דברי חיים חלק ב תמה

בב"ב פ' המוכר [את הספינה] כתב שדבר שצריך לכתוב עפ"י חומרא ומנהג אם שינה פסול הגט מה"ת ואם כי דבריו מרפסי איגרי והארכתי בזה בקונ' אשר לי בעזהי"ת [בד"ח ע"ש בפתיחה אות ח' ובשער שינוי מקומות אות א' ב'] אך עכ"פ מי לא יחוש להחמיר ח"ו

אולם בנ"ד שהי' ספק שינוי נראה ממהרי"ן ל"ב ז"ל שמכשיר וכנראה מתשו' הר"ן ז"ל [ע' ג"פ סי' קכ"ט סק"נ] וכן מבואר בהדי' בתה"ד בפסקיו קל"ח שכ' וז"ל ואשר כתבת כיון דאין עדות ברורה דאין שמו דן תמיהני וכי אין עדות די עכ"ל הרי דמספק גם דעתו נוטה להכשיר יעו"ש עוד כתב שם סברא וז"ל וי"ל דמעתה כיון דמתוך הספק דקדק בסברא מן החניכה ולהחזיק שם אביו כך והוא ע"כ הוצרך לבדות שם מלבו הואיל ולא ידע האמת נוכל לומר דכה"ג יכול להחזיק שם לאביו אעפ"י שאינו כן ול"ד לתשו' הרא"ש דלעיל דהתם הי' יכול לכתוב שם אביו המומר אלא שלא רצה ולרואים נמי ליכא למיחש כדחייש האשר"י בתשובתו דהכא דהרואה שכ' דן יוכל להבין ג"כ מדעתו שע"י הספק נזקק מתוך החניכה ולא יאמרו אחר הוא משא"כ בעובדא דאשר"י עכ"ל הרי דכמו בנ"ד שמסופקי' בשמו שנקרא בפ"כ ליב ורק בשם הקודש מסופקים מה הי' שמו מעריסה אם ארי' או יהודא בכה"ג אין שייך מפני הרואים דאפילו מי שידע ששמו מעריסה ארי' ויראה בגט יהודא ליב לא ילעזו על הגט ורק יבין מחמת ששם ליב יוצא לפעמים משם יודא ומספק כתבו יהודא וז"ב. הן אמת דתמי' לי מאחרונים שהשמיטו דבריו בזה עכ"ז במקום עיגון יש לסמוך להכשיר כן נראה לפענ"ד

ועתה אשיב לדברך הנה אם באנו לפלפל ת"ל יש אתי בזה כתובים כמה דפים אולי ראו עיניך איזה ענינים ואין הפנאי מוכשר להעתיקם ורק בקצרה מ"ש להוכיח מש"ס לכתוב שם אביו כבר ידוע לך דעתי שזה שפת יתר וגאות לפלפל בזה בדבר שהראשונים לא הכריעו כי אין דעת שלישית מכרעת כדפירש"י ז"ל יעי"ש [ע' פסחים כ"א ברש"י ותוס'] אנו יתמי דיתמי מה אנו נגד הראשונים וגדולי אחרונים ורק משום יגדיל תורה ויאדיר יש לפלפל בדבר חידוד ופלפול אבל בדברים בעלמא הוא למותר וכבר ביאר הרבה בזה התה"ד בפסקיו בראיות מש"ס נגד החולק וברשב"א ז"ל בכמה תשובות הידועים. ואשר כתבת דאין שייך כאן משום מ"ע משום שלא נודע לנו ידידי בני לא כן הוא רק החשש מ"ע דלמא איכא דידעי בשם העריסה ועיין בתשו' מהרמ"מ ותבין. אך הסברא שכתבת שיתלו שמספק כתבו כן יפה כתבת כמבואר בפסקי מהרא"י ז"ל [סי' קל"ח]

ואשר כתבת דלא הוי ספירת דברים זה ליתא לפמ"ש הטעם דבדבר שא"צ לכתוב הוי כאלו לא אמרו כלל והוי כאלו מחוק מגט א"כ עיקר הגט אני מגרש פ' אשתך א"כ שוב הוי ספירת דברים כמו אלו לא כתב כלל שם אביהם כשר בדיעבד דהוי ספ"ד א"כ אפי' שינה אם היא דבר שאינו צריך ע"ז לא חתמו העדים והוי כליתא והוי כאלו כתב רק אני פ' בלא שם אביו דהוי ודאי ספ"ד ורק משום מוכח מתוכו יש לעיין וזה כבר בארתי לך

ואשר כתבת משום לשמה הן אמת שקצת מראשונים בחי' כתבו דצריך שמם בגט משום לשמה ובמכתב אלי' האריך הרבה דצריך דוקא הסופר להכירם משום לשמה אך לע"ד זה דבר רחוק כיון דכותב הסופר לשם איש זה ואשתו זאת מאי איכפת לן בידיעת שמותם כן נלע"ד. והרבה הי' לדבר בזה אך מחמת טרדות נשואי נכדי שמעלקא שיחי' קצרתי

ואודות הגט הבא מקושטאנדינא באמת כמה דברים הם שכותבים שם כן כמו שתראה בג"פ ואם בקצתם שנו אין פסול בדיעבד זולת מ"ש סאסי ובמדינתנו כותבים בגלילותינו סאסא אם נקראת בסמ"ך או בשי"ן סבולת ואם נקראת בשי"ן דגושה כותבין שאשא ובמדינת רוסיא המבטא שלהם סאסיא ולכן אם כתוב במדינתנו ולא ברוסיא ביוד ולא אלף בודאי פסול כי היוד לבסוף בלא אלף נבטא בדגש היוד משא"כ אם בא אלף בסוף ועיין בנוב"י גבי טאלצא [מה"ת סי' קכ"ד] ובחי' הארכתי להשיג עליו ולכן במדינתנו ודאי פסול לפענ"ד דהוי שינוי גמור אך אם אולי לשונם כן לדבר בקושטאנדינא ואז אין לפסול כיון שמוכח שבא מקושטאנדינא ושם מדברים כן והוי ממש האי דמרדכי ז"ל [גיטין סי' תמ"ו] גבי באריש ובוריש שהריצב"א ז"ל מכשיר משום שמבטא לשונם כן וכן הסכימו כה"פ ולכן אם יתברר כן אין בזה חשש פסול כלל אך צריך ישוב הרבה בזה כמו שהאריך הג"פ בזה [בסי' קכ"ח סק"ג]. אחר כ"ז נלע"ד שלא להכשיר גט כזה שאין כתוב בו שם עיר ולא שם אביו דאין מוכח מתוך הגט כלל וגם עדי מסירה ליכא דהא ע"מ גופא אינם יודעים מי הוא המגרש הלז כיון שאין כתוב רק יוסל מגרש אשתו וגם בהרשאה אינו מבואר יותר ולכן מי יודע מי הוא זה היוסל ואם שכתב ששם אשתו פלוני' מ"מ בסימן זה לחוד לא סגי כמבואר בהדי' גבי שני יוסף בן שמעון [סי' קל"ו ס"ו] מכ"ש הכא ולע"ד זה אינו גט כלל. ומה שהעיד במכתב איש א' דיוסל זה הידוע לכם בעל פ' הניכרת לכם שלח הגט מ"מ לא הוי אלא ע"א דעלמא שאינו נאמן באיסור ערוה ולזה לדעתי נכון לכתוב להבד"צ דשם שיכתבו הרשאה על הגט הזה ויכתבו בהרשאה שהגט שסי' כך וכך ניתן מבעל ששמו ושם אביו כך או עכ"פ שם משפחתו ושם עירו ואז שוב קיום ב"ד א"צ קיום בדיעבד במקום עיגון וכדברי הרמ"א בשם הרשב"ץ ז"ל [בס"ס קמ"ב] וכן נהגו עלמא אבל זולת זה לא מצאתי היתר וגם על הט"ס שבגט בפרטות לא דקדקתי היטב כי לפום ריהטא נ"ל שרוב מהם נוהגים כן בקושטאנדינא כמבואר בג"פ וגם אין מעכבין במקום עיגון. ולכן מקודם שתתנו ליד האשה יעיינו היטב בכל המפרשים ואז יוכל לסמוך להתירה אם גם אתם תסכימו לדעתי עם איזה דיינים בקיאים בדיני גט והי' שלום כדברי אביכם דו"ש ומצפה להרמת קרניכם במהרה אדר תרכ"א

סימן קכט

לבני הרב הגדול הצדיק החסיד המפורסם כו' מו"ה יחזקאל נ"י

מה שכתבת בענין הגט הנה דבר פשוט שלכתחלה צריך לכתוב שם האב עם כנוייו כי כן כתבו בשם ת"ה שבכתביו מסופק בזה שכן יראה המעיין באמת דבריו יעויין תשו' מהרא"ש ומהראנ"ח ויש"ש גיטין וגם בדעת הרשב"א ז"ל נסתפקו קצת אם כשר בדיעבד ועיין בב"י ז"ל [סי' קכ"ט] אך בש"ע [ס"ט] כתבו להכשיר בדיעבד או אפי' לכתחלה אם אי אפשר לכתבו כגון שלא ידוע שמו או שלאחר העיון מגדולי' א"א לכוון סגנון כתיבת שם זה משמטין שם האב [כמבואר בפ"מ ח"א סי' י"ט ובבה"ט שם סקי"ג] וכמדומה שכן ראיתי מעשה אצל זקינך הגאון מו"ח ז"ל אך שקטן הייתי לא רציתי לומר בהחלט אך באמת כן נהגו בכל אשכנז להכשיר אפי' לכתחלה באם א"א לכוין ולא יוכלו ג"כ לתת שני גיטין מאיזה טעם משמיטין שם האב אבל משום איזה ספק כל דהו אין משמטין וכמבואר בהדי' בתשו' רמ"א ז"ל סי' פ"ד ולכן כל דיין שמשמיט שם אביו מחמת שא"י סגנון האיך לכתבו אם הוא אינו מהגדולים ולא נשאל בגדולים ממנו נהי דהגט כשר אבל עונו גדול מנשוא כמבואר בהקדמת ס"ש שכתבתי לך במכתב הנ"ל שהשגת וגם מה שמשמיטין הכינוי וסומכין על שם של קריאה לס"ת הוא עון פלילי שכבר גליתי לך שלדעת הרמב"ם ז"ל [פ"ו מה"ג הי"ג] הוא פסול וגם זקיני המג"ש בתשובה הישינה דעתו לפסול והמכתב אלי' ז"ל פסלו בפירוש הגם שאני בעניי לפע"ד הארכתי לתרץ קו' המג"ש והמ"א ז"ל מ"מ מאן דאית בי' קצת יראת השם יודע דאין ליתן גט שפסול לדעת הנך גדולים מהני קדמאי ובתראי ורק באם אי אפשר בענין אחר אחר הסכמת ג' גדולים אפשר להכשיר לכתחלה גט כזה והב"א ז"ל חרה אפו הרבה בהמקילים הללו יעו"ש בדבריו

ואשר נסתפקת בשם ישראל דוב וחותם (מ') בעריש **(א"ה נראה דצ"ל ישראל בעריש.)** והעולם קורין בעריש לבד הנה הואיל והדבר נמשך למ"ד יום תמי' לי' למה לא החזקתם לו לקראו ישראל בעריש ובזה א"צ לכרוז כלל ולא שום דבר רק ב"ב ומקורביו יקראו די בזה בהצטרף לשם החתימה לכתוב עליו דמתקרי כי באמת דעת האומרים שאין לכתוב [דמתקרי] על החתימה [ע' בט"ז בש"א אות א' ובט"ג שם בשם הכנ"י סקל"ו וסק"מ] נפלאה למאוד דהלא בודאי קורים החתימה מזכירים אותה בשם זה ולמה לא שייך גבי' דמתקרי אולם מי אנכי להכריע נגד גדולי עולם אבל לכ"ע די בכה"ג להחזיקו בלא הכרזה כלל ועיין בכנסת יחזקאל אך א"א עוד להמתין למ"ד יום בודאי אין נכון לגרש בגט אחד ולכתוב שם החתימה דהוא שם לעז ישראל בעריש קודם שם העריסה הנקרא בו לס"ת וגם קודם שם הנקרא בו בפי כל העולם בעריש לחוד בזה ודאי הקדים הטפל לעיקר הגם שבש"ע [ס"ב] מכשיר בכתוב בפירוש וזה הוא דעת הריב"ש ז"ל [סי' מ"ג] אך ידוע שחולק עליו מהראנ"ח ז"ל [סי' ל"ג] ואומר שפסול להרשב"א ז"ל ומהריב"ל ז"ל מפני חשש זה הצריך שני גיטין וגם הג"פ [בסקי"ג שם] ומכתב אלי' ז"ל חשו