דברי חיים חלק ב תסא

אות ב'] כתב לכתחלה שם הנשתקע בלשון מתקרי והנה באמת להלכה קיי"ל דבדיעבד בלא עיגון פסול אם כתב בגט שם הנשתקע [עי' בד"ח שער שינוי השמות דין י"ב וט"ז]. אולם בנ"ד שראינו שמקפידין ע"ז במקום שנעשה איזה ענין חשוב לכתוב ב' השמות כמו בתנאים וכתובה וכן כשנותן קוויטל להרב להתפלל בעדה ומסתמא כשעושים מי שבירך קורין בשני השמות. והנה ל"מ דאינו פסול אם כתבו דגם אם כתב שם הנשתקע אינו נובע מדינא דש"ס רק מהקונדריסים כידוע והנה יותר חיוב עלינו לקיים דברי הש"ס מלא דאיתא רובא מרים ופורתא שרה כותבים מרים וכ"ש ולפי ר"ת ז"ל אשר אנו פוסקים כוותי' צריך לכתוב מרים דמתקרי' שרה והנה בהאי פורתא אינו מגביל רק אפילו מיעוטא דמיעוטא ג"כ הוי לא נשתקע והר"ן ז"ל שם מסתפק אם מגורשת באם כתב שם הרוב בלחוד ולכן איך יותר חיוב עלינו אם לחזק ולחוש לדברי הש"ס או לחזק ולחוש לדברי הקונדרסי' ואם כי ודאי דברי הקונדרסים תורה כאשר פסקו להלכה רבינו הב"י ז"ל [בסי' קכ"ט סי"ח] ורבים הבאים אחריו אולם בכה"ג בנ"ד דקראו בתנאים ב' השמות וגם ותחת החופה וגם הרב הקורא הקוויטל ומתפלל בעדה קוראה כן וגם בביתה אומרים ששמה כן בודאי י"ל דכה"ג הקונדר' מודה דצריך לכתוב שם העריסה ג"כ ויש עלינו לחוש יותר דדלמא (אם) נקרא פורתא מרים ולא חששא רק לפע"ד זה הוי ממש פורתא מרים ועיין במהרח"ש [מובא בג"פ סקצ"ב] גבי סול שלא קראו אותה סול רק בדעת האם הי' לתת לה השם הזה וגם אם לפעמים האם קוראה אותה סול אינה רוצה הבת לענותה דממאסה בשם הזה ואין שום אדם קוראה סול ואפ"ה פסק הרח"ש לכתוב סול דמתקריא מוסא ג"כ בגט אחד ולכן יפה עשה המסדר שכתב גם שם זה. וגם מ"ש גאלדא דמתקרי' גאלדא בריינא הגם דבט"ג [בל"ש ס"ב וט"ו] נראה דעיקר לכתוב שם העריסה ואח"כ דמתקרי וכן נראה ממהרח"ש ז"ל. אך לפי פשט דברי הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"ג] שכותבין שם היותר רגיל וכ"ש וכ"כ כמה מהראשונים וכן פשטות הסוגי' מורה דעיקר שם הרוב למה לן ליזל בתר איפכא. ומ"ש הט"ג ז"ל [שם] דזה הוי רק קיצור השם בעניותי לא ידעתי שום רמז ודמיון לקיצור כמו יעקב חקין ומה שדימה להביא ראי' מד"מ המעיין שם יראה שאינו ראי' ות"ל ישבנו דברי הד"מ לנכון הגם שהוא ז"ל מאריך בתשו' ב"א אני בעניי בררתי במקום א' ג"כ קצת בארוכה פי' דברי הד"מ [עי' בד"ת בל"ש מהט"ג סקי"ג] ולכן יפה כתב המסדר ובפרט דגם הט"ג מכשיר באם כתב עיקר לשם של עכשיו ולכן לפע"ד ראוי לסדר גט הזה

וידעתי כי ימצא בכמה תשובות מאחרונים דלא כדברי הנלפ"ד כתבתי ומעכ"ת יעשה הטוב בעיניו הגם שלכתחלה הי' ראוי לפ"ד הרח"ש ז"ל ליתן ב' גיטין משום שמסופק אם שם העריסה עיקר ושם שנקרא בפ"כ טפל או להיפוך מ"מ כיון שע"י שליח א"א ליתן ב' גיטין יותר טוב להכריח ששם של רוב עיקר ובפרט במקום הדחק סומכים על הריב"ש ז"ל [המופסק להלכה בש"ע הנ"ל ס"ב] דבשני השמות בפירוש אין חשש. והי' שלום כדברי ידידו דוש"ת

עוד בזה להרב הנ"ל

מכתבו הגיעני ומחמת תקנת עגונות הנני להשיבו תיכף דבאמת נ"ל דאפי' אם לא נקראת בתוך ב"ב כך רק בשם אחד מ"מ [כיון] דיודעים הכל שמה הראשון וכשבאים לחזק איזה דבר קיום כמו תנאים או כתובה וכיוצא מזכירים שם שניהם בכה"ג לפענ"ד כותבים שם שניהם והשם עריסה עיקר דבאמת עיקר החשש של שם הנשתקע משום לעז וגם דהולכין אחר האחרון כמו בבל בורסיף [שבת דל"ז] אבל בנ"ד דחזינן דאשה זו אדרבה מחזקת שמה בכל פעם באיזה ענין מסוים לקרות בשם העריסה ויש לחוש דמה"ת בכה"ג לאו ספירת דברים דטעם שמה מה"ת היא משום דזה הוא ספ"ד שאומר לה אתה פ' תהא מגורשת ממני כדרך דברת ב"א ואם ראינו זו נוהגת לכתוב שם העריסה בדבר מסוים אם לא כתבו לא הוי ספ"ד ועוד דלא גרע מפורתא דכבר כתבתי דאין שיעור לפורתא ולבי נוקף מאד להתיר בשם הנקרא בלחוד ובטיב גיטין מחמיר בכיוצא בזה יעו"ש [בל"ש אות ט"ו] עכ"ז מחמת שא"א בב' גיטין ע"י שליח נסמוך ע"ז דשם הנקראת בפ"כ לא גרע מחניכה הגם דבט"ג חוכך להחמיר מ"מ בכה"ג מחמת עגונה יכתבו שם של עתה לבד אך יחקור נא אם כשעושין מי שבירך לנשים בביהכנ"ס מה שם יקראו לה ואם הוזכרו ב' השמות יחד כמו בעריסה כן הוזכרו בברכה בבהכנ"ס צריך לכתוב שני השמות ודמתקרי או איפכא כמ"ש במכתבי הקדום. והי' שלום כדברי ידידו דוש"ת בלונ"ח ג' ט' א"ש תרכ"ב

סימן קנז

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הצדיק המאה"ג בו"ק חו"פ כקשה מו"ה משה נפתלי נ"י אבד"ק טארניגראד

שאלה אחד הי' נקרא בשעת מילתו יעקב קלמן ונשתקע שם קלמן והכל קורין אותו יאקיל ולס"ת נקרא יעקב ורק אם רוצה שיתפללו בעדו כותב יעקב קלמן וכן שם האשה הי' מעריסה פיגא רבקה ונשתקע שם רבקה ואין קורין אותה רק פיגא ורק בכתובה להתפלל בעדה כותבת רבקה פיגא והנה סידר אחד לכתוב יעקב המכונה יעקיל דאתקרי יעקב קלונמס המכונה קלמן ובשם האשה כתב פיגא דאתקרי רבקה פיגא ע"כ

תשובה ראיתי מה שגזר אומר דהגט בטל מה"ת הואיל ולא נקרא מעולם קלונמס ולפע"ד דזה ליתא דמבואר בס"ש בשם רוב הגאונים דא"צ לכתוב המכונה קלמן דחד שם הוא וא"כ לפ"ד הנ"ש גבי אלכסנדר ומביאו הב"ש [באות ס'] יש לכתוב לכתחלה קלנמס והגם דהב"ש ז"ל חלק עליו מ"מ בדיעבד מודה הב"ש דכשר אם כתב אלכסנדר ה"ה אם כתב קלונמס והוא נקרא מלידה רק קלמן מ"מ ידוע דהוא נובע משם קלונמס והנה נראה מרוב מסדרי שמות גדולי האחרונים שלא לכתוב כלל המכונה קלמן וכן פסק הלבוש ז"ל וגם מבואר בתשו' האחרונים לכתוב שם העקרי שממנו נובע כמ"ש גבי שרה שאשה ומירל מרים יעוין בתשו' פ"מ [ח"ב סי' מ"ז] וששלחו בחזרה גט שלא כתבו בה מרים הגם שהאשה לא היתה נקראת רק מירל ולכן בשעת הדחק הי' כשר אם כתב דמתקרי קלונמס אך בזה הי' מקום לפקפק דכתב קלונמס המכונה קלמן וזה מעולם לא נקרא רק קלמן ונהי דשקלינן וטרינן דהוא חד שמא וכשר אם כתב קלונמס לחוד דהיינו קלמן אבל מה שסידר לכתוב קלונמס המכונה קלמן זה ודאי טעות דהא מעולם לא נקרא בשם קלמן לחוד אך בתשו' פנים מאירות נראה שיש לכתוב מרים המכונה מירל הגם שמעולם לא נקראת מרים וכ"כ מהרי"ט בקונ' שבס"ש גבי חנולה שהספרדים כותבין חנה דמתקרי' חנולא גם מה שמפקפק מחמת שנשתקע שם קלונמס לגמרי הנה לפי מה שמבואר בג"פ סי' קכ"ח ס"ק כ"ו דעיקר השם שמתפללין בו וז"ל אבל גבי שם האיש והאשה סתמא דמלתא אנו יכולין לברר איזה שם עיקר ע"י עלייתו לס"ת או ע"י החתימה וגם באשה על ידי החתימה אם מדעת לחתום או כשמברכין אותה בבה"כ ונדרים ונדבות עכ"ל ונהי דאיירי שם במתקרי בשניהם בשוה אז שם המצלאין מוכיח אבל מי שאינו נקרא כלל בשם זה רק בשעת התפלה אינו עיקר אך עכ"פ לא מקרי נשתקע ועדיף מחתימה לכתוב עליו דמתקרי דכן נקרא בפי המתפללין ובשעת מי שבירך בביהכנ"ס וצריך בודאי לכותבו אך נכון לכותבו דאתקרי כאשר הוכיח בג"פ [סי' קכ"ט סקפ"ג] לרוב האחרונים דט"ס ברמ"א וצ"ל דאם אינו רגיל כותבין דאתקרי והפלא ופלא על הט"ג ז"ל [בל"ש סקל"א ובתשו' ב"א סי' פ"א] דלדידי' דמתקרי מקרי שם שאינו רגיל בו עתה ואתקרי מקרי שם שהי' מעולם ועד עתה וא"כ האיך מצאנו ידינו ורגלינו לכתוב בשם הרגיל כגון מנחם נחום כותבין דמתקרי נחום וכיוצא בזה ולדברי הב"א ז"ל ה"ל לכתוב דאתקרי נחום וכן מצאתי בט"ז [שם סקכ"ז] שהקשה זה על הרמ"א. אך בודאי שט"ס ועל שם שאינו רגיל כותבין דאתקרי וכן נהותי כמה פעמים וכתבתי באריכות לסתור דברי הב"א וכדאי הט"ז והג"פ ז"ל ויתר גדולי האחרונים לסמוך עליהם לכתוב דאתקרי ולא לכתוב שני גיטין. וגם להשמיט שם הלידה וגם... קוראין אותו כן בשעת התפלה ומי שבירך אינו נכון די"ל דזה שם העיקר הגם דהרמ"א ז"ל [בסי' הנ"ל וע"ש בסי"ח] פסק שם שנקרא לתורה עיקר מ"מ הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"א] ס"ל דשם שקורין הרוב הוא עיקר [וגם הא] מ"מ יש הרבה שיטות דבכתב שם העיקר לבד נמי פסול ולכתוב דמתקרי אין שום חשש כלל אך להוציא מלב החושש יש לכתוב דמתקרי דמהני אפילו לכתחלה ואפי' לדעת הג"פ ז"ל דבאמת קורין אותו כן גם עתה ולכן יכתוב יעקב המכונה יאקיל דמתקרי יעקב קלמן

וכן לאשה יכתוב פיגא דמתקריא פיגא רבקה. ופייבל נראה לכותבו בשני יודין וכן כותבין בכל שטרות ואגרות וגדולי הראשונים כתבו ללמוד סדר הגט מאשר כותבין בשטרות ולפע"ד דכן נוהגים כולם לכתוב פייבל בשני יודין דבאלף מחזי כשם עכו"ם