דברי חיים חלק ב תנו

מביאו באחרונים אפילו לכתחילה הולכין בתר קריאת הרוב והרבה מגדולי האחרונים ס"ל כן מהרי"ו בתשו' ועוד הרבה ובפרט בס' מ"א ז"ל דחה דברי אשר... וכבר האריך בזה בספרי ד"ח [בשער שינוי השמות דט"ו] ובפרט בשם אם האשה ולכן אין שום חשש פסול. וגם בה"א רחבה אם הי' ניכרת היטב בצורת ה"א אשר לפעמים יש כיוצא בזה בס"ת בודאי כשר שהי' בפני ע"מ וע"ח דגם בלא כתב שם אבי' כשר בדיעבד במקום עיגון עכ"פ ומו"ת הגאון ז"ל כתב לכתחילה בלא שם אביו במקום עיגון במומר ולכן אין שום חשש כלל והגט כשר ורק ידידי אל תסמכו עלי כי זה כמו שתי שנים שאינני רוצה לסמוך עלי להלכה כי כחי אין אתי כמאז ושמעתי בבירור שהנב"י זצ"ל מרוב צדקתו לא רצה בזקנתו לומר ענין פסק אפילו להב"ד שלו ורק בערמה פלפלו עמו בהלכה זו בלא ידע למה הפלפול ועי"ז נתוודע להם דעתו בזה ומאז גם אנכי אינני פוסק להלכה למעשה רק אני מגיד דעתי לא למעשה והב"ד המה יבינו מה לעשות אבל דעתי אין מכרעת כעת ולכן אם תראו דברי כנים תעשו כדברי ואם לא בטלו דברי וד' הטוב ינחנו בדרך אמת. עש"ק משפטים תרכ"ט

סימן קמח

להרב המאה"ג כו' מו"ה יוסף גילערנטר אבד"ק קיטוב יע"א

מכתבו קבלתי וע"ד השאלה הראשונה באחד שבא במקום שאין מכירין אותו ואמר לכתוב גט לאשתו שנשא באיזה כפר הסמוך לקהלתכם ואמר לכתוב שמו שמואל וגם יש אנשים בעירכם המכירים אותו בשם שמואל ורק ראו הב"ד בכתובה שכתב לאשתו זאת זה לא כביר לא חדש ימים מכתובתה וכתב בכתובה שמו יעקב שמואל ושאלוהו הב"ד מה זה בפנינו ואמר שבאמת שמו לתורה ב' השמות ורק בפ"כ נקרא רק שמואל ולכן בכתובה כתב שני השמות ועכשיו רצה לרמות המתגרשת ממנו ואמר ששמו שמואל לחוד ושיוכל להוציא לעז אח"כ על הגט ונסתפק מעכ"ת מה לעשות עתה בזה והאריך ואשר נלע"ד פשוט דמדינא א"צ רק גט אחד בשם שמואל מחמת שכן העידו אנשים שנקרא בפ"כ שמואל ושם שני לא נודע לנו בכאן א"כ הוי כלא נודע לנו משם אחר וכותבין רק השם שהוחזק בפי הבריות ובפרט שכאן מקום הכתיבה ונתינה ונהי דלכתחלה צריך לכתוב גם של מקום אחר ובפרט בפ"י ז"ל בתשו' (מג"ש) [סי' יו"ד] שכתב דמקום דירה הוי כמקום נתינה מ"מ בדיעבד ודאי כשר אם השמיט זה השם ובפרט איש כזה לפי הנראה אינו עולה לתורה רק פ"א ביובל זה לא מקרי עיקר השם וא"צ לכותבו כמבואר ברדב"ז מובא בדברי חיים [בשער שינוי השמות דט"ו] והכתובה זו אין מחדש כלל שהעדים כתבו על פיו שלא כדין דצריך להחזיק שלשים יום ובכתובה פ"א לחוד לא מקרי הוחזק ופסול כמבואר בשו"ת הרא"ש ז"ל ומובא הדין הזה בד"ת [בשער התשו'] בהשגתי על ספר אנשי שם [בסי' פ"ה] ולכן בודאי די אפילו לכתחלה בגט א' ורק שבאמת צריך להחמיר בעניני א"א כמ"ש מעכ"ת ולכן נכון לכתוב עוד גט שני ויכתבו בו שמואל דמתקרי יעקב שמואל ומה שחשש מעכ"ת לדברי הב"מ [בסי' קכ"ט סי"ד] כבר הוכחתי בהשגות על אנשי שם [בד"ח שם סי' צ"ט וק"ה] דהב"מ הוא יחיד נגד רבים והמנהג בכל מדינתנו לכתוב בכפילות השם [דמתקרי] ואין חושש בדבר זה ואפילו לכתחילה כותבין כן בכל מדינתינו והמנהג פשוט כן ואם העם נהגו ואפילו נגד ההלכה אין לשנות אם אין הדבר פשוט נגד המנהג כידוע [מגמ' מנחות דל"ב]

ועל השאלה השנית באשה שיש לה שם שמתברכת מחמת חולי רק היא במקום אחר אבל במקומה לא נשתקע שמה וגם בכאן יש איזה אנשים משם הדרים כאן קורין אותה לפעמים בשם המתברכת נלע"ד ג"כ לתת שני גיטין בא' שם הנקראת בפ"כ לחוד ובשני דמתקריא על שם הנקראת בפי כל ודי בזה

וע"ד הס"ת אתפלא מאד למה חשש על מה שלא הרחיק בין שיטה לשיטה כמלא שיטה הלא כל ס"ת שלנו אין הרחק בין שיטה לשיטה ועיין בס' ברכי יוסף [סי' רע"ג אות א'] שאמר שבדיעבד ודאי כשר אין לספק וכתב ג"כ שכל ס"ת שלנו נכתבו כן בלא הרחק בין של"ש יעו"ש. ועל שאר החששות יכולים לגרר ולא מקרי מנומר כה"ג כמבואר ברמ"א [ס"ס רע"ט] שכן נוהגין ולא יגנזו הס"ת ח"ו

וע"ד השאלה בשם הושע יכתבו יהושע דמתקרי הושע דמתקרי הושקא ולהושע בציר"י אין לחוש כלל כיון שאין קורין אותו בשום פעם הושע בצירי והי' שלום. שבט תר"ל

סימן קמט

להרב החריף מו"ה יהודא ליב נ"י מו"צ דק' פריסטיג ה' ויקהל תרלמ"ד

בדבר הגט שלא ידעו במקום הכתיבה שאבי המתגרשת לוי ולאח"כ לאחר הנתינה גם במקום הדירה יש אומרים שלא היה לוי וי"א שהיה לוי וכעת נתברר במקום הדירה גם נתברר שהי' לוי ובגט לא נכתב לוי

תשובה לפע"ד במקום עיגון תנשא וכן פסקו כל אחרונים ובפרט שלא אתחזק בשעת כתיבת הגט במקומו שם [שום] ספק ובסתם אין לכתוב בת לוי לשיטת הרא"ש ז"ל כשר לכתחלה [ע' ברא"ש פ' הזורק סי' ט' ובג"פ סי' קכ"ט סקל"ו] ולכן עכ"פ במקום עיגון ודאי כשר אח"כ מצאתי כעין זה בח"ס [באה"ע ח"ב סי' ט"ז] והי' שלום

סימן קנ

לאחי הרב הגאון הגדול בו"ק חו"פ החסיד המפורסם מ' אביגדור נ"י האבד"ק דוקלא יע"א

בנדון אחד ששמו צבי אלימלך ובפ"כ נקרא הירש מלך ורצית לומר דצריך לכתוב מילך ביו"ד להורות על ציר"ו דאינו שם הקודש כלל לא צדקת בזה דכיון דשם הקודש אלימלך מסתמא שם מלך שקורין אותו כוונתו על מלך שבלה"ק וקצת שינוי במבטא אין קפידא כמ"ש הת"ה גבי קירבך וכיוצא בזה וכיון שלא מצינו שם מילך ביוד וגם מלך במדינה נקרא בלה"ק מלך בסגול מ"מ בפ"כ נקרא נוטה לציר"י (ולכן כיון שנכתב בגט בלא יו"ד רק מלך והוא שם הקודש ולכן יכתוב דמתקרי כן נלענ"ד)

סימן קנא

להרב הה"ג החריף ובקי ע"ה פ"ה החסיד המפורסם כו' מ' מנחם מענדל פאגעט נ"י אבד"ק דעש יצ"ו

שאלה בגט שאחד נקרא בפ"כ שם אביו פסח ולס"ת קוראו החזן בן ר' פתחיהו אך המגרש א"י אם שמו כלל פתחי' שקורא אותו כן וחקרו ודרשו היטב על שם אביו ולא נודע כלל משם פתחי' רק פסח שבפ"כ וע"א שהי' שכנו של אביו בבה"כ אמר שזוכר בטוב שמעולם לא נקרא לס"ת בשם פתחיהו כלל ונסתפקתי בזה האיך לכתוב

תשובה הנה לפע"ד מאחר שלא נמצא בשום סדר"ג שם פסח ופתחי' כתבו כולם לכתוב בלא וא"ו ולכן בודאי שם פתחיהו בדוי מהחזן וכ"כ רוב הפוסקים ועיין בדברי חיים שכתב בשם מור"ר הגאון מו"ה שכנא זלה"ה שאין לחוש לקריאת ש"ץ ובפרט שיש ע"א שלא הי' לאביו שם פתחי' והחזקה מסייע להעד דלא שמענו פסח פתחי' בודאי לא נכון לכתוב שם שלא הוחזק בו אביו מעולם ורק החזן החזיק לו שמו כפי רצונו והאיך נעשה שם הבדוי לעיקר ולכן טוב לסמוך ולכתוב שם הרגיל בו בפ"כ וזה לפע"ד כמו יצחק חקין וודאי אם אפשר ליתן ב' גיטין היו נותנין עוד גט א' בשם פתחי' המכונה פסח אך באמת גם באפשר הי' הגט למותר ממש כי איך יוכל החזן להחזיק שם לאדם שלא ברצונו ולא צוהו אדם לזה ובכה"ג לכ"ע עיקר שמו הידוע בבירור לכל. ומ"ש לפלפל בספר דברי חיים דבריו ניתן להאמר אך מדברי האחרונים הט"ג והח"ס נראה דמטעם חזקת ממון שבאדם באו אבל צ"ע יעוין בדבריהם והרבה יש לפלפל בזה ועת לקצר. א' קרח תר"ל

סימן קנב

להרב הה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מו"ה משה יעקב נ"י דאבד"ק אושפצין יע"א

בדבר הגט שאבי המתגרשת הי' שמו בשעת עריסה גדלי' אליעזר ובכינוי ליפא והמון העולם קראו אותו גדלי' ליפא ואח"כ נשתקע שם ליפא ולא קראו אותו העולם רק גדלי' ולס"ת קוראים אותו גדלי' אליעזר ושם ליפא נשתקע ורק בחתימה בחר בשם ליפמן וחותם עצמו גדלי' אליעזר ליפמן ונסתפקו האיך לכתוב הגט

תשובה באמת האחרונים דברו הרבה מזה אך האמת אגיד אם כי אנכי נבזה וידעתי מיעוט ערכי בתורה אך עכ"ז ראיתי כי מחמת גודל המבוכה בענינים אלו בין האחרונים