דברי חיים חלק ב תקה

סימן סה

נשאלתי מ"ק האלשיץ אודות התקנות אשר שם מגאוני הדור שלא ישיגו גבול המוזגים דשם אשר החזיקו במזיגה עפ"י תיקון מרבנים גאונים הנ"ל ושלא ישלח אדם למזוג וגם לא ישיגו גבולם בהאוראנדי ועתה קמו איזה פורצי גדר לבטל תקנה הנ"ל ונשאלתי אם כח ביד איש לבטל התקנה עפ"י דתה"ק והנה להשיב שהתקנה לא יוכל לבטלה שום אדם בעולם והעובר עלי' ליקום בלטותא וטוב לא יהי' לו והרי הוא עבריין ועובר עדתה"ק ופסול לעדות ולשבועה אחרי שהחציף לעבור ע"ד ביד רמה חשוד על כה"ת וראוי להבדילו מתוך הקהל את כל זה ראיתי להודיע לכם מה שהוא עפ"י דתה"ק אולם אין לנו לעשות שום מעשה בהעובר זולת נטילת רשות משרי המדינה כי דד"מ דינא כידוע כ"ז כתבתי להשיב לכם עפ"י דתה"ק דברי כו'

סימן סו

להרב המאה"ג החריף החסיד המפורסם ירא ד' בנש"ק חו"פ כו' מו"ה ישעי' הירש נ"י האבד"ק דינוב יע"א

שאלה אחד מחזיק שמרים מהפריץ שר העיר שלא יורשה זולתו להביא להעיר והחזקה משמרים נתנו לו אנשי העיר בהסכמת כולם לאיזה טובה שעשה לבני העיר ולכן הגם שמדינא דמלכותא רשות ביד כ"א להביא שמרים אך בני העיר מרצונם נתנו זכותם להשר שיוכל להשכיר השמרים למי שירצה שלא יוכל שום איש להביא שמרים זולת השוכר מן השר והנה לאחר כמה שנים שהחזיק בשכירות מהשר איש אחד ועתה קם א' מבעה"ב ורוצה לבטל זה ולהביא השמרים ויש ע"א ע"ז שנתנו החזקה להשר וכן היא בחזקה בין אנשי העיר שהשר יש לו חזקה זה ת"ד השאלה

תשובה לכאורה לא זכה בזה השר כלל דבמאי קנה דבר שאין בו ממש שלא יביא איש אחר שמרים בלעדו ואולי הוא נקנה בלא קנין דדבר שנעשה בפני טובי העיר א"צ קנין כמבואר בח"מ [סי' כ"ב ס"א] ולכן נקנה אפילו דבר שאין בו ממש דגמרי ומקני אך עכ"ז אין למחות עפ"י דין במי שרוצה שלא לקיים התקנה ולהביא לו שמרים דידוע דמכס הוי רק הפקעת הלואה [כמ"ש בסי' שס"ט ס"ו] והפקעת הלואה מותר ואי משום ח"ה בכה"ג לא שייך ח"ה דיכול היהודי להתנצל לומר שאינו מאמין לע"א שאמר שנתנוהו להשר וכיון שאין כאן ח"ה ולא דד"מ בודאי מותר להביא שמרים ואך לכאורה כיון ששכרו הישראל שוב בישראל אסור הפקעת הלואה אך זה ליתא דזה שייך במכס שקנה דד"מ ולכן אסור להפקיע ממון ישראל השוכר אבל כאן במה זכה ישראל השוכר הא הוא דבר שאין בו ממש כנ"ל ודשלב"ל וגם דד"מ ליכא ולא זכה בו השוכר מעולם גם דמי למוכס שאין לו קצבה ולכן בודאי מכח דררא דממונא שרי להביא שמרים כנ"ל אך יש לאסור מכח תקנה שהי' מסתמא בחרם וקבלו ע"ע באיסור ועל זרעם להביא שמרים בלא רשות השר והוי כאסרו ע"ע אולם אין ע"א נאמן לאסור דבר שהי' עומד בחזקת היתר אבל אם יש עדים שנעשה בתוקף גזירת הקהל על קרקפתא דגברי לאסור להביא שמרים בודאי מוחין ביד המביא שמרים מכח חרם ותקנה. וא"ל למה לי עדים הא במנהג כה"ג לשיטת כמה פוסקים לא ראינו ראי' [כמ"ש ברמ"א ח"מ ס"ס ל"ז וע"ש בש"ך וביו"ד ר"ס א'] וא"כ כיון דלא ראינו מביא שמרים למכור ש"מ שהוא מכח תקנה דזה ליתא די"ל שלא הי' רק שנתנוהו להשר ומש"ה לא עברו משום הפקעת הלואה מחמת ח"ה דסברו דיש כתב ביד השר ואיכא ח"ה ח"ו אם יעברו אולם השתא דליכא ח"ה כיון דנתברר שהכתב נאבד א"כ יוכל להשמיט ולא יהי' ח"ה ולכן צריך ראי' שהתקנה הי' בחר' על קרקפתא דגברי שלא יוכלו להביא שמרים ואם לאו אין יכולין למחות והי' שלום כו'. עש"ק קרח תרכ"ד

סימן סז

שוי"ר לידידי ש"ב הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מו"ה יהושע נ"י האבד"ק קארטשין יע"א

בדבר החזקות של הלאנקעס אשר הי' חזקה לראובן זה עשרים שנים ושמעון השיג גבולו מחמת שאומר שמעון שראובן הנ"ל מסרו זה איזה שנים שהשיג גבול של שר העיר וגם שלא לבנות בית עץ רק של אבנים זה תורף השאלה

והנה מקודם אודיע למעכ"ת שחקרתי בענין החזקות שבמדינתנו דהנה עפ"י הדין אינו רק מערופיא ולשיטת הרש"ל ז"ל [בתשו' סי' ל"ו] אין איסור כלל והמ"ב [סי' כ"ז] ג"כ לדעתו אין מוציאין מיד המשיג גבול וא"כ בודאי אין בתקנות שבמדינתנו מטעם הדין רק מטעם תקנות שתקנו אבותינו הקדושים והנה גם זאת צריך לידע דתקנה מתקנה לא ילפינן כדאמרי' בש"ס ב"ב [דקל"א] דלאו כל התקנות שוות ולכן לא יפה עושים הדיינים שתופסים דברי כנה"ג לראי' למדינתנו ובכה"ג גופא מבואר כמה תקנות סותרות זו לזו אך ידוע דהוא קיבץ כל תקנות מכל תפוצות ישראל אבל נהרא נהרא ופשטי' לא לילף תקנה מתקנה והנה תקנת מדינתנו מד' ארצות גם זה אינו שוה בכל המדינות דיש מקומות שדנין חזקה בג' שנים ויש מקומות שדנין שצריך להחזיר המקומות שהשיג גבולו עם ההוספה שנתן ובמקומינו פה אין המנהג כן מקדם רק שצריך להחזיר החזקה לא ההוספה ושנה אחת לבד הוי חזקה וכמה שינויים כאשר שמעתי בזו אך זאת כל מקום שלטון ארבע ארצות שאין להשיג גבול וצריך להחזיר המקומו' לבעליו הראשונים והנה אחר הקדמה הזאת הנה בודאי אין ספק שמחויב שמעון להחזיר לראובן הלאנקעס ומה שטען שמעון שמסרו על שלקח קרקע של השר לא ידעתי אם יש בזה דין מסור הלא לרוב הפוסקים גם גזל עכו"ם דאורייתא [ע' ש"ך ח"מ ר"ס שמ"ח ור"ס שנ"ט] נהי דקרקע אינה נגזלת מ"מ עובר המשיג גבול על איסור גזל שיושב בקרקע נגזלת וגם יוכל לבוא הדבר לפעמים לידי איסור גדול וכעין שפי' רש"י [ב"מ מ"ח] גבי אם דמים קונה שנ"מ אם קידש בהם אשה ה"נ כיון שקרקע אינה נגזלת יכול לבא לידי איסור כה"ג אם יקדש (בע"מ) [באותו קרקע] וכה"ג כמה חילוקי' ולכן אם האמת כן לא ידעתי אם נדון בזה דין מסור וגם על מה שמסרו שיבנה בית חומה נהי שבזה יש דין מסור אך להוציא ממון לא ידעתי דה"ל לבנות בית חומה ומי יודע אם הי' לו איזה היזק אם הי' בונה בית חומה וקשה בעיני להוציא עי"ז מעות אך ודאי שמקרי מסור ופסול לעדות אך להוציא ממון קשה בעיני אך אתם שפסקתם קבלה מסתמא עשיתם כפי הנראה לב"ד אך שיוכל עי"ז לתפוס חזקתו זה לא יעלה ע"ד אדם וצריך תיכף להחזיר החזקה אך עדיין יש באמת לומר כיון דאין נותנין זמן לשבועה ולקבלה יקבל תיכף בח' וזה לא מקרי תפיסה כלל כאשר האריך רומכ"ת דבאמת אינו מטעם תפיסה רק דיוכל לעקל מלקיים פסקו עד שיקיים זה פסקו אך באמת אם יעיז ראובן שלא ירצה לקבל בודאי אינו רשאי שמעון להשיג גבולו וצריך להחזיר לו החזקה שגזל ממנו לכל הדיעות כיון דאינו רק ספק ולא עביד אינש דינא לנפשי' רק בדבר המבורר כמבואר בסמ"ע סי' ד' ולא יחלוק ע"ז רק המעקש. וגם שבא בשאלתו עוד ששמעון טוען שיש לו שותף לוי שללוי יש שני חלקים ולוי טוען שראובן השיג גבול במה שהוסיף על שכירת ביתו הנה כבר הודעתי' שבזה יש תקנות משונות ובכאן אין דנין רק להחזיר המקום לא ההוספה מכמה שנים מאז ומקדם ואם אולי במקומכם התקנה להחזיר ההוספה ויפה פסקתם שבועה לראובן ע"ז אך בודאי [א"א] לתפוס מכח זה ולשכור הלאנקעס שהוחזק ראובן עתה ולכן הדין בבירור ששמעון צריך ליתן קונטראקטין שמשכיר הלאנקעס לראובן ואין לנו ללוי ולטענותיו ולוי אסור לעשות איזה ערעור בזה אך מחייבים תיכף לראובן לישבע ולקבל בח' ואם יאמר (שא"י) [שא"ר] ינהגו עמו כמבואר בש"ע [סי' פ"ז] וד"ל אך אין לתפוס החזקה ודבר זה ברור כי אם לא נימא כן בטלה כל דיני חזקות שאין לך אדם (שעשה) [שלא יעשה] תביעה בדבר מה ומי שיש בו ריח תורה לא יכחיש זה וכי מותר לגנוב אצל מי שגנב ממנו הלא שניהם גנבים מיקרי ועוברים על לאו והב"ד כופין להחזיר לכ"א שלו וכמאמרם ז"ל [ברכות ה'] בתר גנבא גנוב כו' ואם ח"ו יותר לומר כן אין לך שום חזקה של אוראנדי ושל שום דבר בעולם כי כל בלעיל יאמר זה האוראנדאר השיג גבולי בכור חטים שקניתי אצל ערל והייתי קרוב למקח והי' רשע וכדומה. ותמהני על דיין א' שאינו רוצה לחתום עצמו. והנה שמעתי ממוכ"ז ר' וועלא שטעמו מפני איזה השגת גבול שעשה לו ר' וועלא אך ר' וועלא הראה לי פס"ד שיש לו מבד"צ ע"ז ורוצה לקיים הפסק ולכן לדעתי לא טוב עשה הדיין הזה ויצא מדרך המבואר בש"ע בה"ד וכ"ז שלא אדע טענתו לא אפסוק עליו הדין אך באם אדע טענתו אשיב אי"ה כדת תוה"ק בלא נטי'. ואת שמעון ולוי הנקראים בשמם ר' אלעזר ור' יואל יודיע משמי שיקבלו כפי אשר יצא הפסק מהרב המאה"ג ולהחזיר עכ"פ החזקה בלא שום טו"מ כדי שלא יפרצו גדר תקנת החזקות ולמה יגוזו וימרטו כו' טוב