דברי חיים חלק ב תקו

לקבל דברי א' חיים וטוב השלום. וכללו של דבר שר' וועלא צריך לקבל ולישבע תיכף ואם לא ירצה יתנהגו עמו כדין מי שא"ר לישבע כמבואר בש"ע אבל הלאנקעס יחזירו לו תיכף בלא שום טו"מ והי' שלום כנפש דבש"ת בלונ"ח אלול תרכ"א הק' חיים הלברשטאם

סימן סח

רב שלום וברכה לידידי מחו' הרב המאה"ג ב"ק סופ"ה פ"ה ע"ה נ"י כקש"ת מו"ה מנחם מענדיל נ"י האבד"ק ויזניצא יע"א

הגיעני מכתבו וחשתי למהר עשות רצונו ועיינתי בדבר זה. והנה לא מצאתי עפ"י דין שום רמז שיהא קדומה לאנשי מארמאריש היושבין בא"י הגם שממקומם בא יבא הרבה נדבות מ"מ אין להם שום קדימה עפ"י דין חדא דאין להם דין לומר עניי עירך קודמין כיון שעקרו ממקומן כמבואר דבר זה בכ"מ וגם הלא ידוע דת"ח קודם לעניי עירו וכמה ת"ח גדולים מהם שם בא"י ואין להם טענה מכח מה דמבואר ביו"ד [רנ"ח ס"ה] גבי תנו מנה נותנין לעניי עירו דז"א דתברא בצדה חדא דהא כבר בא ליד הגבאי דתיכף שמניח בהפישקא שהוא כלי של הגבאי קונה לו וא"ל דהוי כליו של לוקח דהרי אושלי לי' מקום להגבאי [עש"ך ח"מ ר' סק"ז] וז"ב יעוין בתוס' מעילה [די"ט] לענין [אבני] הגזבר המסורות לבנין וכו'. ותו דהרי כבר מסר בעה"ב להמשולח ובבוא ליד גבאי מבואר בש"ע סי' רנ"א ביו"ד ס"ה וז"ל מי שנתן מעות לגבאים לצדקה אין לו ולא ליורשיו שום כח בהם והקהל יעשו הטוב בעיני אלקים ואדם. הג"ה. אבל קודם שבא ליד גבאי אם נדר צדקה סתם נותנין לקרוביו העניים דאומדין דעתו דכוונתו לקרוביו ודוקא אם הי' לו קרובים עניים בשעת הנדר כו' יעו"ש. ותו מבואר שם בש"ע סי' רנ"ח ס"ה בהג"ה וז"ל וכל זה מן הסתם אבל במקום שיודעים כוונתו שלא כוון לאותה העיר לבד כגון במקומות שדרך עשירים ליתן לצדקה הרבה בשעת מיתתן ודרך לחלוק אותן הצדקות לכל עניים הולכין אחר זה עכ"ל. והנה בודאי הכא אין כוונת המתנדבים ליתן דוקא ליושבי מרמאריש וא"כ בודאי אין להם שום קדימה ותו מבואר שם דאזלינן בתר המנהג והמנהג ידוע למעכ"ת ולפ"ד אין שום מנהג כלל ליתן הקדימה למי שהוא ממקום שמתנדבים הרבה דאל"כ כל עיר יהי' בונה במה כו' דידוע לכל שמגליל קראקא וסביבותי' ומעירנו וסביבותי' ומק' טארנא וסביבותי' וראפשיץ וסביבותי' שולחין הרבה יותר מד' אלפים ר"כ בכל שנה ואנשים מגלילות האלו באה"ק מעט מעט מזער וכי יעלה על הדעת לתת לשני' או שלשה אנשים מגליל הזה קדימה מחמת שהיו ממקום ששולחין הרבה מעות. גם לא ידעתי מאי שיחם כלל וכי מרמאריש עיר אחד בפ"ע הלא הוא בכלל כל מדינת קיר"ה וכי יעלה על הדעת שמי שהוא מאיזה ישוב מארמאריש הוי עניי עיר סיגוט או איפכא הלא ידוע שגליל מרמאריש הישובים המה תחת הרים ועמקים אחד רחוק מחבירו ומאי שיאטי' לעניי עירך ויש מקומות שם שסמוכים למדינת פולין וקרבתם עם אנשי מדינת פולין יותר מישובי מחוז מארמאריש כאשר ידוע לי היטב ולכן עפ"י דין אין מגיע להם שום קדימה ורק למען השלום יותן להם איזה קדימה כאשר יובן לרוהד"ק ה' ער"ח מרחשון כת"ר לפ"ק

בעזר השי"ת נשלם חלק חושן משפט

שאלות ותשובות לקוטים והשמטות מח"ב א ב ג דברי חיים

סימן א

ע"ד המקרה לא טובה ר"ל שהי' בק' טארני בהמנין קבוע על השוק הנקרא בארעק בליל ש"ק פ' תרומה העבר אחר תפלת ערבית וכולם הלכו לביתם איש איש לאהלו ונשאר נר א' מהנרות הדולקים לכבוד שבת והי' כפוף ועומד על העמוד סמוך לארון הקודש ולא השגיחו להעמיד הנר על מכונו בהיתר ע"י נכרי וביותר השמש מהמנין הלז שנתמנה להשגיח בכל צרכי המנין גם הוא הלך לו לביתו ולא ראה ולא הביט מה שיוכל לצמול ביה ועי"ז בעוה"ר הלהב מהנר הזה אחז בעצי העמוד ונשרף גם ארזי הקודש עם ארבעה ס"ת והאש לא נגע בקירות הבית ונצב על עמדו כבתחילה ומזה נראה שעונש מן השמים הוא ר"ל ובאו אלי איזה אנשים מהחבורה של המנין הלז ובמר נפשם הציעו לפני את כל המאורע ושאלו אותי מה יעשו ויכופר העון והנה כפי אשר הבנתי מסיפור המעשה המה גרמו להסיבה הנוראה הלזו ובפרט השמש שעליו מוטל להשגיח ולראות הנולד ואולי בא להם זו כי מלפנים הבית הלז הי' מושכר להם למנין קבוע ובנתיים נעשו בו קאסערען ואחרי כל התועבות הנעשו בבתים כאלו כידוע בחרו המה עוד הפעם הבית הלז לשפוך שמה שיח ותפלה לפני אדון כל ויוכל להיות שמזה נתגולל עליהם סיבה הזאת והשבתי להם שככה יעשו לבלתי ישאו חטא ופשע ח"ו תיכף יתנו מקופת הצדקה שלהם סך עשרה ר"כ לחלק לעניים הגונים. כל האנשים המתפללים בבית הזה יתענו תענית צבור ויתנהגו בתענית הזה בכל חומרי הארבעה תעניתים ובוקר וערב יקראו ויחל והנשים לא יתענו והשמש הנ"ל יתענה ארבעה תעניתים בארבע תקופת השנה וגם מעות יתנדבו כל המנין איש כפי יכולתו וחלילה לשום אדם להוציא עצמו מן הכלל הן עני או עשיר וזה יתנו להשיא יתומה הגונה בת ת"ח לת"ח וי"א ולהלביש אותם במלבושי כבוד כראוי ועפר שריפת הקודש יגנזו בכ"ח על הב"ע סמוך לקבר איש כשר וי"א ואם ככה יעשו וסר עונם וחטאתם יכופר

סימן ב

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה פ"ה המפורסם לתהלה כש"ת מו"ה מנחם מענדיל נ"י אבד"ק דעש ש"א בזיבנבירגן: יקרת מכתבו ובתוכו רצוף השאלה מק' קארלסבורג הגיעני כנכון וע"ד שאלתם אודות הבנין בהכ"נ אם לבנות בש"ק עפ"י קבלנות כמבואר בהשאלה. הנה הגם שיש הרבה צדדים להתיר אולם כי הרבה גאונים אסרו כמו הרדב"ז וגם בשע"ת [סי' רמ"ד] מביא לאיסור ובפרט בדור פרוץ כזה ה' ירחם ויגדור פרצות עמו לכן לא נוכל להתיר בעתים הללו וד"ל ומחמת תשות כחי ואור עיני אין אתי כבראשונה לא אוכל להאריך בפלפול ובפרט לפני הד"ג גלוי הכל והי' שלום

סימן ג

להרב המאה"ג חריף ובקי כו' אבד"ק חיראב יע"א

אודות שאלתו לאשר בזה"ז רשות נתונה לכ"א לעבור בכל עיר בלי מוחה אם מהני עירוב ע"י צה"פ כי הוי כרה"ר שס' רבוא בוקעין בה. אינני אוכל להאריך בפלפול כי תש כחי ואור עיני גם המה אין אתי כבראשונה ורק זאת הנני לשאול מה הרעש הזה ממה שמצא בספר חידושי הר"ן הלוא גם באו"ח במקומו בט"ז [סי' שמ"ה] מביאו אעפי"כ כל הפוסקים ראשונים ואחרונים וגם הרמ"א והברכי יוסף ובאלי' רבה והפרי מגדים והשע"ת כולם מביאים להתיר ואין רצוני לחדש דבר שהוא נגד