוי בח"ב סי' כ"ז בנדון קרקע פנוי שבין בית השורף של ראובן לבית השורף של שמעון והקרקע היה של ראובן לבדו והניח ראובן את שמעון ליסע עם עגלות תבואה וכל הנצרך לבית השורף שלו וכן ראובן נסע ג"כ דרך קרקע פנוי הנ"ל לבית השורף שלו ואח"כ מכר שמעון את בית השורף שלו ללוי ונסע גם לוי דרך קרקע הנ"ל כמה שנים ואח"כ נפטר לוי והחזיק בנו בדרך הנ"ל ואח"כ נפטר ראובן ובא בנו של ראובן לגדור גדר במקום פנוי הנ"ל ומוחה בו יורש לוי ואומר אף כי האמת שהקרקע הנ"ל הוא של ראובן מ"מ הוא ירש מאביו לוי את הזכות ליסע בדרך הזה והבא מחמת ירושה א"צ טענה. ויורש ראובן טוען שמחמת זה הניח אביו קרקע זו פנוי יען כי גם הוא נסע דרך שם בעגלות לבית השורף שלו ומה שלא מיחה אביו בלוי ובנו ליסע דרך שם היה מחמת שהם קרוביו וגם מאהבת שכנים זה לזה ולא היה חסר לו בזה כלום. ומקודם האריך בענין פלוגתת הסמ"ע והט"ז בחזקת תשמיש מי נקרא מוחזק המזיק או הניזק (והבאתיו לקמן סימן ט"ז) ולדינא העלה עפ"י דברי הב"ח הנ"ל וכ"כ המהרשד"ם ומהרי"ט דבנדון כזה לא מהני חזקה כיון דבקרקע פנוי הזאת שנשתמש שמעון והבאים אחריו השתמש גם ראובן בתשמיש זה בנסיעת העגלות ומשאות ולא דמי לזיז ומזחילה וקורות משום דבמקום הנחת הזיז והקורות לא נשתמש רק המחזיק ולא המערער וכמו שביאר דבריהם הנתיבות בסי' ק"מ. ועוד דתשמיש זה הוא דבר שאין מקפידין עליו בני אדם להניח לשכנו ליסע במקום פנוי שלו ע"כ הדין שהרשות ביד יורש ראובן לגדור את המקום פנוי ועי' בסי' שאח"ז ודו"ק:

יג ראובן ושמעון שכנים זה לזה וכותל ראובן מפסיק בין השתי חצרות. והלך ראובן ופתח בהכותל פתח לחצר שמעון. והיה הוא וכל ב"ב עוברים ושבים בפתח הנ"ל לחצר שמעון לשאוב מבארו של שמעון מים יותר משלשה שנים ולא