דברי חיים חלק ב תסב

ודברי הב"ש ז"ל [ע"ש בש"א אות ש'] העתיק מדברי הס"ש ודמש"א ז"ל ולא ידעתי לאיזה שם כוונו ובודאי נכון לכתוב כאשר רוב העולם כותבים ועיין כיוצא בזה בתשו' מהראנ"ח ומהרי"ט חא"ה סי' י"א. א' דר"ח אדר תרכ"ג לפ"ק צאנז

סימן קנח

להרב הה"ג וכו' מהרי"ו אבד"ק סאניק

שאלה באחד שנקרא לס"ת אברהם קלונמס ובחתימה חתם א"ע אברהם קלמן ובפ"כ נקרא אברם קלמן וכבר נסדר הגט אברהם קלונמס דמתקרי אברהם קלמן אי סגי בגט זה לבד או צריך גט שני מחמת שבפ"כ נקרא אברם בלא ה"א

תשובה יפה כוון בכל דבריו וסגי בגט זה לחוד אברהם קלונמס דמתקרי אברהם קלמן דלפ"ד הנ"ש [מובא בב"ש בש"א אות נו"ן] גם בסענדר ושעי' ולא נקרא מעולם אלכסנדר וישעי' כותבים כן מכ"ש באברהם דהוי ודאי מסתמא אברהם ואין לנו מה שהעולם מקצרים וקורין אותו אברם ובפרט שחותם כן דכ"ע ל"פ דכותבין כן וא"צ שני גיטין אפילו לכתחלה ואין שום חשש כלל. ומה שרציתי אז להצריך שני גיטין הוא לחומרא אבל הוא דבר שאינו כדאי לעגן בשביל זה בת ישראל אפילו יום אחד. אך כ"ז אם לא גילה דעתו להבעל קודם הגט ולא לעדים שיתן עוד גט אחד אבל אם כבר גילה דעתו להם קודם הנתינה של גט הראשון יש צדדין להחמיר מדינא כידוע לכ"ת ולכן יכתוב עוד גט אחר ויכתוב בו אברהם קלונמס דמתקרי אברם קלמן דדי בשם שנקרא לתורה ושם העולם ואם ישמיט שם החתימה לגמרי כשר במקום עיגון כאשר עשינו כמה פעמים ובפרט בזה שקלמן לכמה מהראשונים א"צ לכתוב כלל ואם כתב ג"ש כתב הת"ה דא"צ לכתוב קלמן ומכ"ש בכה"ג כאן שנתן עוד גט בשם קלמן וגם אברהם ואברם חד היא לכן אם גילה דעתו להם קודם הנתינה יתן גט אחר ויכתוב אברהם קלונמס דמתקרי אברהם קלמן ומחמת קדושת החג קצרתי והי' שלום ממני ידידו דוש"ת בלונ"ח

סימן קנט

לידירי אחי הרב הה"ג החריף ובקי חו"פ החסיד המפורסם כש"ת מו"ה אביגדור הלברשטאם נ"י האבד"ק דיקלא יצ"ו

בנידון הגט אשר נקרא הבעל לס"ת יצחק ובפ"כ אייזק וחותם עצמו יצחק אייזק ובעריסה הי' קוראים אותו יודא אייזק ועכשיו נשתקע שם יודא ממנו וכולם קורים אותו רק אייזק ואולם אחותו כשתראה עמו קוראת לו יודא אייזק ונסתפקת האיך לכתוב

תשובה בקצרה נ"ל לכתוב יצחק אייזק דמתקרי יצחק המכונה אייזק דאתקרי יודא אייזק וטעמי היא זה דהנה מבואר דע"ש החתימה אין כותבין דמתקרי כמבואר בט"ז [בש"א אות א'] הגם שבקונטרס השמות אשר כתבתי לזכרון גמגמתי בזה דאמאי לא נכתוב על החתימה דמתקרי הא מתקרי כשקורין החתימה ועתה ראיתי בספר שנדפס מחדש אנשי שם כתב ג"כ לחלוק על הט"ז אך חזרתי מדברי הקודמים וראיתי שהדין עם הט"ז ז"ל שאין לכתוב דמתקרי על החתימה לחוד דידוע דצריך בגט לשון ברור וידים מוכיחות היטב כמבואר בת"ה [סי' רל"ח] דמטעם זה מדקדקין בגט שיהא השם בבירור ויהי' נקרא במרוצה ולידע שמו והנה ידוע דבני אדם שיש להם ב' שמות אחד שנקרא בו ואחד שלא נקרא בו מעולם רק חותם עצמו לאיזה כבוד או לשם משפחה משיחים בפי המון איש פ' חותם בשם זה או במשפחה זו ואין אומרים שנקרא כן הגם שחתימתו נקרא מ"מ בין המון המדברי' משם זה לחתימה לבד לא לקריאה כלל וכשיש אדם שיש לו שם אחד הנקרא בו לפעמים שיחה בפי הבריות פ' נקרא בשם פ' לפעמים כן ידוע לכל כפי המורגל וא"כ אם יוכתב בגט ע"ש החתימה לחוד דמתקרי לא יבינו העולם שהוא בעל האשה דבעל האשה לא נקרא כן כלל רק חותם עצמו הגם שקורין חתימתו לא זה נקרא בפי העולם דמתקרי רק שם החתימה ולכן בודאי אין נכון לכתחלה לכתוב ע"ש החתימה דמתקרי. ואם נקדים שם החתימה ונכתוב יצחק אייזק דמתקרי יצחק המכונה [וכו'] באנו לחשש דהקדימו שם הטפל לעיקר דפסול לשיטת מהראנ"ח [מובא בג"פ סי' קכ"ט סקי"ג] מדינא דש"ס ומהריב"ל ז"ל חש לזה [כמובא שם בג"פ] ומי הוא זה שלא יחת מאימת גדולי האחרונים הללו לתת לכתחלה גט שהוא פסול לדבריהם דהנה שם שנקרא לס"ת והקריאה בפי העולם המה הרוב נגד החתימה כמ"ש בג"פ [שם סקצ"ח] ובכמה אחרונים א"כ אם הקדים שם החתימה לשם הנקרא לס"ת ובפי העולם הוי כהקדים הטפל לעיקר אך די"ל דה"מ בשם עיקר וטפל דעלמא אבל ביצחק אייזק דהוי ממש שם אחד דהרבה מהאחרונים לא הצריכו לכותבו כלל רק יצחק לחוד ולכן אם כותב יצחק אייזק דמתקרי יצחק המכונה אייזק אינו מקדים כלל שם הטפל רק מפרש דבריו ששמו יצחק אייזק היינו שעיקר השם הוא יצחק ואייזק הוא הטפל וכיוצא בזה כתב הס"ש בשם הרר"י קרד' ז"ל דשם היוצא משם הקודש ממש כמו נחמי' טרייסטרלין שהוא פירושו של נחמי' אעפ"י שנקרא לתורה נחמי' ובפ"כ טרייסטרלין כותבין נחמי' טרייסטרלין בלא שום מכונה ביניהם ועי"ש הגם דלא נהגו כוותי' עכ"פ אם כותב שניהם יחד ואח"כ כותב דמתקרי יצחק המכונה אייזק לא מקרי הקדים הטפל לעיקר דגם בהקדים שניהם יחד כוונתו דאחד הוא עיקר והשני הוא הכינוי וא"כ שפיר לכתוב יצחק אייזק דמתקרי יצחק המכונה אייזק ובכה"ג אפילו לב"מ [ע"ש בסי' הנ"ל סי"ד] כשר דהכל יבינו דמתקרי יצחק המכונה אייזק הוא פי' למה שכתב שניהם יחד ויכתוב נמי בגט דאתקרי יהודה כמ"ש בקרא ואין לכתוב יודא כמו שנקרא דהנה יודא הוא קיצור השם מיהודה כמבואר בכל האחרונים אם אינו מורגש יאודה. והנה ידוע דעת הנ"ש [מובא בב"ש אות נ'] שם גבי סענדר אפילו שאינו נקרא אלכסנדר כותבים עיקר השם אלכסנדר ונהי דהב"ש ז"ל [שם ובאות ס'] חולק וכתב דכותבים סענדר או גבי שעי' כותבין רק שעיה מ"מ בכה"ג אם לכתוב יודא מסופקים אם באלף או בה"א דדלמא נקרא ע"ש גוברין יודאין ואז הוא שם ארמי ובאל"ף לבסוף לכן בזה כ"ע מודים לכתוב בה"א ולילך בתר יהודא שנקראין ע"ש יהודה בס"ת וגם בדיעבד אם כתב ה"א במקום אל"ף כשר וגם אם הי' הה"א דבר נוסף לא איכפת לן בדיעבד כמבואר במהריב"ל ז"ל ובס"ש לכן מספיקא אזלינן בתר רובא

ומה שכתבתי לכתוב דאתקרי הגם שבב"א [סי' פ"א] ובט"ג [בל"ש סקל"א] חולק ע"ז המעיין יראה שצדקו הג"פ והט"ז [בסי' קכ"ט סקכ"ו] וכל חכמי ספרד שעשו מעשה לכתוב דאתקרי וזה פשוט. אולם אם לבו מהסס יסדר עוד גט אחד ולכתוב יצחק המכונה אייזק לחוד ומה שמשמיט שם החתימה יצחק אייזק לא איכפת לן כיון דעכ"פ נכתב בגט ולא גרע חתימתו מקיצור השם והיינו שמשמיט ומקצר תיבת המכונה בחתימה וגם שם של ס"ת **(נראה דצ"ל שם יודא)** לא יכתוב כלל כיון שאינו רק מעט מן המעט והי' שלום כדברי אחיו ידידו דו"ש

סימן קס

להרב המאה"ג החריף ובקי וכו' מו"ה אברהם שפירא נ"י האבד"ק ווראנאב יע"א

בגט שכתב שם האשה חי' פיגא כשם העריסה אך נשתקע שמה פיגא וקורין אותה רק חי' ורק בשעת שאבי' עושה לה מי שבירך מצלאין חי' פיגא וגם כתב חייא פיגא והוא קצת מקום עיגון מה דינו

תשובה לענין חייא פיגא בודאי אם כתב אל"ף במקום ה"א פסול לרוב שיטות הפוסקים אך בדיעבד בקצת מקום עיגון ודאי כשר כמבואר בב"ש [בש"א אות מ"ם מתתי'] וכן הוא דעת מהריב"ל ז"ל ובהרד"ך וסד"ש ומהרח"ש הגם שבט"ג חוכך להחמיר בודאי במקום עיגון כשר וגם היו"ד יתירה אין קפידא בדיעבד אך דא עקא שכתב שם הנשתקע דזה ודאי פסול ומחמת שראיתי שבעיניכם זה פשוט להיתר לכן מוכרח אני לבאר דברים הפשוטים. דהנה זה פשוט אם אחד שמו ראובן וכתב ראובן שמעון שהגט בטל דהוי שם אחר והנה גם זה פשוט לכל הפוסקים אם כתב שם הנשתקע למשל אם שמו ראובן ונשתקע וכתב ראובן בודאי הגט פסול דהנה שם הנשתקע כאלו אינו וראי' מדברי הש"ס [שבת דל"ו] גבי בבל בורסיף ואפילו אם [כתב] בגט שניהם שם החדש ושם הנשתקע נמי פסול כמבואר בב"י ז"ל גבי חנה רבקה וחיים ביבנט ונהי דהג"פ [בסי' קכ"ט סקצ"ו ע"ש] והגט מקושר מכשירים בזה היינו משום שכתב גם שם החדש גם מסיים בגט מקושר דבעינן דוקא שיהי' הדבר עכ"פ ידוע לכמה מבני העיר שמה הראשון ולא מהני מה שיודעים משם הנשתקע איזה אנשים מהמשפחה וגם אם הוא מקום עיגון דוקא אבל אם בל"ז פסול לכ"ע יעו"ש ואם לא כתב שם החדש רק שם הנשתקע בכל ענין פסול ולרש"י ז"ל בשבת הנ"ל ד"ה