דברי חיים חלק ב תס

כל בני העיר קורין אותה טובא לבד אך קצת ב"א ומבני ביתה ומשפחה קורין אותה עדיין בשני השמות יחד לכתחלה יש לכתוב שני גיטין בא' שאסיה טובא דמתקרי' טובא ובשני טובא דמתקרי' שאסי' טובא כו' עכ"ל אבל להכשיר בשעת הדחק בשם פרומט לחוד צ"ע הרבה ואין זה דומה לחניכה שהכל קורין בו דכשר כמבואר בר"ן בהשולח דמסופק בזה ועיין במהר"י בן לב לכן דברי הרב שעומד על דעתו ואינו רוצה לתת גט אחר יחוש לעצמו אם הוא ירא השם ואם כי אינני מכירו עכ"פ נראה לפ"ד מהרא"י ז"ל [בהמ"כ המובא משמו ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב אות ג' ובט"ג בשם גרשון ע"ש] ראוי לו שלא יהא לו עסק בגיטין והי' שלום כנפש ידידו דבש"ת בלונ"ח יום ה' ח"י מנחם תרכ"א לפ"ק

סימן קנה

שלום רב לידידי הה"ג כו' מו"ה יצחק משלם זלמן אבד"ק נאחראל

מכתבו הגיעני והאריך בפלפול אולם ידע מעכ"ת כי בדבר חמור כזה אין מפלפלין מתוך ספרי אחרונים כפורח ממקום למקום אך נראה שורשי הסוגי' מדברי הש"ס וגדולי הפוסקים

והנה זה כבר ידוע דצריך לכתוב כל השמות שיש לבעל ולאשה אפי' שיש להם שם במקום אחר כמבואר בירושלמי מובא בתוס' בהשולח [דל"ד] והר"ן ז"ל וגם אם לא נודע במקום כתיבה משם אחר דעת רש"י והרא"ש ז"ל להקל דאין לכתוב [רק] שם שנתחזקה בו והוא פירושם בגמ' והוא דאתחזק בתרי שמא אך שיטת הסמ"ק ז"ל דלא כפירושם לכן לשיטת הסמ"ק וסה"ת אפי' בלא ידוע כלל שמם צריך גט אחר בנודע לאח"כ משם אחר והגם שי"ל שסה"ת וסמ"ק לא פליגי רק בפירוש הסוגי' לא לדינא מ"מ רבו המפרשים דפליגי סמ"ק וסה"ת ארש"י וס"ל לסה"ת וסייעתו דאפי' בלא ידע פסול הגט אם לא כתבו דמתקרי ובש"ע לא מוזכר כלל החילוק בין ידעו הב"ד משם השני אם לא ובג"פ ז"ל רוצה להעמיס בדברי הש"ע זה החילוק אך אעפי"כ מחמיר לדינא יע"ש [בסי' קכ"ט סקט"ז] ולכן ודאי לכתחלה בלא עיגון צריכה גט אחר עם שני שמות וכן העלה במג"ש ח"ר בתשו' להט"ז ז"ל שוב יש לחקור מהו מקום הכתיבה והנתינה לפי מאי דמבואר שם במג"ש עיקר הוא מקום דירת האשה והבעל וכ"כ בשו"ת מהרמ"מ ז"ל [ע' בד"ח בשער שינוי השמות אות ט"ו] הגם שבט"ג [בש"נ אות מ"ם סק"ז] משיג עלי' מ"מ המעיין יראה דאין לדחות גברא דכוותי' בדברים בעלמא ותו דבאופן זה שבאים במקרה בעלמא לאיזה מקום להתגרש ודאי כ"ע מודו דאין זה מקרי מקום כתיבה ונתינה ושפיר שייך טעם התקנה דר"ג שחיישינן ללעז שם מקומה ומקומו כמבואר לכל משכיל

שוב קיי"ל דשם הנשתקע אין כותבין אך אם בני משפחה קורין בשם זה או מעוט בני העיר או שחותמת לפעמים שם זה לא מקרי נשתקע כידוע מכל מסד"ג הראשונים וא"כ לפ"ד נראה בנ"ד שלפ"ד הרב מצעשנוב בשינאווא מפורסם הדבר לכל בני העיר ששמה סימא פרומט וגם מסתמא (חתמה עצמה) בערכה בקשתה ליתן לה רשיון חתמה מסתמא בב' שמות כי ידוע דכך כותבין ברשיון שם שחתמה עצמה בה וגם מסתמא בהמעטריקל נכתבה כן דהרשיון ניתן ע"ש חתימתה ואם רואין שכן נכתבה המעטריקל והמעטריקל נקרא בכל שנה או שלשה שנים ובין העכו"ם ודאי נקראת כן ולכן לדעתי זה לא נקרא נשתקע כיון שקראו אותה כן תחת החופה וגם בהכרזה וגם חתמה עצמה כן וידוע בבירור אם תרצה לגרש בערכאות כפי נימוסיהם שיכתבו סימא פרימט והאיך יעלה על הדעת שזה נקרא נשתקע ולכאורה אדרבה לדעת הט"ג ז"ל [בל"ש ס"ב] שם זה עיקר דחד שם הנקרא בפי עולם הוא רק קיצור ועיקר שם העריסה ולפ"ד אינו כשר אם כתב פרומט דמתקרי סימא פרומט רק במקום עיגון יעו"ש. אך באמת בעזה"י העלתי בקונ' שלא כדבריו [ע' בד"ח בל"ש מט"ג סק"ג] אבל עכ"פ לכתחלה ודאי צריך לכתוב שניהם ואם שלא נודע במקום הכתיבה משם השני כבר כתבתי דלדעת הש"ע אין מכשירין בזה וכל האחרונים אין מכשירין רק במקום הדחק בפרט דזה אינו נקרא כלל מקום כו"נ. ולכן בודאי צריכה גט שני לכתחלה ובפרט לפי מה שכעת נתרבו שנותנין קוויטליך לצדיקים כותבין עיקרי השמות ידרוש נא מעכ"ת יראה בודאי שבנתינת קוויטל שכותבת שני השמות ולכן בודאי לא מקרי נשתקע כמבואר במסדר"ג גבי אם לא נשתקע בפי המצלאיו יעי"ש ולכן לא אדע למה לא ימנע מעכ"ת מלכתוב עוד גט אחר כי ח"ו אינו זילותא כלל כי כ"ע ידעו שלא ידע מר משם האחר וכמ"כ מבואר בת"ה דלא שייך בכה"ג זילותא כלל יעו"ש בפסקיו ותמה אני על גברא מפורסם לירא השם להקל בענין איסור חמור כזה ושלא במקום דחק כלל ואמת כי בתשובתי כתבתי לזלזל בכבוד המסדר כי לא כתבו לי זאת שהמסדר לא ידע אך עתה שכ"ת לא ידע מזה חף הוא מפשע וכבודו במקומו ורק נא שלא להקל רק לכתוב גט אחר והממעט כבודו לשם כבוד שמים כבודו מתרבה והי' שלום וברכה ויכתב לחיים טובים בספר כנפש ידידו דוש"ת בלונ"ח. אלול תרכ"א

והנה לדעת הט"ג צריך לכתוב בגט הב' שני שמות ודמתקרי פרימט ולדידי לפי מה שהעליתי בקונ' [ע' בד"ח בשער שינוי השמות דין ט"ז] צריך לכתוב שם הנקראת בפי הרוב ודמתקרי ע"ש שניהם ומעכ"ת יעשה בזה כפי אשר יבחר דבדיעבד כה"ג כשר

עוד בזה להרב הנ"ל

מכתבו הגיעני והנני להודיע בהקדמה כי לפי הנראה מהשאלה הי' שהאשה נכתבה במעטריקל שני שמות וכן חתמה עצמה וכן ניתן לה הרשיון והכריזו עלי' בב' השמות כי כן המנהג בכל מדינתנו שלא להכריז רק עפ"י התנאים הנ"ל וא"כ לפ"ז מהנראה בחוש שגם במקום לידתה לא נשתקע שם [זה] ובמקום הבעל בודאי עיקר שם זה לפי מעשה הנ"ל ולכן מה שהלכה לעיר אחרת דרך מקרה לקבל גט זה לא מקרי מקום כתיבה ונתינה לכ"ע לפי שיטות פשטות כל ראשונים וכ"כ בהדי' המג"ש [בח"א סי' י'] ומהר"ם מינץ ז"ל [בסי' ס"ד ע' בד"ח שער שינוי השמות דין ט"ו] ועל אחרונים אין לסמוך בזה כלל ולכן הגם שמהג"פ [ע"ש בסי' קכ"ט סק"ה וסקט"ז] לכאורה נראה כהט"ג [הנ"ל] אך יראה המעיין שאינו מוכרח ודברי הנ"ב צ"ע למאד

ולכן לדינא דברי המג"ש ומהר"ם נכונים והי' צריכה אשה זו גט אחר כיון שלא נכתב שם מקומה ומקום הבעל ורק בדיעבד אם נישאת כשר מחמת שלא גרע מחניכה שהכל קורין בה ובאמת בכה"ג גם הט"ג ז"ל מודה אך לדעתי הקלושה אין משגחינן בזה על האחרונים רק מה שנראה בגוף הסוגי' ות"ל אתי קו' בזה הרבה אך לפמ"ש כ"ת המעשה א"כ נשתקע לגמרי השם השני ורק הבעל הכריז בעירו עפ"י טעות אבל לא נחזקה גם שמה בשם זה א"כ לא הי' צריכה גט אחר אולם הרב המאה"ג דק' צעשנוב הגיד לי שלא נשתקע שמה במצלאין במי שבירך א"כ צריכה בודאי גט אחר ואל יקל בעיני מעכ"ת איסור חמור רק יכתוב עוד גט

ומה שתפס כ"ת במה שכתבתי שאפילו בעיר אחרת שיש לה שם אחר אם נודעה לאח"כ צריכה גט אחר הן אמת שבמכתבי למעכ"ת לא כוונתי לזה ורק כתבתי לו בקצרה דעת הראשונים והבאתי דברי סמ"ג וסייעתו דל"מ לא נודע ושוב הבאתי דברי המג"ש ומהר"ם ז"ל דדירת הבעל ואשה מקרי מקום כתיבה ונתינה והי' כוונתי דא"כ בזה לשיטת הסמ"ג ז"ל לא מהני לא נודע כן הי' כוונתי: אולם האמת אגיד לו כי בקונטרסי העלתי בצ"ע הרבה זה [ע"ש בד"ח בשער שינוי השמות הנ"ל] כיון דלהירושלמי הביאו התוס' לכתחלה כותבין כל השמות של כל המקומות ולדברי הסמ"ג ז"ל אין חילוק כלל בנודע א"כ לכתחלה אם נודע לאח"כ צריכה גט שני וספיקא שלי הי' דתלוי במחלוקת הפוסקים אם מגורשת בכה"ג והוי כנתגרשה ולי"א דוקא בניסת וד"ל

סימן קנו

להרב כו' מו"ה יוסף יהודא נ"י שטראזבערג מו"צ בק' קאסוב

שאלה בגט ששמה מעריסה גאלדא בריינא ונשתקע שם בריינא שנקראת רק גאלדא לחוד רק בהתנאים וכתובה כתוב גאלדא בריינא ובאם אביה נותן קוויטל להתפלל עבורה כותב גאלדא בריינא גם אמר אביה בפני ג' בתי דינים קודם הגט ששמה גאלדא בריינא וגם אביה אמר כמה פעמים בביתה כי שמה גאלדא בריינא והנה כתבו בגט גאלדא דמתקרי גאלדא בריינא

תשובה הנה אפילו אם נדון זה לנשתקע אינו מדאורייתא כאשר הוכיח הסד"ש ז"ל בארוכה ויש מקום לומר שבדיעבד כשר ובענין כנ"ד שהדבר ידוע לרבים שכך שמה מעריסה כנראה מתוך השאלה בכה"ג במקום דחק מכשרי הס"ש והג"פ בס"ק צ"ו ומהר"ם ז"ל [בסי' ס"ד מובא בב"ש בש"נ