דברי דוד על רש״י, בראשית מח:ו

ומולדתך וגו' אם תוליד, עוד. קשה דהא לשון אם הוא ספק והיאך לא ידע יעקב בנבואתו דבר זה, ובאמת לא היו אח"כ ליוסף בנים דלא הוזכרו בשום מקום א"כ לאיזה צורך זכר יעקב דבר זה אם יוליד יוסף עוד ובג"א פי' דאמר זה כדי שלא יטעו לומר שיטלו גם חלק יוסף מלבד חלקם ועל זה אמר שהרי מה, שיוליד אחריהם יהיו בכלל אפרים ומנשה וכאילו אינם בני יוסף. ותמהתי על גברא רבא יאמר כן, דמהיכא תיתי לומר שיהיה חלק ליוסף שהרי לא היה מיוצאי מצרים ולא מבאי הארץ, ובפ' יש נוחלין במשנה בנות צלפחד דאמרינן שנטלו חלקו של חפר פירשב"ם דחפר היה מיוצאי מצרים ואי לאו הכי ודאי לא נטלו חלקו, ונ"ל שפיר דבר זה ע"פ הדרך שכתבתי לפירש"י דלא כרשב"ם, והיא גופה קמ"ל קרא דומולדתך אשר הולדת כו', דאי לא אמר דבר זה הייתי מפרש מאמר זה דכראובן ושמעון יהיו לי לענין רבוי נחלה וכפירשב"ם דנתן להם מעלה שיטלו רבוי כמו ראובן ושמעון דהיינו שיחלקו לפי גלגולת אבל לא לענין חלוקת שבטים, קמ"ל ומולדתך כו' דהא אפי' בנים שיוליד אחר זה יקחו בנחלה כמו השבטים אלא שלא יהיה מעלה בקריאת שם שבט רק יהיו נחשבים בשעת חלוקה בכלל אפרים ומנשה, א"כ המעלה של אפרים ומנשה היא אפי' בקריאת שם שבטים במספר י"ב וכמו שזכרנו לפירש"י: