דברי חיים חלק ב תמו

לסברת מהראנ"ח ז"ל כמבואר בספריהם ולכן ח"ו לעשות מעשה כזה ורק ליתן שני גיטין באחד יכתבו כמו שכתבת להקדים שם החתימה ואח"כ שם הנקרא לס"ת והכינוי שנקרא בפ"כ ובגט השני יכתבו ישראל דוב המכונה בעריש וישמיטו לגמרי שם החתימה ובזה בודאי בכותב שם שנקרא לס"ת והכינוי הנקרא בפ"כ סגי בדיעבד לכ"ע

ומה שכתבת ביענטשא הספק איך לכתוב לא ידעת מידי הן אם כותב יענטשא שפיר דמי ולא חיישינן שיקראו בסגול כי בעי"ן משמש ג"כ לפתח בשם יעקב וכינוי כמבואר אם שמו יעקל בפתח שכותבין יעקל ולא חיישינן שיקראו יעקל בסגול (עיין ביש"ש ובט"ג גבי יעקל) כיון שנוכל לקרותו בפתח אין חשש לטעות כאשר יבואר לפנינו וגם אם יכתבו ינטשא שפיר דמי כמבואר במהריב"ל ז"ל אשר יובא לפנינו וגם אם כותבין באלף יאנטשא אין קפידא דרגילי אינשי ביאנטשא בפתח לא בקמץ דלא שכיח וכאשר יבואר להלן

ומה שכתבת לכתוב יאכט באלף וכתבת שבזמנינו נמשך הפתח דע לך אהובי בני כי מדבריך ניכר שלא עיינת בהאחרונים שהאריכו בזה והנה מקור הדין הזה נובע מדברי רש"י בכתובות [ס"ט ע"ב] גבי ינחם כתיב דפירש"י ז"ל דכל נקודת פתח מושך אחריו אלף או ה"א ומהריב"ל ז"ל האריך בזה וכן הג"פ ז"ל [סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה ובכ"מ] ויתר האחרונים אמנם סיים המהריב"ל בח"ג סי' ט' וז"ל ועוד נסתפקנו בשם פאלומבה אם צריך לכתוב אלף אחר הפ"א לפי שהגריגיש אינם רגילים בכך וכפי הנשמע אינם כותבי' אפילו בגיטין אלף במקום פתח בלשון לועז שלהם תשובה כו' עד אלא שאני חוכך להחמיר שלשון הלועז שלנו שנרצה לומר ולחטוף שני אותיות כאחת נכתב כולו בלי שום אות מאותיות שהם אמות והם במקום הנקודות ואם הוא בנ"ד הו"ל כאלו שינה שמה דכיון דלא נכתב שום אות מן האותיות שהן אמות יש לנו לומר שיש שורק אחד אחרי הפ"א והאל"ף וצריך לעיין במה דכתב רש"י כו' עד ואחר שכתבתי כ"ז ראיתי תשובה אחת להרב ה"ר שלמה בן רשב"ץ שכתב אם כתב שם עירו ושם עירה בבלבול כגון שבמקום טונס כתב טסם פסול ואם אינו נקרא יפה ה"ה כמו שאינו ע"כ ואחר שראיתי זאת התשובה חשבתי דרך נכון באלו הדברים והוא שחסרון ואו הוא חסרון דהכל קפדי בי' אבל חסרון האלף שהוא במקום תנועת הפתח איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי וזמנין הסופרים משמיטין ויש לסמוך על מה שנוהגין באגרות ובשטרות ובכתובות ואפשר שמשום זה רבני הגריגיש אינם מקפידים על תנועת הפתח בגיטין כפי הנשמע משום דבשטרות ובכתובות ובאגרות לשון הלועז שלהם אינם מקפידים ע"ז עכ"ל. והנה אנו מנהגינו כארמיניש שאין כותבין אלף במקום פתח כמבואר בכל מסדרי גיטין ביש"ש ובס"ש ובב"ש ז"ל הגם כי מהרי"ט ז"ל כתב דאשכנזים כותבים אלף במקום פתח כוונתו על האשכנזים היושבים קרוב לספרד אבל אנו אין כותבין אלף במקום פתח וכ"כ בהדי' בס"ש גבי ולק פרידמאן יעו"ש וכ"כ הט"ג גבי בארונא בשמות הנשים ולכן זה פשוט שכותבים במקום פתח בלא אלף אך לפעמים כדי שלא לקרות בשו"א מרחיבין התיבה וכותבין אלף כמבואר גבי ואלק ובנ"ש גבי באריש וגבי חאניכה אך אם יש מקום לטעות שיקראו זה השם בקמץ בודאי אין כותבין באלף רק במקום שאין לטעות בתנועת קמץ שאין שכיח שם כזה ויש חשש שיקראו בשבא מוסיפין אלף כ"כ הנ"ש והס"ש ובט"ג. והנה לפע"ד אפילו במקום שיש לטעות לקרות בקמץ לדעתי לא איכפת לן לכתוב באלף אם יש ג"כ לטעות שיקראו בשבא דהנה מבואר בע"נ גבי שלום ושלום בשורק הגם דבכתיבה דומים לכתוב שלום בואו ובקריאה משונים ששלום בשורק משונה משלום בחולם מ"מ א"צ היכר אחר כיון דניכרים המה בשמות אבותם ודמי ממש לאם יש בעיר שני בני אדם ששמותם יוסף ורק אחד בן ראובן ואחד בן יעקב דא"צ שום סי' ולא חיישינן לטעות ולכן בשלמא אם כתב השם שלא כדינו ביש מקום לטעות פסול אבל באם השם נכתב כדינו רק שיש שם כיוצא בזה נסמוך אשם אביו וא"כ ה"נ כיון דבאמת גם פתח הוא נקוד באלף כנ"ל ורק אנו משמיטים אותו לפעמים ולפעמים כותבין אותו ובודאי דזה לא מקרי טעות דיוכל לקרותו בפתח כמו בקמץ דהא אנו כותבי' אלף במקום פתח ולכן לא יטעו לקרותו בקמץ דשם אביו יוכיח עליו שזה הוא הנקרא בפתח וליכא טעות בכתיבה כלל כנ"ל. אך מדברי הנ"ש והט"ג ז"ל נראה דכה"ג יש להשמיט האלף אך בדיעבד ודאי כשר בכל גווני כאשר מבואר גבי חנוכה וגבי שמות המתחלפים והנה לפ"ז בנ"ד אשר שם יכט בשבא אינו מצוי ושם יכט על הרגל לשונינו בודאי יקרא הקורא יכט בפתח ולא בשבא ואין לכתוב יאכט באלף דיטעו לקרותו יאכט בקמץ דשכיח שם יאכט בסביבותינו וכמדומה ששמעתי ליוכבד שקורין העולם יאכווד שיש קורין יאכד ולכן בודאי יותר נכון לכתוב בלא אלף ובפרט שכן נוסח הב"ש בסידורו ובס"ש אין לשנות הגם דאם יש שינוי במבטא אין הולכים בתר הסידור שבזמנם מ"מ אם אין חילוק גדול כותבים כמו שכתבו אז והרבה הארכתי בזה בדברי הצ"צ ז"ל [סי' פ"ד] גבי זעליג [בד"ח בשער האותיות אות ג'] ובודאי שכן הוא דקשה לי מעולם כמה דיות נשפכו וכמה קולמוסים נשתברו בהשמות וכנויין ולמה לן כולי האי יכתבו בקיצור דאלף הוא במקום קמץ והיוד במקום חירק וצירי וכדומה ולמה העתיקו שם זה ושם זה כיון דאם ישתנו לא יכתבו כן א"כ לא ה"ל לכתוב רק הכלל מהנקודות והרפות והדגושות ולכן נראה בבירור דכל זמן שאין הרגש גדול כותבין כפי שהעתיקו דיש כמה שמות שגם בימיהם לא היו נבטאים בהרגשה כאשר סידרו המסדרי גיטין כי להם נגלו כל תעלומות וחקרו בטעמי השם וסדרו לפי עקרו ושרשו הגם כי כתב הט"ז ז"ל [בש"א אות ל'] שאין דורשי' השמות ודחה דברי מהרי"ט ז"ל שכתב לכתוב כפי עיקר שורש השם מ"מ המעיין יראה דהט"ז ז"ל כתב כ"ז שאין ידוע השורש משמע הא אלו ידעינן שורשו כותבין כפי עיקר מחצבת וכוונת השם והרבה יש להאריך בזה ומהרי"ט ז"ל מפלפל הרבה בזה בתשובה ובקונטרס' והנה הראשונים עמדו על סוד מחצב עיקר השם ולכן סדרו האיך לכתוב הגם שיש קצת שינוי במבטא גם בימיהם ולכן גם אם אנו רואים רק קצת (יש) שינוי משנים ממנהגם הראשון וכ"כ הרבה כיוצא בזה בט"ג ולכן בודאי כותבין יכט בלא אלף

ודע לך אהובי בני כי לפי מה שהזהיר הקנה ז"ל בספרו שלא לישב אצל סידור הגט מחמת שכמה עולמות תלויין בכתיבת השם וא"כ הי' לנו לפרוש כלל מסידור גט לפי מיעוט ידיעתינו אולם קלקלתו תקנתו דאם ח"ו לא ישב בגט בעל יראה וחכם בודאי ח"ו יבואו כמה מכשולים ולכן חיוב עלינו לדון בדיני שמות לפי שכלנו אשר חנן השם אותנו אך נכון לפניך שתעיין היטב עכ"פ ביש"ש ובתה"ד בכתביו ופסקיו ובג"פ ועזרת נשים הוא שכיח ולשקוד על דבריהם בשקידה רבה ולעשות כללים בקצרה מדברי כל אחד ואז לעת בא השאלה תוכל לעיין בהשכל ואמת ועיין בט"ג גבי ואלק ובנ"ב [מה"ת סי' קט"ז] ולפע"ד דביכט גם הט"ג מודה לכתוב בלא אלף וכמשמעות דבריו גבי יכט באות יו"ד

סוף דבר דפתח הוא ליקח אות אלף על נקודתה ורק אעפי"כ אין מקפידין עלה בכתבים ולא בגיטין כי האשכנזים אין מקפידין בזה כמבואר במהריב"ל ז"ל ח"ג סי' ט' המובא לעיל וז"ל... הרי דאלף הוא במקום פתח ואפ"ה לא איכפת לן בחסירתה ולא נימא דיקראו בהמשך פלומא לא כאשר נקראת בהמשך הפתח פאלומה דלא חיישינן לזה לא במכתב ולא בגט כיון שאינם אמות האותיות ואמרינן דמסתמא יקרא הקורא כנהוג בשם זה. ולכן אני אין מנהגי לכתוב אלף במקום פתח רק במקום שיש חשש קצת לטעות כותבין להרחיב כתנא תוספאה כמבואר בס"ש כמה פעמים ואם כן ביכט יש קצת סברא אם יכתוב באלף יקראו בקמץ בודאי כותבין בלא אלף ולכן מה שהקשית דהרי מושכין הפתח ולכן צריך אלף הרי הראיתיך במהריב"ל ז"ל דג"כ הי' השאלה בשביל שמושכין בקריאה פתח ובלא אלף יוכל לקרות בב"א בחטיפה מ"מ כתב דיש חילוק נכון דאין זה מאמות אותיות ומש"ה אין הגריגוש וכן בני אשכנז מקפידים וכותבים לכתחלה בלא אלף. ומה שרצית לומר דבזמן ב"ש ז"ל היו מדברים שם יכט בחטיפה זה א"א כלל דהנה ידוע הנ"ש הי' לא זמן רב קודם הב"ש והי' ג"כ מילידי פולין ומסתמא הי' ידוע לשניהם המבטא מפולין והנ"ש ז"ל כתב לכתוב יאכט באלף וע"כ משום שהיו מושכים הפתח כמו בזמנינו ומש"ה לרוחא דמילתא הורה לכתוב אלף להרחיב הדיבור כתנא תוספאה אך הב"ש ז"ל פליג עליו דלא צריך אלף וע"כ היינו כדי שלא יקראו בקמ"ץ והבן והי' שלום כדברי אביך כו' יום ג' כ"ח למב"י תרכ"א לפ"ק

סימן קל

להרב המאה"ג החריף ובקי חכם ונבון ירא ד' כו' כש"ת מו"ה אברהם נ"י אורינשטיין האבד"ק ברדיוב יע"א

שאלה ששם אבי המתגרשת בפי כל ליבוש ובשעת המילה קראוהו ארי' המכונה ליב וחתם א"ע ארי' ליב איך לכתוב בגט: