דברי דוד על רש״י, בראשית מח:ז

כברת ארץ, מדת ארץ ומדלא אמר בפירוש מדת ארץ דרשו עוד לשון ככברה:

כריב ותני. הוא לשון הגמרא בפ' המקבל (ק"ז) ופי' שחרש ושנה דהיינו שחרש שתי פעמים:

וידעתי שיש בלבך עלי. קשה למה לא אמר דבר זה תחילה בשעת השבועה, שהשביעו לקברו בא"י ולמה סמך דברים אלו לברכה שבירך אותם וי"ל דדבר זה שנקברה רחל שם בשביל בני הגלות הוא מחמת העבירות שיעשו ויתחייבו גלות וזה נרמז במה שנסתלקה ממנו שכינה כי יצאו מהם ירבעם ויהוא שהחטיאו את ישראל ובשבילם נתחייבו גלות:

ואקברה שם וכו' והיו עוברים דרך שם. דבר זה נרמז בלשון בדרך שאמר יעקב בדרך אפרת היא בית לחם. דהאי בדרך הוא מיותר אלא לרמז על דרך שעתידים ישראל לילך שם: