דברי חיים חלק ב תנא

אמר אז לא מהימנינן לי' וא"כ עומדת בחזקת גרושה ממומר ולא יוכלו להוציאה מהיתר זולת שני עדים ואפילו להר"ן ז"ל [בכתובות פ"ב שם] שפליג על זה וכתב כיון דכל ההיתר מחמת העד וכיון שיש [עד] כנגדו בטל חזקת ההיתר אשר ע"י העד בנ"ד גם הר"ן ז"ל מודה דעכ"פ נהי דסליק חזקת ההיתר עתה מחמת עדות דודה דעתה אין דבר שבערוה מ"מ עכ"פ הוי רק ספק מחמת עדותה שמקודם והוי ספק ובספק דרבנן כה"ג מקילינן כמבואר באחרונים בג"פ [סי' קכ"ט סק"נ] ובמכת"א ז"ל וא"כ לא תצא מהיתרה הראשון וא"ל שוותי' אנפשי' חד"א שהיא הודית לדברי דודה זה ליתא דאינה מודית כלל כיון שידוע גם לדודה שהיא אין יודעת כלום שלא הכירה אבי' מעולם והוי אצלה רק ספק מחמת שנקרא ע"ש אבי' אשר באמת מבואר בגדולי הפוסקים לסמוך קצת ע"ז וא"כ ספיקא הוי ומספיקא לא תצא כמבואר וא"כ לא שוותא נפשה חד"א

והנה אתמה על מסדרי גט השני שכתבו כפי עדות דודה לחוד והלא מאי נאמנות לו נגד ב"ד שכתבו הגט היפוך הב"ד ומה שאמרה האשה שהיא טעתה מי נאמנת נגד ב"ד דלמא עדים אחרים אמרו להב"ד שם אבי' וגם כבר הודעתיו נאמנה שדודה אינו נאמן לשנות מכפי גט הראשון וגם כי לפי דעתי זה מקרי אתחזק מה שנישאת והיתה תחת בעל השני בהגט הראשון ובאתחזק האב לשם שני לכ"ע צריך לכתוב עכ"פ בגט השני גם שם השני שנתחזק ולכן לדעתי גט השני פסול וצריכה עוד גט בשם אבי' אברהם דוד כמו שנכתב בגט הראשון ואם יהי' עדות ברורה שהיא קבלה הגט מהמומר ולא נחוש עוד לדלמא לא נתגרשה שהרי עדים יעידו שנתגרשה ואין כאן חשש רק מה ששינו שם אביו כפי עדות דודה נלפ"ד במקום עיגון מותרת לינשא: כ"ז נלע"ד באם יסכימו עמי עוד שני ת"ח גדולים אמתים. והנה מעכ"ת מפלפל בדברים שאינם נוגעים לדינא כי כ"ז רק פלפול בפירוש דברי הש"ס לא לדינא וכלל ובפרט בעדות שאאי"ל אשתמיט מני' דהגאוני' האחרו' דברי הנ"י פאד"מ דכתב כדברי הפ"י ז"ל [בגיטין דפ"ט דכל גיטין ה"ל עשאאי"ל ולא מכשר רק מדרבנן היכא דלא כתבו בזמנו כתבנוהו ע"ש] ועיין בלבוש כתב ג"כ מזה אך תמה אני מה הזמה שייך בעדי חתימה הלא הם לא עשו דבר גירושין ולא מעידים שנתגרשה רק שהבעל כותב כן ובזה עדיין לא נתגרשה ולכן מה הזמה שייך בזה כיון שלא עשו שום מעשה ולא זממו לעשות כי הכל תלוי בהבעל אם ימסרנו לידה ואין זה כנגדו עדות כלל והארכתי בזה אך כעת אין בכחי ודי בזה ההכרח שכתבתי לדינא כי עדן לא שבתי לכחי כמאז. ומ"ש דלא נקרא [שינוי] שמו הוספת השם יעוין במהרי"ו ז"ל דזה הוי שינוי ממש ומהרח"ש ומהרי"ט החמירו מאד בכעין זה גבי טרוניא יעי"ש

ולכן כלל הדברים אם אשה זו לא תביא ראי' שבא לידה גט מבעלה המומר אסורה להנשא מה"ת ואם תביא ראי' שקבלה גט מבעלה המומר אזי תקבל גט שני מבעלה השני ויכתבו שם אבי' אברהם דוד ואז במקום עיגון מותרת להנשא אם יסכימו שני גדולים אמתים: ומה שכ"ת כתב לדוחק דברי הג"פ [ע' בג"פ סי' קכ"ו סקצ"ה ובד"ח בשער התשו' אות ע"ד] מה שמחלק בין דבר שעכ"פ מן הש"ס לכתוב לכתחלה אין זה דוחק כי כן מבואר בתשו' הרשב"א ז"ל וכ"כ בס' מכתב אלי' ז"ל וטוב לנו דוחקן של ראשונים מפלפולי הבל של אחרונים כל זה ראיתי להודיע והטוב בעיניו יעשה

ואודות ארון הקודש אשר שאל לא ידעתי האיך שייך כאן זכה אותו הכותל בארון קודש ולא מורידין הא לענין ליקח כלי מביהמ"ד זה לאחר לא שייך שזכה ביהמ"ד זה כמבואר במהר"ם פדווה ומביאו במג"א ז"ל [ס"ס קנ"ב] ולכן טענה זו אין בה ממש ורק עיקר לעשות כמנהג שנוהגין בכל קהלות ישראל ולא ישנו כי דבר זה גורם בזה"ז כמה קלקולים ולכן יזהרו בשינוי המנהג ואם ירצו יוכלו לקבוע עוד ארון הקודש ולתת בו ספר אחד עכ"פ דכן ראיתי בהרבה בהמ"ד שיש שני ארונות הקודש והי' שלום כדברי ידידו דוש"ת בלונ"ח. א' ר"ח סיון תרכ"ד. [וע"ל חא"ח תשו' י"ד]

סימן קלו

שוי"ר לאחי הרב הגאון הגדול החריף ובקי ע"ה החסיד המפורסם מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דוקלא יע"א

שאלה אחד נקרא לתורה יצחק ובפ"כ נקרא אייזק וחותם עצמו יצחק איזק ובחד יו"ד האיך לכתוב שמו בגט וגם חתימתו רק במעט כי אינו בעל מו"מ כלל וחותם עצמו במעט גם מסופק האיך לכתוב יעקב המכונה יקל אם ינקל כפי שנראה בקריאת ההמון

תשובה נלפע"ד לכתוב יצחק המכונה איזק בחד יו"ד ודי בזה וטעמי דהנה אין לכתוב על החתימה דמתקרי או המכונה להרבה אחרונים [ע' ס"ז ש"א אות א' ובט"ג שם סקל"ו ומ'] והנה הן אמת דיצחק המכונה אייזק ויצחק אייזק הוי כתרי שמות להרבה מפרשים מ"מ כיון דחתימתו במעט די שלא לכתבו כלל כיון דאין יכולים לכתוב דמתקרי או המכונה על החתימה די"ל דחתימתו יצחק אייזק פירושו דשמו יצחק ומתקרי לפעמים איזק וכיון דהוי שני השמות במקום כתיבה ונתינה די בכה"ג בשם אחד מהם מכ"ש כשם הרוב כמבואר כה"ג בתשובת מהריב"ל ז"ל [מובא בד"ח בשער התשו' באות כ"ח] לגבי פלאמא ופלונבא כיון דכחד שמא הוא והמה נקראים במקום כו"נ שניהם די בא' מהם ומכ"ש כשם הרוב דלדעת הרשב"א [בחי' לגיטין דל"ד] אין כותבין בשני שמות במקום אחד דמתקרי ונהי דפליגי הפוסקים עליו מ"מ בכה"ג סמכינן דדי בחד שם וכן נמי בנ"ד כיון דבמקום כו"נ נקרא בשניהם סגי באחד מהם וגם כותבין איזק בחד יו"ד כמו שחותם עצמו דחיישינן אם נכתוב בשני יודי"ן דיאמרו אחר הוא לא בעל המתגרשת דבעלה חותם ביו"ד אחד ואין כאן שום חשש דהרי בלא"ה יש פלוגתא אם לכתוב ביו"ד או בתרי יודי"ן רק דיש"ש ז"ל הכריע לכתוב בשני יודי"ן אבל עכ"פ מוכח מדברי היש"ש גופא דגם בחד יו"ד נקרא כמו בשני יודי"ן רק בשתי יודי"ן מורגל הלשון ביותר אבל לעולם גם בחד יו"ד נקרא כמו בשני יודי"ן דאל"כ ה"ל להיש"ש לומר כן להשיג על דיעה הראשונה א"ו שגם ביו"ד אחד נקרא כמו בשני יודי"ן רק בשני יודי"ן נקרא יותר בטוב ולכן בכה"ג שיש חשש שיאמרו לא זה המגרש דהמגרש חותם ביו"ד אחד והרבה אחרונים פסלו לזה נכון לכתוב בחד יו"ד. גם בשם ינקל א"צ לכתוב ינקל כי גם יעקב קורין הרבה מההמון ינקוב ואין עולה עה"ד לכתוב המכונה ינקוב ובפירוש ראיתי כן באחד ממסדרי גיטין הראשונים שכתבו שאין לחוש לזה וטירחא עלי לחפש כעת שאין כחי כדבעי אך אין שום דבר ספק דאם אפי' הי' נקרא בפ"כ בהוספת הנו"ן לא הי' צריך לכתוב המכונה ינקל כמו יצחק חקין שא"צ לכתוב חקין אפי' שיש בו נוספה מ"מ כיון דידוע ורגיל שלכל חקין קורין לס"ת יצחק הוי קיצור השם וא"צ לכתבו (וכ"כ רוב האחרונים דזה עיקר הטעם) ה"נ ממש בינקל שהכל יודעים שהוא קיצור מיעקב וכל ינקל קורין אותו לס"ת יעקב בודאי הוי קיצור וא"צ לכותבו כלל: ואל תתמה מה שכתבתי אז להקדים שם החתימה כי הי' נראה לי מתשובתך שהוא בעל חו"מ וחותם לרוב אז שם החתימה לרוב השיטות [עיקר] אבל באם [אינו] רגיל לחתום יכתוב כנ"ל

סימן קלז

להרב המאה"ג החריף ובקי וכו' מו"ה אברהם תאומים נ"י אבד"ק זאלישטשיק יע"א

שאלה אחד ששמו מרדכי ובפ"כ נקרא מאטיא בן אברהם דמתקרי אבלי והאשה פעסיא בת שעי' האיך לכתוב בגט

תשובה בגלילותינו הדבר פשוט לכתוב בגט מרדכי המכונה מאטא אך בגלילות פאדאליא נראה שקורין מאטיא בהברת יו"ד ולכן אם כן קורין בעירו מאטיא יכתוב המכונה מאטיא בן אברהם: ואבלי א"צ לכתוב כמבואר בב"ש [בש"א אות א' בשם אבא] אך ביש מקומות כותבין אבלי וכן נראה מהתשובות שהביא בט"ג [שם סקל"ו] אך כותבין המכונה אבלא ומ"ש השואל לספק דלמא שמו בפ"א לא ידעתי שום משמעות אות פ"א לאבלי אולי במקומם נקרא כן אפלי בפ"א לא אוכל לכוין שפת הלשון בזה כי לא שמעתי מעולם אפלי בפ"א גם מ"ש השואל אבליא אני לא שמעתי בשום מקום אפילו בגלילות פאדאליא לקרא שם אבלי ביו"ד קודם האל"ף אך לפי המבואר בט"ג ובב"ש שם אבלי ביו"ד לבסוף לחוד לא באל"ף וכן נוהגין העולם בכתבי שטרות לכתוב אבלי ולכן לדעתי נכון לכתוב אבלי כמו שכותבין בשטרות הגם שיו"ד בא במקום דגש שמדגישין היו"ד אבל באם אין מדגישין כותבין באל"ף מ"מ כיון שכן כותבין בכל השטרות ואם חותם המגרש בוודאי חותם אבלי ביו"ד בודאי צריך לכתוב אבלי ביו"ד ולכן טוב שלא לכתוב כלל אבלי דהוא באמת קיצור השם ואם ספק בכתיבתו האיך נכתב טוב שלא לכותבו כמבואר בב"ש ז"ל [בכללים אות ו'] אולם אפליא בפ"א וביו"ד אל"ף לא שמעתי אך אין להחליט דבר ואם אולי נקרא במקומו אפליא בודאי צריך לכתוב כן הכינוי דשם כזה לא נגזר כלל