דברי חיים חלק ב תצב

שהי' קדוש ד' וכן רבינו הקדוש בעהמ"ח נועם אלימלך הניח המשרה לתלמידיו לא לבנו הגם שהיו קדושים למאד כידוע ולכן אין בזה שום ירושה ורק מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו. ואם לענין עמידת המקום הוא לפי מה שיראו יראי השם החשובים למי ראוי לעמוד במקום גדולים. כ"ז הוא לפי הדין הברור לדעתי השפל אמנם אין בידינו לירד לאמיתו של הלכה בד"מ כמבואר בירושלמי מביאו הב"י בח"מ [סי' כ"ה] ולכן טוב ונכון מאד שהדאווין שטיב יהא בחזקת ירתי מהר"א וכנגד זה יפייסו בחלק הראוי לר"ז ולירתי מהר"ל ז"ל והכבוד והנהגת הבהמ"ד יהי' לפי שיסכימו צדיקי הדור הסמוכים והיה שלום

סימן לג

רב שלום וברכה למחו' ש"ב הרב המאה"ג החסיד המפורסם בו"ק חו"פ בש"ק מו"ה יחיאל נ"י האבד"ק קאלבסוב

הגיעני מכתבו היקר מאז כי ת"ל הונח לו מעט מחליו ונתתי שבח להש"י וית' על העבר ואבקש על התמדת בריאתו לעולם כמקדם ויחדש ימי עלומיו בנחת וכל טוב אולם לא ניתן הפנאי להשיבו כי כעת מוטרד אני מאד ובריאתי אין אתי כימי נעורי ולכן לא יכולתי להשיבו. והנה עתה באתי להשיבו בעיקר השאלה של השוכר בית מאשה חמסנית. הנה באמת לכאורה הי' מקום לחייב דהא חסרה מה בבית וכה"ג חייב אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא [כמבואר בשס"ג ס"ד] וא"ל דזה לא מקרי חסרה דהא אם עכו"ם היו דרים גם המה יחסרהו אך באמת אין זה סברא דכל הטעם שהיו עכו"ם דרים בה הוא רק דמקרי לא חסר מדירת הבית והוי לא קיימא לאגרא דבלא"ה היו עכו"ם דרים בה אבל מה שמחסר מגוף הבית אטו אם אחד גנב דבר שגם בלתו הי' נגנב הוא פטור דמ"מ הוא גזלו וקיי"ל (באנטורי) [באוונכרי] דגזלי ארעתא דישראל ומקרי גזלן אפילו אם גם זולתו הי' העכו"ם גוזלו ובחי' בארתי כעין זה לתרץ קו' השער אפרים שם אך עכ"פ ודאי גזלן מקרי ולכן בחסר מן הבית שוב מגלגלין עליו הכל (והמרדכי [מובא ברמ"א שם ס"י] איירי בלא חסרו) אך גם בזה עדיין הרבה דיעות אם מגלגלין עליו הכל וקשה להוציא מעות. שוב לא ידעתי וכי בשביל שלא ירדה לדין ישראל מקרי גזלנות בודאי הלא יוכל להיות שעפ"י דתה"ק הדין עמה מי יודע מה טענות יש לה כי אולי כל הבית משועבד לה והגם כי לפי הנראה שבגזל מחזקת מ"מ קשה להוציא מן הקונה או השוכר ממנה. אך כ"ז עד עתה אבל מכאן ואילך מוטל על הב"ד להתרות בשוכרים ובכל העדה ששום אדם לא ישכור ממנה ותיכף אחר הזמן שנותנים לשוכר בית כמבואר בש"ע [שי"ב] מחויב הדר שם לצאת ואם ישכירו לעכו"ם יד ישראל לא תהא בו

ובנדון הס"ת שנגנב אין שום חטא לשום אדם ובפרט כי לפי הנראה אשר ח"ו לא הי' הבזיון כ"כ ואלה האנשים המוצאים אותה למה יהיו הם חייבים דבר ועל הגבאי שפשע ולא סגר שערי בהכ"נ עליו מוטל להתענות איזה ימים או לפדות בממון כפי ערכו את כ"ז ראיתי להודיע לפי מיעוט שכלי וד' ינחני בדרך אמת וישלח עזרו מקודש לכ"ת וישוב לאיתנו ואודות הס"ת אשר כתבה החמסנית עפ"י דין מותר דכבר קנתה בשינוי ויאוש אך לענין הברכה יש לכאורה להחמיר כמבואר במג"א [סי' תרמ"ט] מ"מ י"ל דזה הי' ממה שמגיע לכתובתה דחזקה דלא שביק היתרא וכמבואר באה"ע הל' כתובות ויש לעיין בזה גבי אין (לוקחין) [פורעין] מתיבת המוכסין [ב"ק קי"ג] אך לענין ספק ברכות ובדרבנן יש להקל כנלע"ד. אך ראוי להחמיר שלא לקרות בס"ת שלה כדי שלא יוסיפו בני עולה לעשות כזה ויטילו עוד מום בקדשים לאמר כי המה מקדישים קדש כנלע"ד והי' שלום וביתו שלום כנפש ידידו ש"ב ומחו'

סימן לד

להרבני כו'

אודות מעות שנקנס אחד ליתן לעניי ישראל עפ"י ערכאות ורוצה לעשות ערמה ולהכחיש בפני הערכאות ושיתן המעות בחזרה לבעל הממון הנה בתשו' רשב"א תרי"ב מבואר כה"ג דהמלך גזר ליתן לזה הקנס הוי דד"מ ומחויב ליתן לזה שצוה המלך אולם בזה י"ל טענה אולי אם עשה רעקורז הי' פטור וכמבואר בתשו' בן לב ז"ל יעו"ש [ס' רביעי סי"ח] דלא דחה הטענה זו רק ממ"נ מי ימחה בידו שלא יעשה רעקורז ואם עשה ולא נענה פשיטא דדמ"ד יעו"ש וא"כ בנ"ד י"ל דילמא אם יעשה רעקורז הוי פטור ומה שלא עשה הוא משום הבטחה שהבטיחו רה"ק להחזיר לו ועכ"פ הוי ס"ד ואין מוציאין מיד המוחזק

סימן לה

למחו' הרב הה"ג החריף המפורסם בש"ק שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה מאיר הורוויץ נ"י האבד"ק דזיקוב יע"א

בנו החריף הוא חתן בתי תחי' הגיד לי אשר בקהלתם החליטו שבאוראנדי של עיר לא שייך חזקה ומותר לכל לשוכרו ואני לא כן קבלתי מגאונים שהי' לפנינו ובפירוש אמר לי הרב הגאון דק' וישניצא שמקילים להם בע"ב לשכור אוראנדי על ליצטאציע שבעיר ותולים בדברי תשובת הב"ח ז"ל [סי' ס"א] שאמר הטעם דיש לו חובות ושארי ענינים מש"ה תקנו שלא לשוכרו שום אדם אבל באוראנדי שידוע שעושים ליצטאציע והרבה קופצים בין ישראל בין זולת לכן לא שייך התקנה ואמר כי כ"ז בליצטאציע אבל אם יש לאיזה אדם חזקה באוראנדי בעיר וכמעט שלא ישכרו אחר אם יהודים לא יערערו בדבר וגם היושב בה מקודם עושה חובות ושארי ענינים כי לא יעלה על לב האדם שיקחנו ממנו ובודאי ישבור כחרס אם יקחו ממנו האוראנדי כאשר עיני כל רואות בודאי התקנה קבוע וקיימא שאסור להשיג גבול הראשון וכן מבואר בתשו' מהר"מ לובלין ז"ל [סי' ס"ב] שגם באוראנדי של עיר שייך התקנה של חזקה יעו"ש שמחמיר מאד אפילו אם ידוע שהשר יחזיקנו ע"ע או יושיב ערל בתוכו אעפי"כ אסור בלא פיוס להראשון בממון וע"פ ב"ד באוראנדי של עיר וידוע שמהר"ם מלובלין הי' הרב דגליל שלנו ומי יוכל לשנות דבריו אחר פטירתו ולהורות במקומו שלא כדבריו והב"ח כשכתב זאת התשובה הי' במדינת ליטא ומי יודע מתקנה שהי' שם ואין למדין תקנה מתקנה כמבואר במהרי"ו ז"ל בתשובה אך באמת גם הב"ח ז"ל לא אמר רק על טשאפאווא שהיא רק לשלם הקצבה כמו פאכטר כידוע דכ"כ בהדיא בתשובה הקודמת דבעיר יש חזקה לאוראנדי גם היום (לענין הטשאפאווא) [ורק נגד רבים שהיא פרנסת בני העיר אין תקנת חזקה] משא"כ האוראנדי ליחיד נגד יחיד שהוא בידו ליתן שענק למי שירצה ולמחות ביד מי שירצה ויוכל למסור בעד איזה סך שרוצה בודאי גם הב"ח ז"ל אוסר אפילו באוראנדי של עיר כמבואר בדבריו בהדיא וגם בלא"ה עיירות קטנות ששוכרים האוראנדי עם בתים ושדות כנהוג אין שום חילוק בינו לכפר וידעתי מעשה אשר מחותני הגאון דק' וישניצא החרים לאחד שהשיג גבול באוראנדי של עיר וענשו במיתה משונה ל"ע וכן הי' גם לאחד שהי' נקרא בשמו פרץ רדף אותו בחרם על כזה ולכן בודאי אסור להשיג גבול אוראנדי של עיר א"ל שהוא תמיד על ליצטאציע ואין סמיכות דעת ובאמת גם ע"ז יש לעיין טובא טרם שנתיר דמדברי הר"מ ז"ל מלובלין משמע שאסור בכל ענין וגם אם אפילו הי' היתר אסור לגלות דבר זה שהוא גורם הפסד רב ממון ישראל בידי כו' וכמה מכשולות באו מזה כאשר עינינו רואות שהמשיג גבול רעהו היוצא מהאוראנדי נשבר כחרס ובעוה"ר רבים מגדולי דורנו פרצו בתקנה זו וראיתי מגאון דורנו שהשיב בתשובה שלאלמנה עם יתומים קטנים מותר להשיג גבול דע"ז לא הי' דעת המשכיר ומביא ראי' מדברי הש"ך ז"ל בהל' שותפים גבי שותפי' באורנדי שמת אחד מהם וזה לצחוק בעיני כל אך בני הבליעל תפסו זאת לחלוטין לעשות כאות נפשם הבליעל בהיתר גם ראיתי פסק מרב אחד שדחה כח החזקה מחמת שרצה הנחה מהפריץ כנהוג עתה לעשות הנחה באוראנדיס והמבוהל הלז דימה זה למה שמבואר בכה"ג בחזקת הבתים במדינתם ולא הבין הסכל הזה דאי מדמין תקנה לתקנה ובכה"ג מביא הרבה תקנות הסותרות שבעיר זו נהגו כן ובעיר זו כן ובכה"ג גופא מביא תקנת הרממ"ל ז"ל שכתבתי ולכן אין למדין כלל מעיר לעיר ומתקנה לתקנה ובאמת גם במדינתינו אופן התקנות אינם דומים מעיר לעיר ומגליל לגליל וכשבאתי שאלתי מהב"ד האיך נוהגין בחזקות והשיבו לי שמנהגם משהחזיק בה הוי חזקה ואם עומדת האוראנדי פנוי' שנה אחת בטל החזקה ובק' וישניצא ראיתי שמנהגם שלא נתחזק החזקה טרם יושב בה המחזיק ג' שנים וגם ביטולה היא בג' שנים ולכן כשבא לפני ד"ת כזה אני חוקר אחר מנהג אותו הגליל והנה זה פשוט בכל גלילותינו שגם באוראנדי דעיר יש חזקה בודאי אין לשנות את כ"ז רציתי לכתוב לכ"ת תיכף בשמעי זאת מבנו הרב החריף נ"י רק הייתי מוטרד מאד כידוע לכבודו הר' ועתה לעת הפנאי אמרתי להודיעו מה שקבלתי מרבותי ומעכ"ת בחכמתו יעשה כאשר ישר בעיניו

שוב להרב הנ"ל

מכתבו הגיעני ואם לא נראה בעיני להקל כדברי מעכ"ת