דברי דוד על רש״י, ספר שמות כ:ב

אשר הוצאתיך וגו' כדאי היא ההוצאה, דקשה דמשמע, שבא לגלות שהוא יתברך המדבר עמך הוא אשר הוציאך ממצרים דא"כ אין לו שייכות עם ה' אלהיך אלא היה לומר אנכי אשר הוצאתיך, אלא העיקר המכוון הוא שאנכי ה' אלהיך ותהיה משועבד לי ונתן טעם ע"ז בשביל שהוצאתיך כדאי הוא, פירוש דבלאו הכי יש הרבה עניינים שאני אלהיך אלאדדבר זה לחוד הוא כדאי. וא"ל כוונת רש"י דקשה לו למה לא נאמר אשר ברא שמים וארץ ותירץ דמש"ה נקט יציאת מצרים שהיא טובה לישראל, דבזה לא מיושב לשון כדאי:

ד"א לפי שנגלה כו'. גם בדבר זה הוה אשר הוצאתיך טעם, לה' אלהיך כי ה' הוא שם מורה על אלהות כל העולם ואלהיך הוא בייחוד על ישראל, ואמר כי האלוה של כל העולם הוא אלהיך ואין אחר, ושינוי הצורות שאתה רואה הוא, בשביל שהוציאך ממצרים הוצרך להראות כגבור מלחמה:

ד"א לפי שהיו שומעים קולות כו', לפ"ז הוה אשר הוצאתיך כו' שייך לראיה על ה' אלהיך שאין לנו אלא אלוה אחד ואע"פ ששמעת קולות הרבה, כי אני הוא שהוצאתיך מארץ מצרים ושם נתברר לך ע"י הנסים שאין זולתי כמ"ש כי אין כמוני בכל הארץ ה"נ בכאן אע"פ שיש קולות הרבה: