דברי חיים חלק ב תמד

משה יוסף מ"מ עכ"פ לא מקרי נשתקע כיון דהרבה יודעים ששמו משה יוסף וגם נקרא לס"ת קודם הגרושין נהי דנימא דזה לא נחשב לעיקר עכ"פ כ"ע מודו דזה לא נקרא נשתקע וא"כ לפ"ז הוי למכתב לכתחלה יוסל דמתקרי או דאתקרי משה יוסף אך מה שכתבו שם יוסף המכונה יוסל לא שפיר דמי והנה נראה לפע"ד לכאורה לפוסלו אפילו בדיעבד דהנה המגרש הזה מעולם לא נקרא יוסף לבד מעולם כי מעריסה ולתורה נקרא משה יוסף ורוב העולם קורין אותו יאסיל אבל יוסף לחוד לא נקרא בו מעולם וא"כ הוי שינוי השם ממש דפסול עכ"פ אך אם לא ירצה הבעל לתת גט אחר והוא מקום עיגון י"ל דיש להכשיר הגט די"ל דמה שנקרא יאסיל היינו כמו יוסף דהא הרבה מגדולי האחרונים שס"ל שא"צ לכתוב הכינוי כלל יוסל ולפ"ד הנ"ש אפילו באם לא נקרא מעולם רק יאסיל כותבין יוסף לחוד יעוין בדבריו גבי אלכסנדר סענדר [מובא בב"ש ש"א אות סמ"ך] וא"כ הוי שם יוסף לחוד כחניכה שהכל קורין בו דכשר בדיעבד. אולם מסתפינא מאד להתיר כיון שכתבו יוסף המכונה יוסל א"כ נראה שיש להמגרש שם יוסף לחוד זולת הכינוי של יאסיל א"כ לא זה המגרש דהמגרש אין לו שם יוסף לבד רק משה יוסף ומבואר במהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] דזה הוי כמו שם אחר ממש ולכן מסתפינא להקל אך אינני מוחה במתירים

ולכאורה עלה על דעתי לצרף (דברי) דעת הטור ז"ל [בר"ס קכ"ט] דבאם לא נודע במקום הכתיבה שם השני כשר בשם מקום הכתיבה לחוד וה"נ במקום הכתיבה לא ידעו רק משם זה יוסף לחוד ויעוין בשו"ת פ"י דעיקר ידיעה תלוי בהב"ד דאם הב"ד לא ידעו משם אחר לא חלה תקנת ר"ג וכשר באם כתבו שם הנודע להם לבד וגם יש לצרף הא דברייתא [גיטין ל"ד ע"ב] דיצא למקום אחר מגורשת באחד מהם ופירשו הראשונים דהיינו במוחזק שם בשם מא' מהב' שמות אם גירש בו בהשם שהוחזק במקום הכתיבה ונתינה אפי' שידוע לנו שיש לו באיזה מקום אחר שם אחר כשר בדיעבד יעו"ש

אך בהיתר זה פליג המג"ש שם בתשו' [ח"א סי' יו"ד] ולומר דעיקר אזלי' בתר מקום האשה ודירתה והפשט בברייתא יצא למק"א וגירש בא' מהם מגורשת היינו בהלכו שניהם ועקרו דירתם למקום אחר אבל באשה שיצאה לשעה למק"א ודעתה לשוב לעירה שם עירה מקרי מקום הנתינה וכיוצא בזה כתב המהר"מ מינץ ז"ל בתשו' [ס"ד ע' בד"ח לש"ג שער שינוי השמות אות ט"ו] הגם שבט"ג [בל"ש בשמות שנשתנו מ"ח סק"ב] חוכך בדבריו מ"מ אין בידינו לדחות דברי גדולים בסברא כרסית. אך מהג"פ ז"ל [סי' קכ"ט סקט"ז וכ"א] נראה שאזלינן בתר מקום האשה בשעת כתיבה ונתינה וכן נראה מהט"ז ז"ל שם בתשו' להגאון מג"ש ז"ל וז"ל המג"ש אה"ע ס"ס י"א ולענין מ"ש הגאון מו"ה יושע שאיזה חכם אמר בנדון זה שתצא האשה לקבל הגט למק"א במקום שלא הוחזק בשם זה וחלק עליו הדין עם הרב הנ"ל דהעיקר הוא במקום שהוא עומד או האשה עומדת בשעת כתיבת הגט וזה פשוט בעיני עכ"ל הרי דאם הית' האשה בשעת הכתיבה הי' כשר אפילו אם הי' דעתה לחזור וחזרה ולכן הי' מקום לצרף להכשיר כיון דלא נודע באותו מקום כו"נ משם יוסף משה כשר במקום עיגון עכ"פ

אך דגם זה ליתא דכ"ז הוי א"ש באם הי' נקרא במקום הכו"נ יוסף המכונה יוסל אך באמת שם יוסף לא מקרי מעולם בשום מקום ורק שם משה יוסף (לו) בעירו ושם יאסיל במקום הכו"נ וא"כ שם יוסף הנכתב עליו זולת הכינוי יוסל הוא שם חדש אשר לא נקרא ולא הוחזק בו מעולם ואי משום שהטעו את הדיינים וסברו ששמו (משה) יוסף כתבו יוסף המכונה יאסיל זה לא יציל להכשיר הגט דרק בכתבו שם אחד באמת כמו שנקרא במקומו ורק לא ידעו משם אחר שיש לו במקום נתינה או שהבעל ואשתו במקום שמוחזק בשם אחד אפילו נודע משם אחר כשר בדיעבד לרוב השיטות אבל בנ"ד ששם יוסף לבד הוא שם בדוי ולא הי' לו מעולם ורק הב"ד טעו לכ"ע הגט פסול. ואין לצדד להתיר רק מה שנא' דיוסף הוי כיאסיל וכמ"ש לעיל אך זה דבר קשה מאד לסמוך ע"ז. סוף דבר לפע"ד הגט פסול אך אינני מוחה בהמתיר. עוד יש חשש בזה דהבעל מערער ואומר שכוונתו הי' ליתן גט פסול הגם שלא שמעתי אומר זה בפירוש מ"מ נראה מערעורו שכן הוא וכן נקרא לס"ת קודם הגירושין וגם הודיע לאחד משמו יוסף וא"כ כן הי' כוונתו יש מקום להחמיר עפ"י דברי תשו' מהרשד"ם ז"ל אך יש לדחות וק"ל

סימן קכח

לנכדי הרב המאה"ג החסיד המפורסם ירא ד' מו"ה נפתלי וחתני הרב ה"ה החריף החסיד המפורסם מו"ה מרדכי דוב נ"י בצערק אם

שאלה באחד שהוא ע"ה גדול וא"י לחתום ושמו ליב והשיא את בתו לאיש וכתבו בכתובה בת אריה הגם שלא ידעו שם הקודש שלו מה הוא כתב הש"ץ מסתמא ארי' ואח"כ זה האיש עלה לס"ת איזה פעמים בשם יודא. והנה בתו הנ"ל נתגרשה וכתבו בגט בת יהודא. והנה ספק גדול אם אולי הי' שמו מעריסה ארי' כמ"ש בכתובה וא"כ הוי שינה שם אביו

תשובה הנה אם החזיק אביו בעלי' זו לשם יודא בודאי כשר כי זה לא גרע מנשתקע שם ארי' דצ"ל רק גט אחד בשם דהשתא וכ"ש היכי שמסתפקים אם הי' הלל שמו ארי' ולא יזכר ולא יפקד משם ארי' רק החזיק בשם יודא בודאי לכתחלה צריך לכתוב בת יודא דמה שכתב החזן בכתובה מספק שם ארי' לית בי' ממשא כלל להצריך גט שני אפילו לכתחלה וכן משמע בהדי' בס' עזרת נשים גבי אברם דאם אין יודעין שם העריסה א"צ לחוש רק כותבין שם שהחזיק בו וזה פשוט לפע"ד אך אם לא החזיק כדינו רק לאיזה פעמים בדרך רחוק נקרא לס"ת יהודא מ"מ נלע"ד דכשר גט זה דנהי דבשינה שם אביו בלא החזיק בשם השני העיטור ז"ל יחידי בהכשרו כמבואר בס' מכתב אלי' דהנה דעת הסוברים דשם אביו מעכב בגט בודאי פסול וכמבואר בכל הפוסקים ותה"ד [מובא בב"י סי' קכ"ט] דעתו לפסול בלא כתב שם אביו לכן פוסל בשינוי ובתשו' מהראנ"ח [ח"א סי' י"א] האריך בכוונת תה"ד יעי"ש אך הרואה בהדי' בפסקיו קל"ח דפוסל בשינוי וכן דעת הרא"ש ז"ל [בתשו' מובא בטור ס"ס קכ"ט] לפסול בשינוי אפילו שמכשיר בלא כתב שם אביהם מ"מ מטעם מראית עין וחשש לעז פסול והתוס' לשיטת הרב"י [שם] נמי ס"ל כהרא"ש ז"ל בזה אך אפי' למהר"י בן לב ז"ל בשיטת התוס' דבר שאינו מעכב אינו פסול משום לעז מ"מ י"ל דבשינה שם אביהם פסלו כי אולי ס"ל דשם אביהם מעכב כ"כ המכתב אלי' ז"ל והסמ"ג ז"ל פוסל אפי' דלכתחלה ל"צ לכתוב לדינא דמשנה מ"מ כיון שתיקון ראשונים הוא פוסל בשינוי דדוקא בשם הלידה דשכיח השינוי משום שאינו ידוע כ"כ בתחלה שתקנו לכותבו התנו שלא יפסול בשינה דהוא דבר שכיח לטעות בו משא"כ דבר שאינו שכיח לטעות בו פסול אם שינה אפי' ממנהג קדמונים ובש"ע [שם ס"י] מבואר לפסול בשינה שם אביהם בלא החזיק בשם השינוי והג"פ [שם סקנ"ד] ג"כ פוסל בלא החזיק וגם כפי הנראה דלפי מאי דקיי"ל דלמיחזי כשקרא כי האי בחתימה פסול לרוב הראשונים ואחרונים בודאי פסול בשינוי [ע' ש"ך ח"מ סי' ל"ט סקל"ח וסי' מ"ו סקנ"ח וע"ש באו"ת ובג"פ סי' קכ"ז סק"כ] והרבה הארכתי בזה בעזהי"ת [ע' ד"ח לש"ג שער שינוי מקומות אות ד' ה' ט"]

ולפ"ד הב"ח שכ' בס"ס קכ"ט ס"ו וז"ל תימא הא פשיטא דפסול מדאורייתא כיון דמזויף מתוכו ול"צ לתשובה זו עכ"ל לכאורה נראה שהוא דאורייתא ולכאורה דבריו מרפסי איגרא דלמה יהי' פסול מדאורייתא אך באמת המדייק בגוף לשונו שכ' דהוי מזויף מתוכו והנה במזויף מתוכו לא הוי רק דרבנן וכמבואר ברמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג ה"ח] וש"ע [סי' קל"א ס"ו ע"ש בב"ש סק"ז] אך נ"ל דזה כוונתו והדין עמו בזה דהנה באמת לר"מ דע"ח כרתי וצריך מוכח מתוכו לשיטת התוס' ז"ל [ד"כ ד"ה הא ובדכ"ד ד"ה בעידי מסירה] א"כ בלא כתב שם אביו אינו מוכח מתוכו וה"ה פסול אך למ"ד ע"מ כרתי כשר והנה הג"פ [סי' קכ"ד ססק"ה] המציא גבי כתבו על המחק דאפי' לר"א דא"צ להיות מוכח מתוכו מ"מ אם ע"מ אינם בפנינו נהי שר"א מכשיר בע"ח נמי לשיטת הר"מ במז"ל מ"מ פסול דאינו מוכח מתוכו ותו"ג ז"ל מסכים לדבריו והנה במזויף מתוכו לא מהני הע"מ אם באים לפנינו [עכ"פ מדרבנן] לזה כתב הב"ח שפיר אם כתב שם אחר והוי פסול מה"ת כלו' דבר שפיסולו מה"ת קודם ביאת ע"מ ורק אפי' אם יבואו הוא מזויף מתוכו וכן באמת נכון הדבר ואפי' בשם אביו

ואשר לכאורה י"ל דסגי בשמה לחוד והוי מוכח מתוכו משום דהוי לויתי ממך ממון וכבר הארכתי בזה להכשיר במקום עיגון כה"ג והוא ת"ל אתי בכתובים [ע' בח"א סי' ס"ו] והגאון בעל המחבר ס' ישועות יעקב מסכים לדברי בתשובה אך שם היו עדיין סניפים הרבה ולא בשביל זה נעשה מעשה לחומר א"א ובפרט בדבר שהרח"ש ומהרי"ט ז"ל דחו חילוק זה. כללו של דבר שבחנם לפלפל בזה שבלא החזיק בשינוי שם אב פסול אפילו במקום עיגון לכל הפוסקים חוץ מהעיטור דהנה הש"ג