דברי דוד על רש״י, בראשית מח:יא

לא פללתי, לא מלאני לבי לחשוב כו' האריך, רש"י כאן לכאורה ללא צורך כי די במאמר לא חשבתי, ונראה כוונתו דקשה למה אמר לא חשבתי לראות דמשמע שלא חשב ג"כ שלא לראות וזה אינו דהא באמת היה במחשבתו שלא לראות שהרי אמר טרוף טורף יוסף כי ארד אל בני אבל שאולה וא"כ היה לו לומר פללתי שלא לראות פניך והנה כו'. ע"כ פירש דהיינו הך, דה"ק דרך העולם מי שיש לו אבידה חושב מחשבות ומבקש תחבולות להחזירה לו ואני לא עשיתי כן, שהיה מן הראוי לבקש תחבולות אולי אראה פניך אלא שלא מלאני לבי לעשות כי היית יאוש בעיני, וא"כ הוה ממש כאומר חשבתי שלא אראה אותך עוד כיון שלא עשיתי כדרך שאר מבקשי אבידה שהם ממלאים לבם לבקש תחבולות כנ"ל נכון: