דברי חיים חלק ב תנב

מאברהם ומזה לא דיבר הט"ז והב"ש ז"ל אך אם נקרא אבלי טוב שלא לכתוב כלל אבלי רק אברהם לחוד: ושם אבי האשה א"צ לכתוב המכונה הגם דהוא כינוי לשני שמות ישעי' בוא"ו וישעי' בלא וא"ו מ"מ כיון שכותב שניהם א"צ שוב הקיצור דהטעם באם יש לכינוי שני שמות לה"ק שצריך לכותבו הוא שלא יבא לטעות דבעל האשה נקרא בשם אחר בלה"ק וזה לא שייך באם כותבין שני גיטין ולכן א"צ כלל לכתוב דמתקרי שעי' אך בכ"ז לא מצאתי דבר מעכב בדיעבד דקיי"ל אם כתב דמתקרי במקום המכונה כשר בדיעבד ושם אבלי הנם שא"צ לכותבו בדיעבד כשר אם כתב קיצור שא"צ לכתבו אך אם כתב בגט אבליא ובמקומם נקרא אבלי נראה דהוי שינוי כמבואר בכל האחרונים ובט"ג ויותר אין להאריך בזה ומה שמאריך בדברי הט"ג לפע"ד גם בט"ג כתב כדברי הנ"ל ואם אולי יש בדבריו איפכא אין כעת בכחי לפלפל בדברי האחרונים אך מ"ש נ"ל ברור ומעכ"ת יעשה כרצונו אם יש בט"ג נגד דברי

אחר כותבי זאת הגיד לי המעתיק כתבי כי טעיתי במה שדמיתי ששמו אבליא כי מעכ"ת כותב ששמו אבציא ובאמת מחמת תשות כחי כהו קצת מאור עיני ודמיתי שכותב אפליא ולכן לא ידעתי כוונתו אך כעת שהגיד לי ששמו אבציא הנה זה השם ידעתי שבגליל לבוב יקראו כן ושכיח שם זה וזכרתי כי בעיר מולדתי הי' כמה נקראים אפציא ובאמת ההברה הוא בפ"א וצריך לכתוב המכונה אפציא אך כיון שאין שינוי גדול במכתב וגם אינו חותם עצמו בפ"א כשר בדיעבד כשכתב אבציא ואם חתם עצמו בפ"א פסול כמבואר בב"ש [באות ז' ומ"ם] וכן פסקו הרבה אחרונים הגם שבס"ש נראה שאין מחלק בזה וכן בהרבה תשובות מ"מ שלא במקום עיגון חיישינן לדברי הב"ש ז"ל ולפסול הגט בשינה מחתימתו וגם בשם אפציא כותבין המכונה אפציא

עוד להודיע כי זכרתי שבמקום מולדתי הנ"ל הי' נקרא שם אפטשא לא בפ"א לחוד רק בטי"ת ושי"ן ולכן ידקדק האיך קורין במדינתו כה יכתוב ומ"ש לחוש לשם אבצן והביא ראי' מט"ג [ש"א אות ד' סק"ה] גבי דעניל באמת בקונטרס אשר לי דחיתי דבריו בטעם וראי' [ע"ש בד"ח סק"ג] אך בנ"ד נם הוא מודה דאין לחוש לאבצן דהתם גבי דעניל מדניאל נהי דהכינוי של דעניל אינו שכיח לשם דניאל מ"מ השם הקודש דניאל שכיח מש"ה מצא הט"ג ז"ל לחוש אבל הכא דגם שם הקודש אבצן לא שכיח ולא חיישינן לשם דאינו מצוי בינינו אפי' הוא מהמקרא או שמות תנאים לא חיישינן להו וכמבואר בת"ה [סי' רל"ג] גבי יחזקי' וישי' וגבי שייא וכן במהרי"ק גבי בילא [ע' בד"ח בש"א אות טי] ובס"ש לרוב דל"ח לשם שא"מ בינינו [וע' ב"ש בש"א אות י' ישעי'] וא"כ לא שייך לגבי אבצן כלל וגם מה"ת ניחוש למי ששמו אפציא נימא דהכוונה אבצי' והוא קיצור מאבצן דזה הוא זרות מאד לחשוב כן ולכן צריך לכתוב אברהם המכונה אפציא ומעתה יראה להיות מתון בסידור הגט ובהמתקת סוד עם לומדי העיר כי גדול עונש בזה מבואר בהקדמת ס"ש דאפילו אם בדיעבד כשר העונש גדול רח"ל יעו"ש והי' שלום. ו' שלח תרכ"ד

סימן קלח

לבני הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם חו"פ ירא ה' וכו' מו"ה ברוך נ"י האבד"ק רודניק יע"א

שאלה אשה אחת ששמה מעריסה מחלה וכן קורין אותה רוב העיר רק יש שכינו שמה למעכלי ונקרא' בפי מועט מעכלי והנה בעלה בעת היותו שכ"מ נתן לה גט ע"י שליח בעיר הסמוך לעירם ושם היתה האשה מוחזקת מכבר ועד היום למחלה ולא ידעו כלל שקצת בני עירה קורים מעכלי ולזה ניתן לה הגט בשם מחלה בעיר הסמוך ששם נכתב הגט ובעלה שבק לן חיים ולכל ישראל ונשארו שני אחים אחד קטן ונסתפק המורה אם צריכה חליצה

תשובה הנה הרמ"א ז"ל {סי' קכ"ט ס"א] פוסק אם כתב שם אחד די וכן הסכימו רוב ראשונים ואחרונים וכן הסכים הג"פ [שם סק"ח] להלכה בשעת הדחק אך אפילו להפוסלים בכתב שם העיקר לחוד מ"מ כאן שבמקום הכתיבה והנתינה לא הי' לה רק שם אחד מחלה לא איכפת לן מה שבמקום אחר שאינו לא מקום כתיבה ולא מקום נתינה יש לה שם אחר כמבואר בש"ס [גיטין ל"ד] יצא למקום אחר וגירש באחד מהם מגורשת וכן פסקו כל הפוסקים באין חולק ונהי דהר"ם מינץ [סי' ס"ד] והפ"י ז"ל [ח"א] בתשובה [יו"ד] כתבו דמקום דירתה מקרי מקום נתינה כבר העלתי בחיבורי דכל הפוסקים חולקים עליהם [ע' בד"ת בשער שינוי השמות אות ט"ו] וכן נראה בהדי' בט"ז ז"ל [שם בתשו' פ"י סי' י"א ובסי' קכ"ט בט"ז סק"ה] ועוד דאפילו לפי דבריהם כיון שלא ידעו במקום הכתיבה שיש לה שם אחר כשר לשיטת התוס' [שם בגיטין] וספר התרומה ולא מצינו חולק עליהם וכן הסכימו למעשה הפ"י ז"ל בתשובה והט"ז ז"ל [הנ"ל] ולכן אשה זו פטורה מחליצה ואין להחמיר כלל בפרט דבאם נצריכה חליצה יש חשש חליצה פסולה דצריכה לחזור על כל האחין כמבואר בתשו' מהריב"ל ז"ל והאח אחד קטן ולכן אין להחמיר כלל. והי' שלום

סימן קלט

לאח הרב הגאון הגדול בו"ק חו"פ החסיד המפורסם וכו' מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א

שאלה אחד נקרא בפי כל פישל ולתורה עולה אפרים פישל רק כשהוא במקומות אחרים עולה לתורה בשם אפרים לחוד ורק שהוא לעתים רחוקים ולמעט מאד

תשובה לפע"ד לכתוב אפרים פישל המכונה פישל דעל מה שנקרא לפעמים במקומות אחרים שאינו מקום כתיבה ונתינה אפרים לחוד לתורה ובפ"כ גם שם נקרא פישל ודאי א"צ לכתוב שם אפרים ולומר עליו דמתקרי דכבר כתבו שם אפרים היינו אפרים פישל והגם דמהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] כתב היכי דמתקרי בשני שמות פעם בזה ופעם בזה צריך לכתוב דמתקרי כגון ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון פסול וא"כ גם בנ"ד שנקרא במקומות אחרים אפרים לתורה ובפ"כ פישל אם יכתבו בגט אפרים פישל הוי לבני אותו המקום שינוי השם. דבשם המובהק עם כינוי השכיח לו לא שייך סברת מהרי"ק ז"ל דהוי שינוי השם (דזה ליתא) כיון דידוע לכל דפישל כינוי לשמו העיקרי אפרים הידוע להם לא יטעו לומר דאחר הוא רק יאמרו דבאותו מקום צירפו גם הכינוי לשמו העיקרי ובפרט במקום שנקרא שם במעט ואינו מקום כתיבה ונתינה כנ"ל אעפ"כ אם תרצה תוכל לכתוב דמתקרי אפרים כאשר כתבת

ומה שכתבת באחד שנקרא לתורה אברם דוד ובפ"כ נקרא דוד ופסקת לכתוב אברם דוד דמתקרי דוד. ידידי אחי דע דהעלתי בחיבורי [שער שינוי השמות אות ג'] דאין לסמוך על הש"ץ בלא סבה לדבר ונכון הוא מאד דכיון דקיי"ל מספק לכתוב אברהם דרוב נקראים בה"א ורק היכי שנקרא לתורה אברם כותבים אברם והנה לפע"ד כ"ז באם נקרא לתורה עפ"י צווי הבעל אבל אם הבעל א"י למה קרא אותו הש"ץ אברם וגם אביו אינו אומר סבה לקריאת אברם א"כ מהיכן ידע הש"ץ לקרותו אברם בלא ה"א מספיקא הוי לי' לקרותו אברהם אך ע"ה הש"ץ בכפר קרא כן ובודאי דקריאה כזו לא נחשב למוחזק לתורה דהוא רק טעות וצריך לכתוב עיקר השם שמסתמא הוא מרוב הנקראים אברהם. והגם שספר אנשי שם הנדפס מחדש אמר שגם נתחזק בטעות הוי שם ממש לכתבו בגט ולא ראה שסברא זו שאין משגיחין בש"ץ הוא מפי רבן של כל מדינות פולין הוא ניהו זקני הגאון מו"ה שכנא זלה"ה רבו של הרמ"א ומהרש"ל ז"ל וכל גדולי פולין [מובא בד"מ מס"ג אות א'] והגם שאחרונים כמו דמש"א גמגמו בדבר זה עכ"ז באברם אברהם דרוב נקראים אברהם וכמעט כל הש"ץ בעולם שבמדינתנו קורין אברהם ורחוק להאמין כלל שנקרא אברם ואולי נדמה לו כן בפרט למיעוט קריאתו בתורה ובדיעבד הגט בטל אם כתוב על אברהם אברם ולזה לדעתי נכון שיתן שני גיטין בראשון יכתבו אברהם דוד דמתקרי דוד ובגט שני יכתבו אברם דוד דמתקרי דוד דהנה דיעבד כשר אם כתב על אברם אברהם כמבואר בב"ש ז"ל [אות א'] ובלא"ה צריך כאן שני גיטין דמה שכתב לכתוב אברהם אבוש בשביל החתימה דמתקרי אברהם בשביל עלי' לתורה המכונה אבוש בשביל קריאתו בפ"כ הנה ידוע מדברי הט"ז [סי' קכ"ט סקכ"ב] וב"ש ז"ל [בש"א אות א' אבא] דא"צ לכתוב אבלי וכמ"כ אין לכתוב אבוש וכ"כ בט"ג [שם סקל"ו] דהוי ממש קיצור משם אברהם וא"כ נהי דאם רוצה לכתוב קיצור השם אין מוחין מ"מ אין שייך בכה"ג לכתוב על עיקר שם אברהם שאבוש יוצא ממנו והוי קיצורו לכתוב עליו דמתקרי אברהם ולפ"ד הרא"ש ז"ל בגיטין [דל"ד שם במשנה] אין לכתוב על כינוי [אפי'] כיוצא בזה דמתקרי אברהם הוא מפני שאבוש הוא קיצור מאבשלום וא"כ אברהם שם אחר מש"ה כתבו