דברי חיים חלק ב תמז

תשובה הנה בסתמא אם לא ידוע חתימתו מהנכון לכתוב ליבוש בוא"ו כי כן הוא בכל השמות כיוצא בזה כגון ירוחם שקורין במלאפים כמו שאנו קוראין כותבים בואו הגם שבפסוק הוא חסר מ"מ כותבין מלא כפי המבטא הגם שאין דוחקין השורק הרבה וכמו משולם במלאפום והרבה כדומה ובפרט לפי מה שמבואר ברמ"א ז"ל [סי' קכ"ט סכ"ח] דאם כתב החסר מלא כשר ולכן מספק יותר טוב לכתוב מלא והנה לכאורה לפי מה דמבואר ברשב"ץ ומובא בב"י ז"ל [סי' קכ"ח] גבי טאנס וטונס דהוי שינוי בחסר אות וא"כ לכאורה בנ"ד הוי כחסר אות ומבואר במהר"י בן לב ז"ל דויו ויוד הוי מאותיות האמות דאם חסר אותן הגט פסול וא"כ לכאורה אם כתב ליבש וחסר הואו הוי פסול אך זה ליתא דכ' במהרי"נ לב ז"ל ח"ג סי' ט' וז"ל ואחר שכתבתי כ"ז ראיתי תשו' אחת להרב הר"ש בן רשב"ץ ז"ל שכתב אם כתב שם עירו ושם עירה בבלבול כגון שבמקום טונס כתב טנס פסול ואם אינו נקרא יפה הרי הוא כמי שאינו ואחר שראיתי זאת התשובה חשבתי דרך נכון באלו הדברים והוא שחסרון ויו הוא חסרון דהכל קפדי בי' אבל חסרון האלף שהוא במקום תנועת הפתח איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי וזמנין הסופרים משמטין ויש לסמוך על מה שנהגין באגרות ובשטרות ובכתובות ואפשר שמשום זה רבני הגריגוש אינם מקפידין על תנועת הפתח בגיטין כפי הנשמע משום דבשטרות ובכתובו' ובאגרות בלשון הלועז שלהם אינם מקפידין ע"ז עכ"ל. הרי דמה שדרך שמשמיטין לפעמים כשר בגט ולכן גם בזה כשר דכן אפילו אותו שחותם ליבוש משמיטו לפעמים ולכן אין קפידא בזה ואפילו אם חותם ליבוש בויו כתב בגט בלא ויו כשר הגם דהב"ש ז"ל [בש"א אות ב' באלי ובאות יו"ד] כתב דאם כתב בגט שלא כדרך שחותם עצמו שאינו כשר רק באם לא נמצא שם כמו שחותם עצמו ובודאי טועה וגם ליכא שינוי במבטא אבל אם חסר חד מהני היינו שיש שם כמו שחותם עצמו [או] שיש שינוי במבטא פסול הגט מ"מ נ"ל דהיינו דוקא לענין אם כתב באלף וחותם בה"א וכיוצא דאז יש חשש של מהר"א הצרפתי ז"ל [המובא בב"ש בשם מתתי'] שיאמרו שאין זה המגרש אבל ממה שדרך ב"א להשמיט כמו ואו באמצע התיבה דלפעמים משמיטין בודאי לא שייך מראית עין דיתלו בהשמטת הסופר ובכה"ג ט"ס כשר וכמבואר ביש"ש ובמהרשד"ם ז"ל [סי' ר"ה] דגט אינו כס"ת ורק בשינוי שיש חשש לעז יעו"ש בדבריהם וא"כ בודאי כשר בדיעבד אם שינה מחתימתו כה"ג דגם בלא ויו יקראו ליבוש כמו שהי' נכתב הוא"ו וכ"כ בהדי' בעזרת נשים גבי ירוחם וז"ל והי' נלע"ד דאם נקרא ירוחם הריש בשוריק יכתוב ירוחם מלא ויו ואם יכתוב בכה"ג ירחם חסר ויו הגט פסול דהרואה גט זה דהוא חסר יקרא ירחם הריש בחולם ואפשר דיש לצדד להכשיר דאע"ג דהוא חסר ויו יקרא בנקודת קבוץ דהברתו כנקודת שורק כמו שם יהושע דהשין היא בקבוץ והשם זבולן הלמ"ד היא בקבוץ ה"נ יקראו ירחם חסר הריש בקבוץ וכן משמע בהושע (סי' י"א) אשר בך ירחם יתום ומשלי (כ"ח) ומודה ועוזב ירחם וכתיב בשניהם חסר ויו והריש הוא בקבוץ ומיהו אע"ג דגם ירחם שהוא בקבוץ הוא חסר ויו נכון לכותבו לכתחלה מלא ויו לרמוז על הנקודה שיקראו יותר בשורק ולא בחולם עכ"ל. והנה מה שכ"ת מסופק לכתוב ביוד אחר הבי"ת זה לא ראיתי ולא שמעתי מי שיחתום ביוד אחר הבי"ת כי היוד הוא במקום דגש ודע דהא דכתבו מסדרי גיטין אם מדגישין היוד היינו שמדגישין הרבה כידוע אבל ליבוש לפי מבטא מדינתנו ובארץ הגר לא מקרי דגש רק כעין מלאפום ומה שכתבו בשם המדפיסים ידוע שאין ראי' כלל בזמה"ז מהם שהרי משמיטים ומשנים נוסחת כמה ברכות וספריהם מלאים טעיות והנה באם אחד חותם ליביש ביוד אחר הבי"ת אם כתב בגט ליבש בלא יוד הגט פסול דיש שינוי במבטא כמבואר בב"ש שהבאתי אולם באמת אין כותבין מסתמא רק בוי"ו כנ"ל. ומה שמעכ"ת הרבה להאריך מדברי האחרונים ידע מעכ"ת שמעת אשר שמתי עיוני בדברי מסדרי שמות מגדולי האחרוני' מב"ש ועזרת נשים וכיוצא אינני סומך אפילו על גדולי האחרונים בתראי דבתראי כי במחכ"ת לא הי' לפניהם הספרים ומסדרי גיטין וכ"א בדה טעמים מלבו השם הטוב יכפר ואין לנו רק מה שקבעו לנו גדולי האחרונים הס"ש והג"פ והעז"נ והב"ש ז"ל וכיוצא וגם בט"ג ימצא הרבה דיעות שונות ואין לנו רק מ"ש גדולי האחרונים לזה לא עיינתי כלל בדבריהם הרבה. והנה לענ"ד בנ"ד שחתם עצמו ארי' ליב וכן כנהו בשעת כניסתו לברית הי' מהראוי רק לכתוב ארי' המכונה לוב דליבוש הוא כמו קיצור השם ואין להאריך בזה כי כן האמת כמבואר בהסכמת כל גדולי האחרונים ממהרי"א ואילך עד הב"ש ז"ל [וע"ש בב"ש באות ח' חנה ובאות ב' ובכ"מ] והג"פ דכשהנקודה אינה משתנה כמו חנה חנולא שלא נשתנה נקודת קריאת חנולא משם העריסה חנה כותבין חנה א"כ ה"נ דלא נשתנה הנקודה ליב מליבוש אז בודאי כותבין ארי' המכונה ליב. והי' שלום כו' יום ד' ד' תמוז תרכ"א לפ"ק צאנז

סימן קלא

להרב וכ' סו"ה אייזק שור נ"י אבד"ק באזא בוואלאחייא יע"א

הנה מה שמסופק באשה שנקראת בשני שמות יחד ונכתב בגט א' מהם דכשר בדיעבד והנה כתב דבדיעבד כ"ע מודים להרשב"א [המובא בב"י ר"ס קכ"ט דביש לו שני שמות] דכשר בכתב אחד מהם והנה לא ידעתי איך אשתמיט מיני' דברי הר"נ ז"ל [בגיטין ל"ד] שכתב בפירוש ואפילו כתב שם העיקר בלא וכ"ש אפשר שכשר משמע דמספקא לי' אפי' בכתב שם עיקר וגם הב"י [שם] כתב לדעת הטור דפסול בכתב עיקר השם לחוד וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל [ע"ש בב"י ובג"פ סי' הנ"ל סק"ח בזה] ומהריב"ל ז"ל כתב לפרש דברי הרשב"א ז"ל דגם הוא לא הכשיר בכתב שם הטפל יעו"ש ואיך כתב מעכ"ת דכ"ע מודו דכשר בדיעבד ועיין בג"פ [סס"ק הנ"ל] דרק במקום עיגון גדול מכשיר. שוב כתב מעכ"ת (שמכשיר) באם נקרא בשני שמות יחד וכתב אחד עדיף ובודאי כשר ואתפלא איך כתב היפוך כל הפוסקים שכתבו דאם נקרא בשניהם יחד אם כתב אחד אפילו אם כתב דמתקרי פסול מכ"ש אם כתב השם אחד לחוד ומהרש"ל ז"ל [בגיטין פ"ד בדיני שמות אות יו"ד] כתב בפירוש כיון שנקרא בשניהם יחד הוי שם מורכב וחצי הוי חצי השם וכ"כ בהדיא הב"ש ז"ל [סי' קכ"ט ס"ק כ"ד] ועיין בתשו' פ"מ סי' מ"ו והנה לפ"ד נראה דבכה"ג אינה מגורשת מה"ת דלא הוי ספירת דברים ועיין ברשב"א גבי חלקו בשני שיטות [בתשובה המיוחס' סי' קמ"ח מובא בב"י ובג"פ ס"ק קל"ג ע"ש היטב] ומ"ש מהראנ"ח ז"ל הוא דבר אחר דמהראנ"ח ז"ל מיירי בנחלקים השמות יש קורין לו ראובן ויש שמעון וחידש מהראנ"ח [סי' י"א] בכה"ג כיון דידוע שניהם אם כותב אחד מהם אפילו שנקרא כן לקצת ב"א הוי חצי השם וע"ז חלקו עליו אבל אם נקרא בשני שמות דוקא אם כתב אחד מהם פסול גמור ולפע"ד דבטל מה"ת

ואודות אשר שאל בא' שעשה מקח עם שר העיר לתת בעד החיל בשר וקנה אצל חבירו חמשים בהמות והתנה עמו להמתין לו המעות עד אשר ימכור אותם לשר העיר כידוע שלוקח בעדם מעות ועתה אינו רוצה השר ליקח מהבהמות הנ"ל כי רעים וכחושים המה ורוצה ראובן לחזור מהמקח כיון שלא לקחם רק בעבור שר העיר וא"א לתת אותן לשר העיר ועוד טוען שהי' אונאה יתר משתות רק שכבר שהה יותר מכדי שיראה לתגר. ע"כ

הנה שאלה זו מבואר בשער אפרים [סי' קל"ו] ובנ"מ סי' ר"ז [וס"ס ר"ל] ובב"א [חח"מ סי' ל'] ואם באנו לפלפל בדבריהם אין לשער ואין הפנאי מסכים לזה אך לדינא ודאי אין מוציאין מן המוחזק מהנך טעמי דכתב הנ"מ

סימן קלב

להרב המה"ג החריף וכו' מו"ה ישכר בעריש פרעגר נ"י רב דק' וישניצא

בנידון הגט ששינה שמו מחמת מרדין לאביש ובמקומו נקרא מעריסה ולכל דבר מיכאל יוסף ובמקומכם נקרא רק אבוש ורק לס"ת נקרא לפעמים והי' נקרא ייסף מיכאל וכן בכתובה כתבו יוסף מיכאל נ"ל ברור דאם לא נקרא לתורה רק לעתים רחוקות וכמעט לא נודע רק לחזן גופי' כותבין אבוש דמתקרי מיכאל יוסף דידוע דברי הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"ג] שכותבין שם הרגילים בו ביותר וכ"כ כמעט כל הראשונים והרא"ש שכתב [בפ' השולח ס"ס ז'] דאנשי ירושלים היו נוהגין לקרות לס"ת בשם המובהק ובפ"כ שם חניכה ומזה הוכיח ת"ה ז"ל [בסי' רל"ד] דשם לתורה עיקר (ובאמת נפלאה הדבר בעיני המג"ש ז"ל [בתשו' פ"י ח"ב סי' ע"ה] והמכתב אלי' ז"ל [מובא בח"א סי' ע"ה] דאדרבה נראה מדברי הרא"ש ז"ל שיכתבו שם החניכה לעיקר וכן פסק שם לדינא והשיא דעת ת"ה לדבר אחר) וכן אנחנו בני אשכנז גרירן בתר פשטות דברי הרמ"א ז"ל [קכ"ט סט"ז וע"ש בסי"ח] לכתוב השם שנקרא לס"ת לעיקר אך כ"ז באם נקרא עכ"פ ברגילות מיעוט דשכיח אבל אם נקרא לעתים רחוקים